1. אחרי שראש הממשלה ושר האוצר השתכנעו כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים, הגיע רגע האמת שלהם: ההכרעה בשאלה אילו מסים יש להעלות. השאלה הזו דורשת תשובה מיידית, והדיון הציבורי מתקדם בכיוון זה. כמיטב המסורת, עולות על פני השטח הצעות פופוליסטיות אשר נשמעות נהדר, אך יגרמו נזק נוסף, או לא ישיגו את המטרה.
כבר עתה חשוב להבהיר: העלאת המע''מ - המס העקיף העיקרי - ב-1% היא עובדה מוגמרת, וכדאי לבנימין נתניהו וליובל שטייניץ להוציא אותה לפועל כמה שיותר מהר, על מנת למלא את קופת המדינה הדלה כבר עכשיו, ולמזער את העלאת המסים העתידית.
הבעיה היחידה היא שהעלאה זו איננה מספיקה (מניבה כ-4 מיליארד שקל מתוך 12 מיליארד לפחות), ולכן לא יהיה מנוס מהעלאת מסים ישירים. אף על פי שהדיונים הרשמיים בסוגיה עדיין לא התחילו, פקידי האוצר כבר מבינים כי אין צעד אחר, זולת העלאה בשיעור של כ-2% בכל מדרגות מס הכנסה.
2. אחת ההצעות שנשמעות בימים אלו מגיעה מראשי המחאה החברתית, אך זוכה לתמיכה בקרב לא מעט חברי כנסת שמפיצים אותה: העלאת מס לעשירים. ההצעה צודקת, אך בלתי-ניתנת ליישום. לפי נתונים של משרד אוצר, העלאה בשיעור של 1% במס הכנסה למדרגת המס העליונה (משתכרים יותר מ-42 אלף שקל) תניב לקופת המדינה כ-180 מיליון שקל, במקרה הטוב.
לכן, אם האוצר צריך להשיג מהעלאת מסים ישירים כ-4 מיליארד שקל לפחות, הוא חייב להעלות מסים לאוכלוסייה זו בכ-20 נקודות אחוז, לא פחות מכך. בכך, סביבת המס השולי (מס הכנסה עם מס בריאות ודמי ביטוח לאומי) לעשירים תגיע במהרה לכ-80%, תוך חיסול ההכנסה הפנויה וחיסול הביקושים (והמשק), והגבייה בפועל תהיה קרובה לאפס (תכנוני מס והעלמות).
קיים רעיון דומה, הנקרא מס יסף (מס למרוויחים יותר מ-2 מיליון שקל בשנה מהון ועבודה יחד), שאמור להניב 200-400 מיליון בשנה. במקרה הזה יש צורך להטיל מס יסף של כ-20%, ולא של 2% כפי שהוצע בוועדת טרכטנברג, כדי לכסות חלק מהבור - מצב לגמרי לא רצוי.
לכן, הצעד צודק, אך רחוק מלהיות מספק.
3. רעיון לא פחות פופוליסטי נשמע בשבוע החולף מפי בכירי המערכת הפיננסית שכיהנו בעבר בתפקידי מפתח באוצר: הימנעות מוחלטת מהעלאת המס הישיר. היו כמה הסברים לטענה הזו. חשכ''ל לשעבר הסביר כי "נטל המס בישראל גבוה מדי". העובדות מספרות סיפור אחר. לפי נתוני דוח מינהל הכנסות המדינה האחרון, נכון ל-2008 ישראל ממוקמת במקום ה-13 בקרב 31 מדינות ה-OECD בנטל המס כאחוז מהתוצר. קרי, יש עוד 18 מדינות שבהן נטל המס גבוה יותר.
יתרה מזו, נטל המס הישיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD - עומד על כ-17.5% מהתמ''ג, לעומת 22.3% ממוצע ב-OECD. טענה נוספת קשורה לתיאוריה הכלכלית שבה דוגל ראש הממשלה, ולפיה העלאת המס הישיר על יחידים תחסל את הצריכה ואת ההשקעה (חיסכון) ולא תניב ולו שקל נוסף לקופת המדינה.
