האוצר מעכב עדכון לוחות התמותה לפנסיה בגלל התקציב

הדרג הפוליטי באוצר מעכב קבלת ממצאים של הדרג המקצועי, ונמנע מלשנות את הנחות תוחלות החיים שהאוצר מכתיב לעצמו ולגופים בשוק החיסכון הפנסיוני, בהתאם לשינויים במציאות. זאת, כפי הנראה, בשל חשש מהשפעות אדירות, של כ-35 מיליארד שקל, על תקציב המדינה - בגלל ההתחייבויות לפנסיה התקציבית - ויצירת גירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר (שבבעלות המדינה וניהולה), בשיעור של כ-5%-7%. כך מעריכים גורמים בשוק ההון, שמתייחסים לעבודה מקצועית שנעשית זה שנתיים בקירוב באגף שוק ההון בסוגיית עדכון לוחות התמותה.

על פי אותן הערכות, בדרג המקצועי באוצר הגיעו למסקנות ראשוניות, הגורסות שיש לשנות את ההנחות בהתאם להתארכות בפועל בתוחלת החיים - ושם העבודה מעוכבת זה זמן רב.

ככל הידוע, העיכוב הנמשך הינו פועל יוצא של רצון הדרג המנהל באוצר להימנע מקשיים פוליטיים ומצורך תקציבי גדל. כמו כן, הדבר נובע מניגוד אינטרסים בין תפקיד האוצר כמפקח על שוק הביטוח והפנסיה - ובמסגרת זו על היציבות ארוכת הטווח של השוק - לתפקידו כגוף האחראי על תקציב המדינה, שממנו משולמים כספי הפנסיה התקציבית, והאחראי פוליטית על הקיצוץ בקצבאות בקרנות הוותיקות.

מהאוצר נמסר בתגובה: "הנושא עדיין בעבודה". במשרד בחרו שלא להתייחס לפנייתנו בנוגע לאפשרות לניגודי העניינים בין שלל תפקידי האוצר, ומתי והאם בכוונת האוצר לפרסם את ממצאי הבדיקה שערך הדרג המקצועי.

לפי הערכות בשוק, העבודה המקצועית עשויה להמליץ על עדכון בשיעור של כ-10%-15% בלוחות התמותה הקיימים. ואולם חרף הזמן הרב שחלף מתחילת הבדיקה, עדיין לא נפלה הכרעה בסוגיה - כפועל יוצא מכך שהאוצר אחראי בעת ובעונה אחת ליציבות הגופים המוסדיים (בדגש במקרה זה על חברות הביטוח), ומהצד השני אחראי גם על קרנות הפנסיה הוותיקות ועל הפנסיה התקציבית.

נציין, ששינוי כאמור בהנחות תוחלת החיים המצרפית יוביל לגירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות, וכפועל יוצר לגריעת זכויות בשיעור ניכר - כלומר לקיטון בקצבה החודשית שהן משלמות לעמיתים שלהן, וכן יוביל לזינוק משמעותי בהתחייבויות המדינה לפנסיה במסגרת התקציב. נכון לסוף 2011 התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית הסתכמו בסכום אדיר - כ-560 מיליארד שקל.

תחזיות שמרניות מדי

לוחות התמותה מרכזים את ההסתברות הסטטיסטית לתמותה בכל גיל בודד, שהוא הנתון שממנו נגזרת תוחלת החיים של האדם, וכפועל יוצא מכך - הזכויות שיש לו לפנסיה (בקרנות הוותיקות ואף החדשות ובביטוחי המנהלים) או התחייבות המדינה לעמידה במה שהתחייבה לו במסגרת הפנסיה התקציבית. הניסיון מלמד שלוחות מהעבר, והתחזיות הנוגעות להם, התבררו כשמרניים מדי, וחזו בחסר את השיפור בתוחלת החיים, כך שמדי תקופה יש לעדכנם מחדש.