אם אין לכם חוש מחודד למספרים ואינכם מחשיבים את עצמכם כגאונים במתימטיקה, תוכלו להתנחם בכך שגם המדענים המובילים בעולם נרתעים מהתחום. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת בריסטול באנגליה ופורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, הראה כי ככל שמאמר מכיל יותר משוואות, כך יש לו סיכוי נמוך להיות מצוטט על-ידי חוקרים אחרים.
המחקר נערך בחוקרים בתחום הביולוגיה, תחום בו מתוארים תהליכים רבים באמצעות מתמטיקה, והחוקרים עוברים הכשרה בתחום כחלק מהלימודים שלהם. נציין כי גם בתחומים כמו פסיכולוגיה או סוציולוגיה, משתמשים לעיתים במשוואות מתמטיות כדי לתאר נתונים שנאספו ואת המסקנות שהוסקו מהם, והבנת המשוואות היא קריטית להבנת המחקר.
החוקרים ד"ר טים פוסט וד"ר אנתוני היגינסון טוענים כי הפתרון האמיתי לבעיה הוא לשפר את ההשכלה המתמטית של החוקרים, אולם ברמה הפרקטית יותר הם ממליצים לחוקרים להשתמש במאמרים שלהם בפחות משוואות.
מדוע מספרים מאתגרים אותנו
ועוד ממצא מעניין: בעוד שמשימת לימוד הקריאה מסתיימת מהר יחסית, עולם המספרים ימשיך לאתגר את הילדים הללו עוד שנים רבות.
עדות לכך אפשר למצוא במחקר חדש שעוסק בתפיסת מספרים והתפתחותה לאורך חייו של אדם. החוקר ג'סטין הלברדה מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב יצא לבדוק את החוש הטבעי למספרים בקרב הציבור הרחב. הוא גילה כי החוש הזה מתפתח לאורך זמן רב משחשבנו עד כה.
'החוש הטבעי' למספרים הוא היכולת להבחין באופן אוטומטי בכמויות ובהבדלי כמויות של חפצים מסביבנו. קל לנו לגשת לארון ולהוציא שלוש חולצות בדיוק, אנחנו יודעים לבחור בסופרמרקט את הבונבוניירה שיש בה יותר שוקולדים ולגשת לשלם עליה בתור שבו עומדים פחות אנשים.
מסתבר שאנחנו לא לבד. גם סנאים, למשל, בוחרים לטפס על עץ אלון שגדלים עליו יותר אגוזים. החיה עושה זאת באופן אוטומטית, מבלי לספור את האגוזים, אולם אצל אנשים מסיימים (וכנראה שגם סנאים מסוימים) החוש הזה חד יותר מאצל אחרים.
בניסוי של הלברדה השתתפו 10,000 גולשים (הרבה אנשים, אגב), בני 11-85. הם התבקשו להביט במסכים שעליהם הופיעו נקודות כחולות או צהובות, ולהכריע במהירות באיזה מסך יש מספר פריטים רב יותר. לעיתים הנקודות עמדו במקום, לעיתים הן ריקדו ולעיתים הבהבו. הנבדקים התבקשו גם לכתוב את הציונים שקיבלו במבחנים אחידים במתמטיקה ובבית הספר. תוכלו להשתתף בעצמכם בניסוי ב-www.panamath.org.
מחקרים קודמים הראו כי החוש למספרים מנבא הצלחה במתימטיקה אצל בני נוער ואצל ילדים, אולם זו הפעם הראשונה שבה נבדק השינוי בחוש לאורך השנים. החוקר גילה, במפתיע, כי היכולת מגיעה לשיאה בגיל 30, כמעט עשור אחרי שיתר היכולות הקוגניטיביות שלנו מבשילות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.