סגן הרמטכ"ל: "בלי תשתיות בדרום - עיר הבה"דים תיכשל"

שבועיים לפני תחילת העבודות לבניית קריית ההדרכה של צה"ל בצומת הנגב מפקדי הצבא מוטרדים. הם דווקא שבעי רצון מקצב המלאכה להנחת תשתיות המים, הביוב, החשמל והתקשורת ברחבי הקריה המוקמת, אך מסביב אותה שממה, אותו מדבר, אותו נגב. אז הבטיחו מהפכה.

סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה, סייר בשבוע שעבר בצומת הנגב וליד היישוב עומר, במרחב שבו תוקם קריה חדשה, שאליה יועברו רוב בסיסי המודיעין של צה"ל. בגבעת התדריכים, שלמרגלותיה פרוסה קריית ההדרכה הנבנית, הותקן תצלום אוויר עדכני של האתר, עם סימונים שעשו אנשי קבוצת מבט לנגב, שמובילה חברת מנרב בראשות אברהם קוזניצקי.

האלוף נווה, "הסגן" כפי שהוא מכונה בפי פקודיו, קיבל את תקציר העלילה מאחד מאנשי השטח שלו, שכבר אכל בצומת הנגב אבק בשביל כל החיים: "כאן תהיה הכניסה לקריה, פה המגורים של הסגל, כאן פארק המפגש הורים-חיילים, וכבר נטענו עצים. פה תהיה קריית הספורט ושם תחנת המשטרה הצבאית".

מצוקת דיור

כשראש מינהלת קריית ההדרכה, סא"ל שלום אלפסי, סיפר ל"סגן" שכבר באוגוסט יתחילו העבודות לגידור המחנה המתהווה, האלוף נווה חייך. ואז קצינים במדי ב' מאובקים התחילו לירות לעבר "הסגן" את החסמים, הקשיים והבעיות.

קצינה שאמונה על גיבוש תכניות לשיכון אנשי הקבע ביישובים סמוכים סיפרה על הקושי לשכן את אנשי הקבע שישרתו בקריה במשאבי שדה ובאשלים: "אי אפשר לעשות שם הרחבות נוספות כי ממילא התורים ארוכים, והיישובים האלה לא רוצים לפגוע בצביון שלהם עם שכונות צבאיות", אמרה. היא סיפרה שבדימונה, העלו בשנה האחרונה את מחיר השטח בעוד כ-100 אלף שקל, "מה שעשוי לייקר את הנכס למי שיבקש לרכוש שם".

רוח מערבית קלה ציננה לדקות את החמסין, והמיקרופון המשיך לעבור בין הקצינים שהציפו בעיות. אחת הכואבות היא בעיית התחבורה: הנקודה הדרומית ביותר שאליה מגיעה כיום הרכבת, היא אזור התעשייה ברמת חובב - כ-10 ק"מ צפונית לצומת הנגב. תשתית הרכבת מבאר שבע לרמת חובב מתאימה לנסיעה של רכבות משא איטיות. כדי שתהיה רכבת שתוביל אלפי חיילים לשערי הקריה החדשה, צריך להחליף את המסילה ולעבות אותה מבאר שבע ועד לצומת הנגב, ולהקים תחנה וטרמינל.

אגב, המועצה האזורית רמת הנגב כבר מתכוונת להקים באותו מקום מרכז מסחרי. אלא שעם תכונית הרכבת לא קורה כלום. הדבר היחיד שרץ בגזרה הזאת הוא החזון. בצה"לית מכובסת אומרים ש"אין על גרף הביצוע שום דבר בעניין הזה". על פי הערכות משרד הביטחון, עלות פרויקט הרכבת היא כ-300 מיליון שקל. גורמים אחרים שמקורבים למשרד התחבורה דיברו על סכומים אחרים, גבוהים יותר, אך סירבו לנקוב במספר.

ככה לא בונים חומה

ניכר שמה שהוציא את האלוף נווה משלוותו הוא לא גרירת הרגליים של הרשויות בתקצוב ובהקמה של תשתית ראויה לרכבת, כמו הראש הקטן של גורמי תכנון שלא מיטיבים להבין ולהפנים את ההתבססות של צה"ל בנגב, ואת ההזדמנות הגדולה הטמונה בכך. וכך, את קריית ההדרכה החדשה יחבר כביש מהיר רחב עם באר שבע, אך מהקריה עצמה דרומה או מזרחה, לכיוון ירוחם - אין כלום. הכביש הרחב והמואר ייגמר בשערי הקריה, ובינתיים אף אחד לא מתכנן להרחיבו בעוד כמה קילומטרים עד לירוחם.

