פצצת זמן קונצרנית

שוק האג"ח הקונצרניות מצוי בצומת דרכים קריטי, שמחייב טיפול משולב וחריג של הגופים המוסדיים והמדינה. זאת בטרם תתפוצץ לכולנו בכיס פצצת הזמן הקונצרנית, תוך שהיא מכה קשות בחיסכון הפנסיוני ובהשקעות של כולנו.

מי שאינו בקיא בדינמיקה השלילית בשוק הקונצרני המקומי, לבטח ירים גבה נוכח הצהרה זו, שכן מדד אג"ח קונצרניות הכללי עלה בכ-1.6% מתחילת 2012, ולפיכך נראה כי יש הגזמה בתיאור הבעיה. מבט מעמיק יותר יגלה כי למרות התשואות, מדובר בשקט שלפני הסערה. זאת כיוון שביצועי המדד מוטים מעלה, בשל ביצועים חריגים לטובה של איגרות חוב בנקאיות ואיגרות חוב של נדל"ן מניב מקומי, שהפכו ללהיט חם בחודשים האחרונים.

למעשה, הצורך של מדינת ישראל להגדיל גיוסי חוב על מנת לממן גירעון תופח, הכורח של הבנקים להגדיל הון באמצעות הנפקת מכשירי חוב והירידה בתיאבון לסיכון בשווקים - כל אלו מייצרים רף גיוס בלתי עביר עבור לווים מרכזיים במשק, שיהיו חייבים למחזר את החוב שלהם במהלך השנים הקרובות.

פועל יוצא של עידן החובבנות

המגה-בעיה של שוק האג"ח הקונצרניות המקומי לא החלה בעת האחרונה, וזרעי הפורענות נזרעו במחצית השנייה של העשור הקודם. במשך שנים מועטות גייסו חברות ישראליות, באמצעות אשראי חוץ-בנקאי סחיר ולא סחיר, כ-330 מיליארד שקל נטו מכספי הפנסיה והשקעות קצרות הטווח של כולנו; כל זאת ברמת מינוף בלתי מתקבלת על הדעת, ברמת ביטחונות נמוכה, בעוד הממשל התאגידי ברבות מחברות אלו בוסרי במקרה הטוב.

לאחר המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 רבים מן הליקויים והפרצות בשוק הקונצרני נסגרו, באמצעות שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי בין הגופים המוסדיים לזרועות הרגולציה השונות. עם זאת, ההתפתחויות החיוביות בתחום מיסוד שוק האג"ח הקונצרניות אינן פותרות את הבעיות החמורות שנבעו מהתנהלות קלוקלת במתן אשראי חוץ-בנקאי.

גל "התספורות" האחרון שאליו הציבור נחשף, הוא פועל יוצא של עידן החובבנות במתן אשראי חוץ-בנקאי, אשר לו שותפים היו כולם: לווים, מלווים, מפקחים ועוד - כל חוליה בתחום אחריותה היא. למרות האמור, אין טעם עתה בחוכמה בדיעבד והטלת אשמה ורפש - יש צורך להקדים תרופה למכה ולנפק פתרון לבעיה לאומית זו.

משימה בלתי אפשרית

בחינת התשואות לפדיון של חברות מובילות רבות בבורסת ת"א, מלמדת כי רבות מהן איבדו באופן מעשי את כושר מחזור החוב שלהן בשוק הפתוח. נתוני מחזור החוב בשוק הקונצרני המקומי, המסתכמים בכ-19 מיליארד שקל מתחילת 2012 ועד תום חודש מאי, "מרמים". מקומם של מגזרים שלמים וקבוצות דירוג שלמות נפקד מרשימת ממחזרי החוב, והדבר מביא בהכרח להתקצרות משך החיים של החוב בחברות רבות במשק, וכן לתלות גוברת של חברות אלו באשראי בנקאי, שגם הוא מחולק כעת במשורה.

בשלוש השנים הקרובות ייאלצו החברות הציבוריות למחזר חוב בהיקף מצטבר של מעל 30 מיליארד שקל בכל שנה. בתנאי השוק הקיימים, מדובר במשימה בלתי אפשרית בעליל, שתגבה גל "תספורות" גדול.

המחלה של שוק האג"ח הקונצרניות המקומי, היא האיום המרכזי על היציבות הפיננסית של המשק המקומי. לכן יש להקים באופן מיידי ועדה אופרטיבית לטיפול בבעיית איגרות החוב הקונצרניות, ולקצוב לה זמן מוגבל להסקת מסקנות מעשיות.

ניסיון העבר בעולם מלמד, כי הישגים שניתן להשיג באמצעות הקצאת משאבים מוגבלים בנקודת הפתיחה של טיפול במשבר פיננסי, קשה להשיג אחר כך באמצעות משאבים גדולים הרבה יותר. במקום לחוקק חוקים הזויים כנגד "תספורות", רצוי לחתור לבניית מנגנונים פיננסיים, אשר ימזערו "תספורות" עתידיות, יעבירו נכסים ומניות לידי החוסכים הפנסיוניים, ויאפשרו לחברות ציבוריות חשובות, המהוות את חוט השדרה של המשק, להמשיך להתקיים ולא לקרוס בשל בעיות תזרים.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון