מי אינו מכיר את "שיטת מצליח", המאפשרת יד קלה על ההדק בגבייה מוטעית מחשבון הלקוח? הצעת חוק חדשה שאושרה היום (ג') בוועדת הכלכלה של הכנסת תעודד את הצרכנים לעקוב אחר החשבון, ואת החברות - להימנע מטעויות.
על-פי ההצעה, שאושרה לקריאה שנייה ושלישית, הלקוח יוכל לתבוע פיצוי של עד 10,000 שקל עבור גביית סכומים גבוהים מכפי שסוכם מול החברה.
הצעת החוק תחייב בנוסף חברות המספקות שירותים מתמשכים לבחון פניות העוסקות בחיובים לא מוצדקים תוך 10 ימי עסקים, ובמקרה שהפנייה נמצאה מוצדקת - חלה חובה על החברות להשיב את חיוב היתר בתוך 4 ימי עסקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ודמי טיפול בסך 24 שקל.
את ההצעה הגישו חברי הכנסת אורי מקלב, משה גפני, יריב לוין ויו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן.
הצעה שלא שרדה את הדיון הנוכחי ונמחקה מהנוסח שיובא להצבעה היא פיצוי אוטומטי של 1,000 שקל ללקוח שחויב ביתר 3 פעמים תוך 18 חודש - זאת בין השאר בשל התנגדות של משרד התמ"ת ומשרד המשפטים.
מנגד, אושרה תוספת שהציע ארגון "אמון הציבור", לפיה לא די בכך שחברה תבחן את החיוב ותאשר או תדחה את דרישת הצרכן - עליה לספק מסמך כתוב בו תפרט את הבדיקה שערכה ואת ממצאיה, שהובילו למסקנה כי מדובר בחיוב יתר או שלא נעשתה טעות.
"במרבית המקרים חיוב היתר אינו נעשה בזדון", מסבירים ב"אמון הציבור", "אך היעדר לחץ על החברות לבקרה עצמית מחמירה מובילה לכך שחיובי יתר מהווים חלק ניכר מסך התלונות בשירותים מתמשכים. הארגון רואה חשיבות גדולה בהצעת החוק, העתידה ליצור לחץ כלכלי ממשי על החברות להגביר את הבקרה והפיקוח העצמי, ולסייע במיגור התופעה החמורה של חוסר מודעות לחיוב היתר שנגבה מהצרכנים".
נציגי חברות הסלולר שנכחו בדיון הביעו, כצפוי, התנגדות נחרצת לכל מנגנון פיצוי מהסוג המדובר, וטענו כי מנגנוני בקרה עצמית כבר פועלים כיום כסדרם, מתוך כוונה לצמצם בפניות למוקדי השירות ולהימנע מתביעות ייצוגיות.
עוד נטען, למרבה האבסורד, כי הצרכן הוא זה שייפגע מן החוק - שכן בכל אותם המקרים שבהן מפצות אותו החברות "לפנים משורת הדין", הן יעדיפו כעת להימנע מלעשות כן ולעמוד על שלהן, כדי שלא יחויבו בפיצוי נוסף.
"אנחנו יודעים כמה ייאוש וכמה חוסר אמון יש לאזרחים היום בנושא חיובי היתר", אמר בדיון ח"כ אורי מקלב. "אנחנו מניחים שמדובר בטעויות, אבל את הטעויות יש למנוע, במיוחד כאשר מדובר על טעות חוזרת".
ואילו ח"כ יריב לוין הסביר: "הרעיון בהצעת החוק הוא לייצר מנגנון שבו יהיה פחות כדאי מבחינת החברה לקחת את ההימור שבשיטת מצליח. הן ינהלו מנגנון בקרה פנימי שימנע את הטעויות. אנחנו לא רוצים שהצרכן יישב כל היום עם מחשבון".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