"אם הכביש לא יורחב, הכל יישאר אותו הדבר", מזהיר סגן הרמטכ"ל, "קריית ההדרכה תהיה רק טרמינל. כל הדרכים אליה יורחבו, ממנה לא יהיה כלום. אנחנו רוצים שבחורים שישרתו כאן ייסעו לבלות או לגור בירוחם. בסוף מה יקרה? הם יעלו על האוטוסטרדה, וייסעו לבאר שבע. הרעיון הוא שהקריה תקרין על כל הסביבה, שהמקום הזה יהיה נקודת אמצע ולא נקודת קצה, המטרה היא להפריח קצת את באר שבע ולהפריח מאוד את ירוחם ואת סביבתה. ככה לא בונים חומה".

נווה מזהיר מפספוס, חושש שמכל המיליארדים שמערכת הביטחון תשפוך בנגב ומהאמירות הגדולות על הפרחת השממה והגשמת חזון בן גוריון לא יישאר הרבה. "צה"ל דרש בצדק רכבת וכביש רחב לירוחם", אומר נווה, "בלי זה, נמצה את השלב הראשון, נקים את קריית ההדרכה, אבל בסוף יהיה לנו עוד בסיס כמו צאלים: אנשים יבואו, יתאמנו, ילמדו וילכו אחר כך הביתה. אף אחד לא ישאיר כאן גרוש".

אופטימיות זהירה

בשיחה עם "גלובס", אומר האלוף נווה ש"אם הארטילריה היא מלכת שדה הקרב, הרי שהביורוקרטיה היא מלכת המדינה, לפחות בהקשר הזה". למרות זאת הוא אומר שהוא אופטימי, סבור שבסוף יהיה כביש לירוחם ותהיה גם רכבת "כי יש מגויסות מלאה של כלל משרדי הממשלה, וכשהצבא רוצה לעשות הוא פשוט עושה ומקדם את הדברים בכל הכוח. הנה, אני סגן הרמטכ"ל ואני כאן. אני כבר מדמיין את ההורים שנפגשים עם בניהם ובנותיהם שמשרתים כאן, בצלם של עצים שזה עתה ניטעו בפארק שמיועד למפגשים כאלה. זאת מציאות, זה קורה".

לקציניו הוא קורא "להיזהר מביורוקרטיה פנימית כי היא עלולה להרוג את הכל" ו"לעשות כל מאמץ כדי שהרכבת הזאת תיסע כל הזמן", כלומר לא להפריע לאנשים של קוזניצקי לעבוד בשטח, לא להתערב להם בשיקולים ובתכניות העבודה כי הן ממילא כבר אושרו, התקבלו ונמצאו ראויות.

הוא חושש שכל עיכוב יעלה למערכת הביטחון בזמן ובהרבה כסף. "מה שמעניין זכיין שמתחיל לעבוד, זה שהעסק ייסע קדימה ושהוא לא יפסיד כסף. אם חסרים כאן עובדים, תביאו פלסטינים. מאחורי הגדר, בחברון אפשר לעשות יום שוק ולהביא אנשים שיבנו את המחנה. אם צריך לתת בעניין הזה פקודה - אתן. אין כאן שום בעיה של ביטחון שדה. מצדי תפסיקו לדבר על זה עם מחלקת ביטחון המידע".

"האיכותיים" לא רוצים לנגב

העבודות לבניית קריית ההדרכה יסתיימו ב-2014. עלות הקמת הבסיס ותפעולו למשך 25 שנה, כ-9 מיליארד שקל. התכנית להעביר לנגב את יחידות המודיעין יקרה לא פחות.

"עם המעבר של עיקר יחידות המודיעין, יוקמו כאן התשתיות המתאימות ביותר, החזית הטכנולוגית של צה"ל, עם האנשים האיכותיים ביותר יבואו לכאן", אומר ל"גלובס" קצין המודיעין הראשי (קמנ"ר), תא"ל אריאל קארו. "אלה אנשים שגרים היום במקומות, שבהם רמת החינוך היא הגבוהה ביותר בישראל. המשפחות שלהם מתנות את ההסכמה לעבור לנגב בתשתיות של חינוך, תרבות ושירותי בריאות טובים. ראש הממשלה קיבל החלטות ונתן הנחיות, אך התרגום שלהן בשטח חלקי. האנשים האלה שואלים אותי הרבה מאוד שאלות בנוגע למעבר לנגב. מה יהיה להם כאן. כרגע יש לי כיוונים לתשובות אך אני לא יודע לגמרי אם אלה כיוונים לתשובות טובות או לא. אני בעצמי מחכה לתשובות".