שנת 2011 הייתה שנה קשה בשווקים, והמשבר המעמיק באירופה יחד עם ההאטה במשק גרמו למדד המעו"ף לרדת ב-17% בסיכום שנתי. לכן, עם תחילת 2012 היו מי שחשבו כי כעת נוצרה הזדמנות, וכי בשנה הנוכחית השווקים יתקנו את הנפילות. אלא שלעת עתה נראה כי התיקון לא ממש הגיע, כשמדד המעו"ף סיים את המחצית הראשונה של 2012 בירידה קלה של כ-2%. לכאורה נראה שהשוק מדשדש, אולם מאחורי המספר הזה מסתתרת מחצית סוערת, במהלכה זינקו וגם התרסקו מניות ואג"ח רבות - ובראשן מניות מגזר התקשורת - בעשרות אחוזים.
גם כשמסתכלים קדימה, לכיוון המחצית השנייה של השנה, קשה לראות כרגע גורם שיביא לשינוי הסנטימנט בשוק. מצבת החובות של החברות הגדולות צפויה להמשיך להעיב על תשואות האג"ח הקונצרניות שלהן ולהקשות עליהן במחזור חוב, וגם הרגולציה מצידה לא צפויה לשנות כיוון. במקביל, נראה כי המחאה החברתית שוב עשויה לתפוס תאוצה, ואם כך אכן יקרה נראה כי הדבר שוב ישפיע לשלילה על לא מעט ענפי פעילות במשק.
"לפני כל דבר אחר אנחנו קודם כל תלויים במצב המאקרו העולמי", מבהיר ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בדש ברוקראז'. "נראה שבאירופה הגיעו לצומת דרכים וצריכים לקבל שם החלטות, אבל אם העולם נכנס לסחרור ברור שלא נימלט מזה. ברמת המיקרו, הסביבה רועדת ולא יציבה, ואנחנו מוסיפים צרות משל עצמנו עם עודף רגולציה וקבלת החלטות ללא חשיבה ארוכת טווח לגבי המשק".
נותר, אם כן, להמתין ולראות האם התחזית הפסימית לעתיד אכן תתממש, או שבסופו של דבר ההתפתחויות יפתיעו לטובה. בינתיים, לפניכם הנתונים המרכזיים והמגמות הבולטות שנרשמו בשוק ההון המקומי במחצית הראשונה של 2012.
48% זו הצניחה שרשם מדד מניות התקשורת מתחילת השנה, בעיקר בעקבות שינויי הרגולציה שהביאו לכניסתן של מתחרות חדשות לשוק, ובראשן גולן טלקום. ההרעה במניות הענף הגיעה לשיאה באמצע חודש מאי, אז הפכה האי ודאות מהצפוי בענף להיסטריה של ממש, אחרי השקת פעילות גולן טלקום והוט מובייל. מתחילת מאי ועד היום צנח המדד בכ-35%, ושתי החברות המרכזיות שספחו אותו מטה הן שתי חברות הסלולר, סלקום ופרטנר, שאיבדו 55%-60% מערכן.
המפולת במניות התקשורת גררה לירידות גם את בעלי השליטה שלהן: סלקום גררה אחריה את דסק"ש מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר לקריסה של כ-73% מתחילת השנה, מה שמקנה לה את התואר המפוקפק של המניה שירדה בצורה החדה ביותר במדד ת"א 100 מתחילת 2012.
הקריסה של פרטנר לוותה בצניחה של 65% במניות סקיילקס, ובסופו של דבר לאור החובות הכבדים אל מול הנכסים המצטמקים, אילצה את אילן בן דב למכור את השליטה בה לחברת האצ'יסון הסינית. אצל הוט ובזק הנזק היה חמור פחות, והסתכם בירידה של כ-35% "בלבד", בכל אחת מהן. אבל בעלת השליטה בבזק, בי קומיוניקיישנס של שאול אלוביץ', ירדה 75% מתחילת השנה.
1.6 מיליארד שקל, זה שוויה הנוכחי של חברת האינטרנט בבילון. זאת, לעומת שווי של כ-400 מיליון שקל בלבד בתחילת השנה. בבילון רשמה אם כן זינוק אדיר של 278% בשווי מנייתה מאז ש-2012 יצאה לדרך, ולצידה בולטות גם מלאנוקס (117%), אלוט תקשורת (73%) ולייבפרסון (49%) - כולן חברות מהסקטור הטכנולוגי.
ואכן, המחצית החולפת הייתה המחצית של חברות המגזר הזה. אחרי ההייפ שקצת דעך סביב ענף חיפושי הגז והנפט, החששות לגבי מניות התקשורת, וחוסר הבהירות הנוגע למצב הבנקים וענף הפיננסים בעקבות המשבר העולמי - המשקיעים המקומיים שוב גילו את חברות הטכנולוגיה. כך, גם המדדים הענפיים הקשורים לתחום בלטו בניגוד למגמה, עם עליות של 28%-23% במדדי הטכנולוגיה והבלוטק 50.
"ההיי-טק במצב מצוין, משום שהוא לא חשוף לצרכן הישראלי ולרגולציה הישראלית, והוא בלט לחיוב גם ב-2011", אומר על כך יעקובי. "החברות הגדולות נמצאות בתחומים הכי חמים וצומחים והן מבוזרות. למרות זאת, אם נכנס לשנים של מיתון, גם הביקושים למוצרי ההיי-טק יירדו".
35% זהו שיעור הירידה במחזור המסחר היומי הממוצע בבורסה לעומת 2011. המחזור היומי הממוצע עמד במחצית הראשונה של השנה על 1.1 מיליארד שקל בלבד, ומזה תקופה שהבורסה בת"א לא סובלת רק מירידות, אלא גם מהתייבשות וחוסר עניין מצד משקיעים זרים, ומהסטת הכספים של הגופים מוסדיים המקומיים לחו"ל.
בחצי השנה האחרונה ראינו גם לא מעט ימים בהם הסתכם מחזור המסחר בכמה מאות מיליוני שקלים בלבד. באפריל נרשם שפל, כשממוצע מחזור המסחר עמד על 900 מיליון שקל בלבד - הנתון הנמוך ביותר מאז מארס 2005.
"אם כבר היו מניות מעניינות בעיני הזרים, כמו בזק, הבנקים וכיל, הרגולציה והמחאה מרחיקים אותם מהן", אומר יעקובי. "נקודת אור שיכולה לסייע למצב באופן משמעותי היא הסיכוי שישראל תתקבל למדד ה-MSCI אירופה". לדברי יעקובי, "שינוי זה, אם יתרחש, יגדיל את המשקל של ישראל במדד ובזכות כך יסייע לה ליהנות מזרימת כסף זה פנימה. אם הבורסה תצליח לגרום למהלך לצאת לפועל, זה יהיה מאוד מבורך, ויסייע ליצור פה עסקאות ולעורר עניין בשוק שלנו שהולך ונעלם".
62% זו הצניחה בסדרה ד' של אג"ח קבוצת אי.די.בי אחזקות, מה שהופך אותה לירידה השלישית הכי חדה במחצית השנה, שמפגרת רק אחרי שתי סדרות של חברות שכבר נמצאות בתהליכים של הסדר חוב: קמן אחזקות וטאו.
הירידה משקפת לסדרת האג"ח של אי.די.בי תשואת זבל של 52% ומעידה על רף החששות ההולך ועולה בכל הנוגע ליכולתו של נוחי דנקנר להתמודד עם חובותיו. זאת, על רקע הירידה המשמעותית בשווי החברות המרכזיות שלו לאחר הפסדי העתק שספג ממניות הבנק השוויצרי קרדיט סוויס.
דנקנר אינו לבד והנסיקה בתשואות האג"ח הקונצרניות מאפיינת מאז תחילת השנה חברות החזקה רבות נוספות. המצב הזה מעמיק את המשבר בו נמצא שוק האג"ח הקונרצניות, מקשה על מרבית החברות לבצע מחזורי חוב ויוצר אצלן מחנק אשראי בתקופה בו הן צריכות אותו יותר מכל. גם פה העתיד נראה קודר, עם צפי להרחבת גל הסדרי החוב בהמשך השנה.
המצב בשווקים דוחף את המשקיעים לאפיק האג"ח הממשלתיות הנהנה מעדנה יחסית, וזאת כחלק מהחיפוש אחר אפיקי השקעה בטוחים בתקופת חוסר יציבות שכזו. כך, סדרות האג"ח הממשלתיות רשמו מתחילת השנה תשואה חיובית, כשסדרות האג"ח השקליות הניבו למשקיעים בהן מתחילת השנה תשואה של עד 4%, והממשלתיות צמודות המדד תשואה של עד 3.5%.
6% זה שיעור העלייה שרשם מדד ה-500 S&P האמריקני מתחילת השנה, לעומת ירידה של 2.6% במדד המעו"ף המקומי בתקופה זו ויציבות שהציג מדד ת"א 100. למרות שסגרה חלק מהפערים השליליים שנפתחו בינה לבין העולם, על רקע הנסיבות המקומיות שהזכרנו, הבורסה כאן עדיין מציגה ביצועי חסר מול רבים מהמדדים המובילים בעולם (ראו גרף עמודות).
3.9 שקל הוא שער הדולר הנוכחי. המטבע האמריקני התחזק מתחילת השנה ב-3.3% לעומת השקל, וזאת כחלק מהמגמה העולמית והחששות מעתיד השווקים, המגבירים את הביקוש לשטרות של הדוד סם, הנתפסים עדיין כנכס בטוח. הציפיות בשוק ההון הן כי בזמן הקרוב השקל ימשיך להיחלש מול הדולר, ואחרי שהתקרב לרף של 4 שקלים, עשוי המטבע האמריקני לחצות אותו תוך זמן קצר.
מדדים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
