הגוף החדש של האיחוד האירופי: מאיפה יגיע הכסף?

בפסגה של גוש האירו בסוף השבוע הזה בבריסל הצליחו סוף סוף מנהיגי הכלכלות הגדולות באירופה להגיע להסכמה לגבי צעדים לטווח הקצר והארוך שאמורים לסייע ליבשת לצאת מהמשבר הכלכלי הקשה בו היא נמצאת.

המנהיגים החליטו להקים גוף פיננסי חוצה מדינות שמתואר כ"מכניזם משותף לפיקוח פיננסי" (financial supervisory mechanism), כלומר מעין משרד אוצר משותף שיפקח על הפעילות הפיננסית בגוש ובכל מדינה החברה בו, ויבצע הזרמות הון לבנקים במצוקה דרך קרנות החילוץ והבנק המרכזי האירופאי, ולא באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות. זאת, במטרה להביא ליציבות בשווקים ולאפשר למדינות הנמצאות בקשיים, כמו איטליה וספרד, להמשיך לגייס הון.

עם זאת, ועל אף הזינוק במדדים המרכזיים בעולם עקב ההודעה, לא כולם מרוצים, והשאלה שעולה כעת היא האם מדובר בעוד "פלסטר" שיוביל לראלי קצר טווח, או בתוכנית בת-קיימא ומבוססת. ישנם אנליסטים הטוענים כי לא ברור כמה מרחיקי לכת הם הצעדים ועד כמה התוכנית הזו אפשרית. "ברור שצריך לנקוט בצעדים הללו על מנת לשחזר את הבטחון בשווקים לטווח הקצר", אמר גארי ג'נקינס, אנליסט מלונדון. "לבדם הם אינם פותרים את הבעיות הבסיסיות אבל הם יכולים לקנות קצת זמן, שזה בערך הדבר הכי טוב שאפשר לעשות כרגע".

טוד שונברגר מבלאקביי מאמין כי על אף הראלי בשווקים לאחר ההודעה, אין מדובר בחדשות רציניות. לטענתו, עצם הסכמתה של גרמניה להשתתף במהלך כזה היא מעוררת חשדנות. "חייב להיות משהו אחר, איזו פצצת זמן מתקתקת שגורמת לה לעשות את זה. אם יש כזו, אז התוכנית עליה הכריזו בלילה לא תהיה קרובה להביא לפתרון", אמר.

גם התנאים לסיוע שיוענק דרך הגוף הזה אינם ברורים. המועצה האירופאית טוענת כי התנאים יהיו מאוד מחמירים, אולם ראש ממשלת איטליה, מריו מונטי, אמר כי כל סיוע שיתקבל מהגוף הזה לא יצריך מהמדינה שתקבל אותו לקבל על עצמה תנאי חילוץ כמו במקרים של יוון ופורטוגל.

בנוסף הוסכם על הקמת קרן צמיחה בהיקף 120 מיליארד אירו, אולם גם ביחס אליה ישנה סקפטיות בקרב האנליסטים, יחד עם אופטימיות זהירה. ינס לרסון, אנליסט אירופה ראשי ב-RBC, מסביר כי הקרן הזו לא צפויה להיות קריטית, אולם הויתור על הבכירות של קרנות החילוץ (EFSF ו-ESM) פונות לדאגה בשווקים.

לרסון מאמין כי ישנה התקדמות לעבר איחוד בנקאי, אולם גוף מפקח יחיד בעל תמיכה מלאה של ה-ECB יישקל על ידי מנהיגי אירופה רק בסוף השנה. "לאחר הקמה של גוף מפקח כזה, הקרנות יוכלו לספק תמיכה לבנקים באופן ישיר ולא דרך המאזנים של הממשלות. זה אומר שייתכן שכספי הציבור של ספרד ישוחררו מהעול שקשור להזרמת ההון למערכת הבנקאית". לרסון מדגיש כי ישנם פרטים קריטיים שלא צויינו בהצהרה של מנהיגי אירופה, כמו מאיפה יגיע הכסף.

צ'ארלס דיבל מלויד בנקינג גרופ מציין כי "היכולת לגשת למימון של האיחוד האירופי היא משמעותית מכיוון שהיא תאפשר תמיכה בלי להיות תלוי בתוכנית חילוץ, כל עוד המדינות יעמדו ביעדים שהוצבו על ידי האיחוד האירופי" - אולם אלה, כאמור, עדיין לא לגמרי ברורים.

עוד הוסיף דיבל כי "אלה צעדים חיוביים אבל מרחפים מעליהם סיכונים בכל הנוגע ליישום שלהם. בנוסף, אנו לא יודעים איך שוקי האג"ח הפריפריאליים ירוויחו מתמיכה ישירה בטווח הקרוב".

אנליסטים מקומרצבנק טוענים כי ההודעה שיצאה מהפסגה יוצרת הלכה למעשה אירו-בונדס, אותן אג"ח משותפות אליהן התנגדה בחריפות קנצרלית גרמניה, אנגלה מרקל. בבנק חוזרים על הטענה כי אין הרבה פרטים טכניים שידועים לגבי המהלך, אך מאמינים כי בטווח הקצר צפויה הקלה בשוקי האג"ח הפריפריאליים. עם זאת, לטענתם תוך זמן קצר השווקים יתחילו לתהות כיצד קרנות החילוץ יגייסו את הכסף להתערבויות רציניות לאחר ש"חומת האש" שלהן תגיע לתקרה.