מחצית השנה הראשונה בבורסה בתל אביב נחלקה לשניים. בחודשיים הראשונים של השנה עוד נרשמו עליות שערים, אך בחודשים שלאחר מכן, עקב החרפת המצב באירופה והטלטלה שעברה על התקשורת, המגמה התהפכה. ענף קרנות הנאמנות התנהג בהתאם.
אם בחודשיים הראשונים של השנה נרשמו גיוסים בקרנות שאינן כספיות, מחודש מארס חזרו האפיקים הסולידיים לשלוט והמשקיעים חזרו ל"בונקר", במיוחד בחודש מאי. מנהלי הקרנות הגיבו בזריזות לאי הוודאות, והשיקו קרנות אופנתיות חדשות, כמו קרנות מק"מ לפדיון, שיקלעו לטעמים אלה.
בסיכום מחצית השנה ולפי הערכות בענף (טרם פורסמו נתונים רשמיים), קרנות הנאמנות גייסו מתחילת השנה כ-7.8 מיליארד שקל, מתוכם 7.4 מיליארד שקל לקרנות מסורתיות (אג"ח ומניות). אם קצב גיוסים זה יימשך, הענף צפוי לסיים את השנה עם גיוסים של כ-15 מיליארד שקל - בדומה לגיוסים שנרשמו ב-2010.
על פניו נראה כי המצב בענף הקרנות אינו רע כל כך ביחס לאי הוודאות ששוררת בשווקים. אולם המספרים מטעים - הגיוסים שנרשמו לקרנות המסורתיות רוכזו בעיקר בקרנות אג"ח מדינה ובקרנות שהן דרגה אחת מעל הדרגה הסולידית ביותר, כמו קרנות אג"ח בנקים, או קרנות אג"ח בדירוג A ומעלה ובמח"מ קצר. כלומר לא נרשמו גיוסים לקרנות אג"ח קונצרניות כלליות ובוודאי שלא למניות. כך למשל, אפיק קרנות האג"ח חברות גייס מתחילת השנה כ-3 מיליארד שקל, אולם לפי הערכות בענף כמחצית מכך הופנה לקרנות אג"ח בנקים.
בענף תעודות הסל התמונה אינה שונה. רוב הגיוסים שנרשמו במחצית נותבו לתעודות הפיקדון והג'מבו למיניהן - תחליף לפיקדונות בנקאיים וקרנות כספיות. לפי הערכות בענף, תעודות הסל גייסו ביוני 500-700 מיליון שקל, רובם לתעודות הג'מבו. סל הכול מתחילת השנה גייס הענף יותר מ-2 מיליארד שקל (רובם לתעודות הפיקדון). כמחצית מהגיוסים בענף רשמה מיטב תעודות סל, שמאז העברת הבעלות בה למיטב נמצאת במומנטום גיוסים חיובי, בעיקר לתעודות אלה. האפיק שסבל מהפדיונות הגבוהים ביותר במחצית - מעל מיליארד שקל - הוא תעודות הסל המנייתיות.
נחזור לענף הקרנות. את הגיוסים הגבוהים ביותר במחצית רשמו קרנות אג"ח מדינה. למרות שבשנה שעברה היה זה האפיק הממשלתי שרשם את הצמיחה הגבוהה ביותר בבורסה ובתחילת השנה נראה היה כי הוא מיצה את העליות, המציאות הכלכלית הביאה לכך שדווקא אג"ח אלה המשיכו לעלות. למרות חוסר ההיגיון הכלכלי בכך, רק לאחר שאפיקים רושמים עליות שערים מתחילים לראות גיוסים לקרנות המשקיעות באפיקים אלה. בהתאם, קרנות האג"ח הממשלתיות גייסו מתחילת השנה כ-5 מיליארד שקל, רובם ברבעון השני.
