כיצד מתכננים בירושלים להחזיר לשוק אלפי נכסים נטושים?

כמעט בכל עיר בישראל, גם המבוקשות ביותר, ניתן למצוא בקלות רבה מבני מגורים, משרדים או מסחר העומדים נטושים לא מעט שנים מסיבות כאלה ואחרות. במקרה הטוב מדובר בבנין נטוש, ובמקרה הרע במפגע תברואתי וסביבתי שגם מושך אליו אוכלוסייה בעייתית. תנועת 'התעוררות' הירושלמית, המאגדת מתנדבים בכמה תחומים בהם דיור, תחבורה, תעסוקה, תרבות ועוד, גילתה שבירושלים יש לא פחות מ-1,588 נכסים נטושים ברחבי העיר. "לא ידענו מה היקף התופעה. החלטנו לצאת לבדוק, והופתענו לגלות שבסיור קצר במרכז העיר כבר הצלחנו למצוא עשרות נכסים נטושים", מספרת מירב כהן, חברת מועצת העיר מטעם התנועה.

לדברי כהן, "בניגוד לדירות הרפאים הריקות, שקשה לאתר אותן, בכל הנוגע לנכסים נטושים הבדיקה פשוטה יותר - דרך הארנונה. ברגע שנכס מוגדר לא ראוי למגורים או לשימוש אחר הוא זכאי לפטור מארנונה ומופיע ככזה ברשימות העירייה".

מדובר בסכומים לא מבוטלים שנגרעו מקופת העירייה: הפטור מארנונה על נכסים נטושים שאינם ראויים לשימוש עמד ב-2010 על 26.46 מיליון שקל. בשנת 2011 כבר הגיע היקף הפטור לסכום של 33.15 מיליון שקל.

פטור ל-9 חודשים

הבדיקה התמימה של חברי "התעוררות", והתוצאות המפתיעות בעקבותיה, הפכו אשתקד לפרק גם בדיוני ועדת טרכטנברג.

הוועדה המליצה כי הממשלה תפעל לתיקון פקודת העיריות ולצמצום תקופת הזכאות לפטור מארנונה הניתן לנכס שאינו ראוי לשימוש, "כך שתגבר הכדאיות לשיקומו של הנכס". בהתאם, תוגבל תקופת הפטור ל-9 חודשים, "ובמקרים חריגים הרשות המקומית תהיה רשאית להאריכו בחצי שנה נוספת", לאחריה תוטל על הנכס ארנונה בשיעור כפול, בדומה להצעה בנוגע לדירות הריקות.

תזכיר החוק נמצא כעת במחלקת הייעוץ המשפטי במשרד האוצר, לאחר שהממשלה אישרה את פרק הדיור בהמלצות במארס האחרון.

כהן: "העובדה שבעלי הנכסים הנטושים מקבלים פטור מארנונה היא עוול. יש כאן פרדוקס: כי מי שגר בסמיכות לאותם נכסים משלם ארנונה וסובל מנכס ריק שלא פעם מושך אליו אורחים בלתי קרואים. החקיקה מתעכבת רק בגלל שבממשלה החליטו להביא לחקיקה את נושא הנכסים הנטושים יחד עם הכפלת הארנונה על דירות רפאים, והבעיה היא שההגדרה של דירת רפאים היא הרבה יותר מסובכת מהגדרה של נכס ריק או נטוש".

במקביל, יוזמה אחרת מנסה לקדם את השמשתם של הנכסים הנטושים. כהן: "הרעיון הוא ליידע את בעלי הנכסים כבר עכשיו ולהתחיל לחייב אותם בעזרת חוקי העזר העירוניים, שלא תמיד נאכפו עד כה. אחרי מחקר משפטי קטן גילינו כמה חוקי עזר שניתנים לאכיפה כבר היום על ידי העירייה אל מול הנכסים הנטושים - חובת סילוק מפגעים שעלולים להפריע לבריאות הציבור, חיוב בעל הנכס לניקיון המתחם ולגידורו, האפשרות לחייב את בעלי הנכסים לבצע עבודות בנכס אם יש בו משהו מסוכן ותקנה המאפשרת חיוב בעל נכס בשיפוץ חזית הבניין משיקולים אסתטיים.

"את הדברים הללו עומדת העירייה לאכוף ביתר שאת כבר בתקופה הקרובה, כדי לגרום לבעלי הנכסים להשמיש נכסים או למכור אותם".

הקבלנים סקרנים

מיפוי הנכסים הנטושים עורר גם את סקרנותם של יזמי הנדל"ן והקבלנים. כהן מספרת שמאז החלו לטפל בנושא מגיעות אליהם פניות רבות מצד יזמים שמבקשים את מיקום הנכסים ושמות הבעלים. "אין הרבה מקומות זמינים לבנייה בעיר ויזמים ששומעים על המבנים הנטושים רוצים לדעת איפה הם ולמי הם שייכים". מסיבה זו נשקלת כעת האפשרות לפרסם את הרשימה המלאה בצורה פומבית. "פרסום הרשימה יכול לעזור ליצור את הקשר בין הבעלים ליזמים שאולי יעשו משהו עם הנכסים".

לצד הפסימיות, התהליכים המתמשכים ומצוקת הדיור הקשה, נראה שבתקופה האחרונה משהו מתחיל לזוז בירושלים בכל הנוגע למציאת פתרונות למצוקת הדיור. בשבועות האחרונים יצאו לדרך שני פרויקטים חדשים, האחד הוא פרויקט למגורים המשלב דירות למכירה ודירות להשכרה (156 דירות ב"גבעת משואה", מחציתן בשכירות מפוקחת) והשני מכרז לבניית מעונות סטודנטים במרכז העיר (200 מיטות).

על קרקע חומה

כהן חושבת שהעירייה יכולה לעשות יותר להגדלת ההיצע: "חייבים לזכור שבישראל רוב האנשים מעוניינים לרכוש דירה ולא לשכור אחת, וגם מעונות סטודנטים מדברים לקהל מאוד מצומצם. אם רוצים להשאיר אוכלוסייה טובה בירושלים, מדובר באנשים שירצו להישאר בעיר ולהקים בה משפחה.

"הפתרון הוא להתחיל ולעשות שימוש בשטחים החומים - שטחים ומבנים שנמצאים בבעלות העירייה ומשמשים למטרות ציבור. אולי לייעד פרויקטים כאלו לעולים חדשים או לאנשי סגל במגזר הציבורי, כמו אחיות, שוטרים וכד'. קרקע חומה יש בשפע. הרעיון הוא למפות עכשיו את כל המקומות הללו והיתרון הגדול הוא שעל קרקע חומה העירייה תוכל לקבוע את חוקי המשחק, ולא תהיה כפופה למשרד הבינוי והשיכון או משרד הפנים".