אין ספק כי להעלאת מסים השפעה שלילית על ההכנסה הפנויה, וכפועל יוצא על הצריכה וההשקעה של הפרט. ואולם שיעורי המס על יחידים יכולים לחזור לרמה של 2006 או 2007 - דומים לאלו שב-OECD - שנים שבהן נרשמו שיעורי צמיחת שיא של יותר מ-5%, והכסף זרם לקופת המדינה ללא כל בעיה. אגב, אי העלאת מסים פירושה גירעון של 4.5% מהתמ''ג, כלומר משבר פיננסי.
4. ישנה יוזמה להעלות את מס החברות. ראשית, כל 1% במס חברות מניב 700 מיליון שקל בלבד; זה מעט כסף לעומת גודל ה"בור". כדי להפוך את המהלך לרלוונטי, יש להעלות את מס החברות ב-4 או 5 נקודות אחוז לפחות, לרמת מס כ-30%. זו כבר בעיה, כי מעבר לכך שמס חברות כבר עלה במסגרת מסקנות טרכטנברג, מדינות מתחרות זו בזו בסביבת מס נוחה שיכולה למשוך חברות ומשקיעים. בעבור חברות שמתכננות את סביבת המס כמה שנים קדימה, זו מכת מוות וגם מכת "אמינות" בעבור ישראל. ברמה כזו של מס חברות, אכן הסבירות ש"לא נראה שקל" גבוהה, וכך גם היקף הפגיעה במשק.
5. אי לכך, לא יהיה מנוס מהעלאת מס הכנסה ליחידים - לכולם, בכל מדרגות המס. לכיוון הזה גם מתחיל לחתור האוצר. כל נקודת מס הכנסה תניב לקופת המדינה 3 מיליארד שקל. אלא שכאן צץ מיתוס נוסף: העלאת מס יחידים בכל דרגות המס הינה צעד רגרסיבי (מיטיב עם העשירים ופוגע בחלשים).
ראשית, מערכת המס הישיר הישראלית היא אחת ממערכות המס הפרוגרסיביות ביותר ב-OECD, לרבות מדינות סקנדינביה. הסיבה לכך פשוטה: רוב הישראלים אינם מגיעים לסף המס, לכן, כבר עכשיו, רוב המס משולם על ידי ה"העשירים".
לפי נתוני האוצר, כ-44% מהשכירים משתייכים למדרגת המס הראשונה, שכוללת את שלושת העשירונים התחתונים. העלאת מס הכנסה ב-1%, פירושה הפחתה היפותטית בנטו בגובה של כ-52 שקל לכל היותר (1% מ-5,200 שקל) - סכום זעום למדי. אם מדובר בהורים, נקודות הזיכוי שהתקבלו במסגרת המלצות טרכטנברג יחסלו את ההפחתה. לכן, האמרה שלפיה העלאה כוללת במס הכנסה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות היא מיתוס, ואיננה נכונה.
6. אם נתקדם למדרגה השנייה, שם נמצאים עוד 24% מהשכירים הישראלים - אלו המשתייכים לעשירונים 4, 5, 6, ו-7 - תוספת המס שייאלצו לשלם תעמוד בממוצע על כ-70 שקל. גם כאן הורים בקושי ירגישו את ההכבדה.
חשוב יותר: אף על פי כן ולמרות הכול, חלק הארי של הנטל ייפול על ארבעת העשירונים העליונים (שלוש מדרגות המס האחרונות) - לא רק באופן יחסי, אלא באופן מוחלט. הם אלה שישלמו את תוספת המס בכול (או רוב) מדרגות המס. נקודה נוספת: העלאה מס הכנסה, אפילו בשתי נקודות האחוז, תחזיר את שיעור המס לרמות של 2008 בלבד, רמות מס סבירות בהחלט.
7. והערה קטנה לפקידי האוצר: כדי להשלים את סתימת הבור בגירעון, אתם בונים על ביטול פטורים. ביטול פטורים פירושו יציאה למלחמה נגד הצבא ושר הביטחון, נגד הוועדים החזקים ויו''ר ההסתדרות. קרי, נדרשים כאן גבורה, אומץ לב ומנהיגות - תכונות שראש הממשלה ושר האוצר לא הפגינו זה זמן רב. לכן, על מנת שלא לחיות במיתוס ביטול הפטורים, כדאי לאוצר ולבנק ישראל להתחיל לחשוב על חלופות חדשות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