הקרנות הכספיות, שסבלו בתחילת השנה מפדיונות, חזרו לגייס בחודשים מאי ויוני. סך הכול מתחילת השנה הן גייסו רק כחצי מיליארד שקל.
הריבית הנמוכה תשפיע
על השינוי בטעמי המשקיעים, שלמעשה מלווה את ענף הקרנות מאז המשבר של 2008, ניתן ללמוד גם מהיקף נכסי הענף. אלו עומדים כיום על 152 מיליארד שקל, אולם 35 מיליארד שקל מהם הם קרנות כספיות וכ-10 מיליארד שקל הן קרנות דומות לכספיות (מבחינת הסולידיות שלהן ודמי הניהול הנמוכים או האפסיים בהן). כלומר בשורה התחתונה, רק 107 מיליארד שקל מנכסי הענף הם נכסים המושקעים באג"ח ומניות.
לשם השוואה, ביוני 2007, לפני המשבר, עמדו נכסי הענף על 140 מיליארד שקל. אז לא היו כספיות או קרנות מק"מ, וכ-25 מיליארד שקל הושקעו בקרנות מנייתיות. במילים אחרות, היקף הנכסים ה"אמיתיים" בענף הקרנות נמוך כיום ממה שהיה טרם המשבר. זה כמובן השפיע גם על רווחי מנהלי הקרנות, שכן ככל שהקרן סולידית יותר כך היא זולה יותר, ואולי אף הפסדית. לכן, למרות הגיוסים שרשמו הקרנות, הרווחיות שלהן נשחקה משמעותית במחצית החולפת.
ומה באשר למחצית הבאה? סביבת הריבית הנמוכה אמורה לגרום לציבור לחפש תשואות באפיקים מסוכנים יותר. לכן, תיאורטית, האפיק הקונצרני הכללי (לא רק החלק הסולידי שלו) אמור לתת את התשובה. מצד שני, ישנה רתיעה רבה משוק זה בגלל אווירת הסדרי החוב וחשש המשקיעים מאי הוודאות של לווים רבים באשר ליכולת החזר החוב שנטלו. מה שבטוח הוא, כמו תמיד, רק אחרי תקופה של עליות שערים נראה גיוסים גם בקרנות אג"ח קונצרניות על חשבון אג"ח מדינה.
"כרגע האפיק הממשלתי לא מעניין, אבל בתסריט שבו המשבר האירופי ממשיך, התשואות ימשיכו לרדת. יחד עם הריבית היורדת, יש סיכוי להמשך רווחי הון באפיק זה", אומר רפי ניב, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מיטב.
"התסריט השני, שהוא סביר יותר ולפיו מסתמן פתרון באירופה, הוא שברמות המחירים הללו האג"ח הממשלתיות לא מעניין, אבל האג"ח הקונצרניות בדירוג גבוה בהחלט כן. לאחר שאלה ירדו משמעותית, ניתן יהיה להרוויח פה תשואות דו-ספרתיות", הוא מוסיף. עם זאת, מודה ניב כי למרות חוסר ההיגיון הכלכלי שבכך, "חזרה לאפיק הקונצרני תיעשה רק לאחר מהלך של עליות. יועצי ההשקעות בבנקים רוצים להרגיש ביטחון לפני שהם ממליצים ללקוחות שלהם".
אחד האפיקים שרשמו עליות דו ספרתיות השנה, הוא קרנות האג"ח הלא מדורגות - High Yield. "כיוון שהצמיחה במשק לא הולכת להיות גבוהה, אג"ח בסיכון גבוה הן בהחלט יותר מעניינות מהמניות של אותן חברות".
באשר לקרנות המנייתיות סבור ניב כי "זהו אפיק השקעה שהפך לבעייתי. מניות הבנקים למשל נסחרות במכפיל של 0.6 על ההון. בעבר הרוויחו הרבה במכפילים אלה, אבל אני לא רואה שיתעוררו ביקושים לקרנות אלה".
הגיוסים בענף
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.