ויסנטה דל בוסקה, המיוחד האמיתי

מאמן ספרד לקח את טורניר היורו בדרכו המיוחדת, על אף כל הביקורות

מישהו יכול לדמיין את דל בוסקה ניגש אל מאמן יריב וצובט באוזנו לאחר שהפסיד במשחק? זה מה שעשה מאמן אחר, זה של ריאל מדריד, לאחר שהפסיד לפני כשנתיים לברצלונה. אולי בגלל זה העיתונאים אוהבים לכנות את ז'וזה מוריניו "המיוחד". חוץ מצביטות באוזניים הגיע מוריניו להישגים גדולים עם הקבוצות השונות שאימן. אליפויות, גביעים, כל מה שאפשר להשיג בכדורגל. חוץ מדבר אחד: משחק יפה. משחק מיוחד. משחק הגורם לאוהד הכדורגל להחסיר פעימה, לחוש התעלות.

פיטורי המאמן המצליח

מוריניו הוא היום מאמן ריאל מדריד. בעבר אימן את הקבוצה הזאת ויסנטה דל בוסקה, מאמן נבחרת ספרד. ההישגים של דל בוסקה בריאל לא היו פחותים מאלה של מוריניו או של כל מאמן אחר: פעמיים ליגת האלופות (ובפעמים שלא זכה הגיע לפחות לחצי הגמר), שתי אליפויות הליגה הספרדית, הסופרקאפ הספרדי, הסופרקאפ האירופי, הגביע הבין-יבשתי.

למרות זאת, בסוף עונת 2003 התבשר דל בוסקה על פיטוריו. עולם הכדורגל הוכה בתדהמה, כי באותה השנה השיגו דל בוסקה וחניכיו את הדאבל: אליפות וגביע. ספק אם היה תקדים לפיטורי מאמן לאחר הצלחות כאלה.

למה פוטר? - דל בוסקה הוא אדם כבד גוף, מתחת לאפו הדי מגודל שוכן שפם עבות, פניו חתומות, לעתים רחוקות מעלות הבעה כלשהי. אפילו כשקבוצתו מכניסה גול, מה שגורם לרוב המאמנים לקפוץ כמו עזים, דל בוסקה שומר על קור רוח, מקסימום חיוך, לפעמים קפיצת אגרוף. הוא נראה כמו איכר טוב לב מאחת הפרובינציות הרחוקות של ספרד.

המאמן הדוגמן

נשיא ריאל מדריד, פרז, כך סיפרו, רצה דמות יותר "ייצוגית" למועדון שלו. הוא הביא כמה מאמנים שנראו טוב, אבל הקבוצה נראתה רע. בצורת של תארים, חיי השפלה בצילה הענק של ברצלונה. ואז הביא פרז את המאמן שנראה תפור לפי חלומותיו. מוריניו הפורטוגלי הוא גבר נאה, גוף אתלטי, דוגמן לעת מצוא. אם דל בוסקה נראה כמו איכר גם בחליפה הכי יקרה, אז מוריניו, גם בטרנינג, נראה מיליון דולר.

מעבר לכך, מוריניו מלא ביוהרה המתגלה, בעת הפסד, כמכסה על חוסר ביטחון עצמי עמוק. הוא אדם כוחני, יודע לקנא ולשנוא, לא מפרגן. מאמן גדול, יש האומרים עליו. אני מעדיף להגדירו כמאמן מצליח. כי להישגיו הוא מגיע באמצעות כדורגל הגנתי וברוטאלי. מוריניו צובט את האוזן של המאמן שניצח אותו - שחקנו פפה דורך בכוונה וברשעות על ידו של ליונל מסי השרוע פצוע על הקרקע.

מעטים המאמנים שהיו עומדים בלחץ הביקורות לאחר המשחקים הראשונים ביורו. דל בוסקה, בפניו החתומות, קרא ושמע ואמר: כך אנחנו משחקים, וכך נמשיך לשחק. ועם המשחק הזה הוא לקח את היורו בצורה הכי מפוארת שאפשר. אז מי הוא המאמן - והאדם - המיוחד האמיתי?