טלוויזיה אינטרנטית - מתי נוכל ליהנות ממנה גם בישראל?

חדירת שירותי טלוויזיה אינטרנטית רב-ערוצית כמו גוגל TV, ובקרוב אפל TV, מותירה את הצרכנים הישראלים בסוג של ערפל - מתי, ובאיזה אופן נהנה מהמהפכה בארצנו הקטנטונת?

לא בכדי חוששים רבים מהישראלים שימצאו את עצמם מחוץ למסיבה. לקראת סוף שנות ה-70 החל הקהל הישראלי להיחשף לחידוש טכנולוגי מהפכני שכונה "טלוויזיה צבעונית". באותה עת חלק גדול מתחנות הטלוויזיה במדינות השכנות כבר שידרו שידורי צבע, וגם חלק מהתכנים הקנויים של רשות השידור - המונופול של אותה עת - היו בצבע. אלא שהרגולטור נכנס ללחץ והורה לרשות השידור לשבש אלקטרונית את שידורי הצבע, כדי שהצופים בארץ ייקלטו אותם בשחור לבן בלבד.

המטרה הרשמית הייתה "למנוע הרחבת הפערים בין העשירים לעניים". הסיבה הפחות רשמית הייתה, כנראה, לחסוך לרשות השידור את ההשקעה בהסבת כל שידוריה לצבע.

טכנולוגיית השיבוש כונתה "מחיקון", אך היא היתה אפקטיבית לזמן קצר בלבד. יבואני טלוויזיות רבים החלו לצייד את המקלטים בישראל ב"אנטי מחיקון", שביטלה את ביטול הצבע. לבסוף נכנע הרגולטור והמחיקון בוטל.

הפרשה נראית כמו גחמה ארכאית של רגולטור סוציאליסטי, אבל גם כיום משתמשים שחקנים מרכזיים בשוק המדיה והתקשורת בלוחמה אלקטרונית - לעיתים בחסות הרגולטור - כדי למנוע חדירה של מהפכות טכנולוגיות, שעלולה לאיים על עסקיהן.

גוגל בצעד גדול

מה הם למעשה שירותי טלוויזיה אינטרנטיים? ברמה העקרונית, מדובר בשירותים דומים לאלה שמציעות חברות הכבלים והלוויין: מציבים "קופסה חכמה" לצד הטלוויזיה בסלון - או קונים טלוויזיה שהממיר כבר משולב בה - מתחברים לחיבור אינטרנט מהיר תקני וקולטים מגוון רחב של ערוצים, חלקם גלובליים וחלקם עם תכנים, שמותאמים לטעם המקומי. זאת לצד שירותי הורדת תוכן בתשלום מתוך מאגר ענק של סרטים, אלבומים ועוד. בתור בונוס מקבלים אפשרות להורדת אפליקציות ייעודיות מהאייטיונז של אפל או מחנות האפליקציות. כל זה באיכות HD על המסך הגדול בסלון.

בשבוע שעבר צעדה גוגל צעד גדול לעבר מימוש חזון "מיזוג האינטרנט והטלוויזיה", כאשר סוני השיקה קופסה חכמה קומפקטית כמו גם נגן בלו-ריי, שיכולים להעביר את שירותי הטלוויזיה של גוגל לכל מקלט ביתי. החודש מתחיל השיווק בבריטניה, ולאחר מכן יגיעו המוצרים בקצב מזורז לקנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה, הולנד ברזיל ומקסיקו. נגן הבלו-ריי יושק בהדרגה באוקטובר.

הקופסה החכמה של סוני מתומחרת בכ-200 אירו וכוללת גם דפדפן כרום, שמאפשר גלישה מלאה ומהירה באינטרנט, כמו גם תמיכה מלאה ביו-טיוב וחיבור HD מלא. היא מגיעה עם שלט דו-צדדי ייחודי - בצידו האחד משטח מגע לשליטה בתפריטים בנוסח טלפון חכם, ובצד השני מיני-מקלדת מהירה להקלדת מסרים, שיחה ברשתות חברתיות וכדומה.

מי שלא מסתדר עם השלט המתוחכם יכול להסב כל טלפון חכם או טאבלט, עם מערכת ההפעלה אנדרואיד, לשלט אלחוטי לשליטה מלאה בגוגל TV, בסיוע אפליקציה חינמית.

הרעיון עצמו מתגלגל בשוק כמה שנים, ושירותי טלוויזיה אינטרנטיים מסחריים דוגמת Hulu פועלים בארצות-הברית מאז 2008 ונתמכים על-ידי כמה ענקי מדיה ותוכן.

גם גוגל משתעשעת ברעיון לא מהיום, וכבר ב-2010 יצאו לשוק מסכי טלוויזיה, שבתוכם הוטמע הממיר של גוגל TV, כמו גם שורה של ממירים התומכים בשירות של יצרנים ממוסדים כמו לוג'יטק. אולם השירות לא הצליח ליצור "הייפ" שיווקי גלובלי בשל התפוצה הגיאוגרפית המוגבלת (בעיקר ארה"ב) והמחיר הגבוה של מקלטי הטלוויזיה התומכים.

אפל נושפת בעורף

האם גוגל תצליח לכבוש את החזית הטלוויזיונית כפי שהצליחה לכבוש בשנים האחרונות את חזית המובייל? התשובה לא ברורה, אך אין ספק שהיא תשקיע בכך משאבים לא מבוטלים בהתאם לאסטרטגיה הידועה שלה "להכניס רגל לכל פינה".

גוגל פותחת אפשרות לשלב את שירות הטלוויזיה שלה במכשירי קצה של יצרנים רבים, והיא בונה על כך שהצרכנים כבר בשלים כיום לרעיון של שימוש בטלוויזיה כמרכז תקשורת חברתי, ולא רק מכשיר צפייה אינדיבידואלי. גם המחירים הנוחים של החומרה - שהם ללא ספק מסובסדים - יסייעו לה.

מנגד, אסור לשכוח שחלק גדול מקהל הלקוחות הטבעי של הטלוויזיה הוא קהל מבוגר, שאינו בקי בטרנדים הטכנולוגיים החמים ביותר, וחלק גדול מהלקוחות הצעירים והמכורים של אפליקציות אנדרואיד כבר מזמן נטש את הטלוויזיה לטובת המסכים הקטנים של המחשב, הטאבלט והסמארטפון.

גם אפל, היריבה המושבעת, לא מתכוונת לעשות לה חיים קלים. מהלך האסטרטגי המתחרה והמתקרב מכונה כיום לא-רשמית אפל TV ואפל, כדרכה, שומרת על חשאיות בנושא ויוצרת גל של שמועות. קרוב לוודאי שהיא בונה על קליטה מהירה בקרב מאות מיליוני מכורי האייפון והאייפד, שיקבלו בברכה ממשק ושירותים טלוויזיוניים, שהם קרובים באופיים וברוחם לאלה של המכשירים הניידים שלהם, כולל נגישות מלאה לחנות האפליקציות אייטיונז ולתכני הבידור הנלווים.

איום על yes והוט

בישראל כבר אפשר לרכוש ממירים של גוגל TV במחיר שנע סביב 1000 שקל, אולם באלה אפשר, כרגע, בעיקר לגלוש באינטרנט על המסך הביתי. אף אחד מהמשווקים לא מוכן להתחייב שהשירותים המלאים יוצעו כאן, וגם משרד התקשורת לא עושה חיים קלים למי שמנסה לייבא את הממירים.

הסיכוי לקליטה רשמית מסודרת של שירותי גוגל TV ושירותי אינטרנט-טלוויזיה אחרים שיופיעו בהמשך תלוי במשחקי הכוחות בין כמה וכמה גורמים. האיום המרכזי שמייצגת המהפכה הטכנולוגית הזו הוא על חברות הכבלים והלוויין, שהערוץ האינטרנטי מאיים על הנגישות הבלעדית כמעט שלהן למקלט הביתי. החברות הללו השקיעו רבות בפרישת תשתית פיזית - כבלים או צלחות - והערוץ האינטרנטי מאיים לעקוף את כל התשתית הזו ולהזרים תכני VOD לכל בית שבו קיים אינטרנט.

לפיכך אפשר להניח שהן ינסו לבלום אותה בדרכים שונות - החל מפעולה מול חברות ההפקה האמריקניות והאירופאיות הגדולות שמהן הן רוכשות תכנים וכלה בלחץ על הרגולטור לחסום את החדירה באמצעות תקנות שונות ומשונות. דברים כאלה אינם בלתי אפשריים: לרשתות הגדולות יש כיום טכניקות לזהות את הדפדפן וכתובות IP שבעזרתם מנסים הצופים להגיע לתכנים שלהם ולחסום אותם. 3 מהרשתות הגדולות בארה"ב כבר הפעילו חסימה נגד מנויי גוגל TV.

האינטרסים של ערוץ 10 וערוץ 2

במקרה של גופי השידור הישראליים - הרשות השנייה, רשות השידור וערוץ 10 - המצב קצת יותר מורכב. מצד אחד, קיומה של טלוויזיה אינטרנטית ממוסדת, שנתמכת על-ידי ענק תקשורת גלובלי ועתיר-מזומנים, דווקא יכולה להוות עבורם מקור הכנסה חדש ומעניין לשיווק בתשלום של תכנים קיימים שלהן כמו פרקי סדרות, הפקות מקור, חדשות וכו', בהתבסס על מודל חלוקת הכנסות כזה או אחר.

למעשה, כבר היום חלק מגופי השידור מספקים לצופים תכנים באינטרנט, באמצעות אתר עצמאי משלהם (מאקו, למשל) או שיתופי-פעולה עם אתרים קיימים.

מצד שני, לכל גופי השידור המקומיים ברור שמדובר בהכנסת גורם לא מבוקר, שאינו כפוף לחוקי המשחק המקובלים, לתחרות על הרייטינג ועל זמנו הפנוי של הצופה.

במודל הנוכחי של הערוצים בארץ, שמתבסס על הכנסות מפרסומות, זה איום לא קטן, והנזק הכלכלי עלול להיות גדול יותר מהתועלת.

דרוש: ישראלי יצירתי

וכמובן קיימת גוגל עצמה. בחודשים הקרובים היא תהיה עסוקה בפרישת השירות שלה במדינות עם מאות מיליוני צפוי טלוויזיה ובהכנת תכנים רלוונטיים. קשה להאמין שהשוק הישראלי הזעיר, עם השפה הייחודית שלו, יקבל אצלה עדיפות בעתיד הקרוב.

אבל בישראל, כמו בישראל, אפשר להניח שתוך זמן לא רב יהיה מי שימציא את ה"אנטי-מחיקון" ויפתח ערוץ כזה או אחר לתכנים של השירות הטלוויזיוני החדש, תוך שהוא מאלץ את השחקנים הקיימים להסתגל למצב. אחרי הכול, קשה מאד להציב מחסומים על אוטוסטראדת המידע.