אנטרופי נגד הבונוס של יעקב פרי במזרחי-טפחות

בעלי המניות של בנק מזרחי טפחות יתכנסו השבוע על מנת לאשר ליו"ר הבנק, יעקב פרי, בונוס של 1.1 מיליון שקל בגין תוצאות הבנק בשנת 2011.

ל"גלובס" נודע כי אנטרופי, חברת הייעוץ לגופים המוסדיים, ממליצה להם להתנגד לאישור הבונוס לפרי.

מזרחי טפחות רשם רווחי שיא ב-2011, של 1.04 מיליארד שקל - עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת, ותשואה של 14.6% על ההון. אולם למרות התוצאות היפות, באנטרופי סבורים כי אישור הבונוס על ידי הדירקטוריון, על אף שהתקבל לאחר קבלת המלצתה של ועדת שכר ותגמולים ואישורה של ועדת הביקורת, נעשה באופן שרירותי.

"להבנתנו, ובהתאם לדיווחי הבנק, המענק אינו נגזר או נסמך על יעדים ו/או תוכנית עבודה שנקבעו מראש בהתאם לתוכנית תגמול מוסדרת, ונקבע על ידי דירקטוריון החברה בדיעבד (ולא מראש), בהתאם לקווים מנחים כלליים וללא התייחסות ספציפית לפרמטרים ויעדים ביצועיים מפורטים", מסבירים באנטרופי את התנגדותם לבונוס.

גורמים בענף הבנקאות טענו היום, כי תמוה שאנטרופי, שנשיאה הוא שלמה זהר, אשר שימש עד תחילת 2010 כיו"ר בנק דיסקונט, מתנגדת לאישור בונוס רק מכיוון שזה לא חושב על פי נוסחה קבועה מראש. ב-2009, הם מזכירים, ביקש בנק ישראל מזהר וממנכ"ל דיסקונט דאז, גיורא עופר, לוותר על בונוסים שהיו אמורים לקבל בגין 2008, בגובה 2 מיליון שקל כל אחד, למרות שהם היו זכאים להם על פי פרמטרים קבועים מראש, וזאת בשל הצניחה החדה בתוצאות הבנק.

מאנטרופי נמסר בתגובה: "שלמה זהר משמש כנשיא החברה האם, ואינו מעורב בשום החלטה ניהולית, ועל אחת כמה וכמה בהחלטות מקצועיות, של אנטרופי. יתרה מכך, הוא אינו מעורב כלל בחברה הבת שמספקת את שירותי הייעוץ לגופים מוסדיים, ואף אינו מודע להחלטותיה המקצועיות".

פרי מכהן כיו"ר הבנק משנת 2003, בהיקף משרה של 3 ימי עבודה (60% משרה). בהסכם העסקתו נקבע, כי הוא יהיה זכאי לשכר של 90 אלף שקל בחודש, 60% מההוצאות שלו, נהג פרטי ועוד, וכן שמדי שנה יקיים הדירקטוריון דיון בעניין מתן בונוס ליו"ר.

לפי דוחות הבנק, שבשליטת מוזי ורטהיים ומשפחת ליאורה עופר, עלות שכרו של פרי בשנת 2011 עמדה על 2.6 מיליון שקל, מהם כ-1.4 מיליון שקל שכר והיתרה היא הבונוס כאמור. עלות השכר המצטברת של פרי כיו"ר הבנק משנת 2003 עומדת על כ-20 מיליון שקל.

שורה של תפקידים מתגמלים

בנוסף לתפקידו בבנק מכהן כיום פרי כדירקטור בשורה של חברות פרטיות וציבוריות. בין תפקידיו הוא משמש כיו"ר מגל מערכות, חברת אבטחה שנסחרת בוול סטריט.

במסגרת תפקידו במגל, שבה הוא משמש כיו"ר ב-50%-60% משרה, זכאי פרי לשכר חודשי של 14 אלף דולר (כ-50 אלף שקל צמוד למדד), וכן החזר הוצאות. כן זכאי פרי לבונוס שנתי של 5% מהרווח הנקי לפני מס. לאחר כמה שנים של הפסדים, ב-2011 עברה מגל לרווחיות ורשמה רווח לפני מס של 10.6 מיליון דולר. מהרווח נגזר לפרי בונוס של כ-530 אלף דולר, אולם נקבע כי הבונוס שלו לא יעלה בכל מקרה על 500 אלף דולר. בסיכומו של דבר גרף פרי ממגל סכום של כ-670 אלף דולר בגין 2011.

פרי, 68, שימש בעברו כראש השב"כ, ולאחר פרישתו נכנס לעולם העסקים. פרק ב' של פרי מזוהה בעיקר עם תפקידו כנשיא ומנכ"ל חברת הסלולר סלקום, מאז הקמתה ב-1995. הוא הצעיד את סלקום למעמד מוביל בשוק התקשורת המקומי ותוגמל היטב; במהלך השנים שבהן ניהל את סלקום, זרמו לכיסו כ-40 מיליון שקל בשכר ובמענקים.

פרי פרש מסלקום בסוף שנת 2002, וזמן קצר אחר כך מונה ליו"ר בנק מזרחי טפחות וגם ליו"ר חברת התוכנה ליפמן, שנמכרה לוריפון האמריקנית. גם במסגרת תפקידיו אלו פרי לא קופח, ולצד שכר שמן בבנק, הוא מימש אופציות ליפמן ברווח של קרוב ל-20 מיליון שקל.

לצד ההצלחות בסלקום, בליפמן ובמזרחי טפחות, ידע פרי גם כמה חוויות עסקיות פחות טובות: הוא שימש כדירקטור בחברת תשתיות התקשורת לידקום, שקרסה; כיו"ר חברת בי קונטקט - סטארט אפ שנכשל; וכדירקטור בקבוצת מור נדל"ן בינלאומי, שגייסה כ-50 מיליון אירו ממוסדיים ופרטיים להשקעות במזרח אירופה, וככל הידוע מחקה את רוב ההשקעות שביצעה.

 עלות שכרו