פיתוח אזור השוק הטורקי בחיפה מכין את הקרקע לתשובה הצפונית למתחם התחנה בת"א. עם סיום העבודות, בהשקעה כוללת של 28 מיליון שקל, גם לחיפה יהיה מתחם שקם מחדש לתחייה, מרביתו לשימור, הכולל מוקדי בילוי, פנאי, מסחר, מגורים ומלונאות וכן מסעדות, בתי קפה, גלריות וחנויות.
השוק הטורקי משתרע על 12 דונם בין דרך העצמאות, רח' נתנזון, רח' כיאט ורח' אליהו הנביא. בעבר פעל בו שוק תוסס, הראשון שיועד למסחר בעיר, והוא הוקם ב-1923 ביזמות יהודית פרטית ראשונה בתקופת המנדט הבריטי. שמו המקורי היה The Old Business Center והוא נבנה לאחר תחרות אדריכלים בינלאומית. אריך מנדלסון, מגדולי אדריכלי המאה ה-20, זכה במקום הראשון בתחרות, אולם הצעתו לשוק מקורה וסגור היתה כה מהפכנית לזמנה שהיזמים נבהלו ונתנו את הפרויקט לאדריכל שהגיע למקום השני, פריץ קורנברג, יהודי ממוצא גרמני, בעל משרד בירושלים.
קורנברג תכנן מרכז מסחרי שכלל קומת קרקע מסחרית עם חנויות ומעליה שתי קומות למשרדים ולמגורים. במתחם פעלו בנק, בית מלון קטן ומסעדות, והתגוררו בו חלק מפועלי הנמל הסלוניקאים, שעלו ארצה בשנות ה-30. וואליד כרכבי, מנהל היחידה לשימור מבנים ואתרים בעיריית חיפה, מספר שעד 1948 היה זה בעיקר אזור מגורים. מאז, עם דעיכת העיר התחתית ועורף הנמל, קמו במקום דוכני פירות וירקות. מאחר ורוב בעלי הבאסטות היו יהודים ממוצא טורקי, דבק בו הכינוי "השוק הטורקי". המקום תפקד כשוק עד תחילת שנות ה-90, מאז דעך והתיישן ואף נודע כמקום המוזנח ביותר בעיר.
כעת עובר המתחם שדרוג ביוזמת החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת) ועיריית חיפה בהשקעה של 8 מיליון שקל, הצפויה להגיע ל-28 מיליון שקל עם השקעות גורמים פרטיים. התוכניות לפיתוח השוק שואפות להפוך אותו ל"מתחם התחנה של הצפון", בסיום יועבר חלקו לידיים פרטיות וחלקו יהיה בידי עיריית חיפה. את המתחם תכננה אדריכלית איריס טל ממשרד רביב-טל אדריכלות סביבתית.
במקום כבר קיימים מלון בוטיק ומגורים, ויוקמו שם גם מעונות סטודנטים ומלונות נספים. כן נחתמו חוזים להשכרת שטחים למסעדת ג'קו המקורי, ולמסעדת מעיין הבירה החיפאית הוותיקה. לדברי החמ"ת, מאז שהחלו העבודות במקום נהנים בעלי הנכסים במתחם מעלייה של 33% בדמי השכירות, שעומדים על 50-80 שקל למ"ר לחודש. בנוסף, עיריית חיפה והחמ"ת מעודדות פתיחת גלריות במתחם ובחודש האחרון נפתחו במקום שלוש חנויות באוריינטציה אמנותית.
"מתחם השוק הטורקי", אומר מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות, שי וינר, "הוא המשך של פיתוח כלכלי-תיירותי שהחמ"ת החלה בו עוד בפרויקט פיתוח המושבה הגרמנית בחיפה, שהביא לשגשוג ולפיתוח כלכלי-תיירותי באזור, על ידי פתיחת בתי עסק, מלונות בוטיק ומקומות בילוי. אין ספק שהצלחה של מתחמים דומים ברחבי הארץ, שבהם החמ"ת היתה חלוצה, כדוגמת רח' הראשונים בזכרון יעקב ומתחמים נוספים, מהווים מודל לחיקוי ומוכיחים עצמם כעוגנים מסחריים-כלכליים לתיירות הפנים והחוץ".
לדברי מהנדס עיריית חיפה, אריאל וטרמן, "אנחנו נהנים בחיפה מתקופה נהדרת בתיירות, כשכל המלונות בעיר בתפוסה מלאה, נבנים מעל 30 מלונות חדשים, וחיפה ממצבת עצמה כעיר לתיירות פנים וחוץ. כחלק מהמאמץ הרחב שאנחנו עושים בעיר התחתית, כהמשך למושבה הגרמנית ולקמפוס הנמל, יהפוך השוק הטורקי למתחם הבילוי והפנאי המוביל של הצפון. לשמחתנו, גם המגזר הפרטי נכנס להשקעות וניתן כבר היום לראות את הפוטנציאל במקום. אנחנו מתקדמים לפרויקט הבא בציר יפו (גם הוא בעיר התחתית), שגם שם יפותח המשך ציר התיירות שישלים מעגל תיירותי שיכלול את המושבה הגרמנית, קמפוס הנמל, השוק הטורקי ודרך יפו".
ראש עיריית חיפה, יונה יהב, מציין כי "כבר עכשיו מחירי הנכסים בעיר התחתית, למגורים ולמסחר, עלו במאות אחוזים, ואין ספק שהם ימשיכו לעלות עם המשך הפיתוח. העיר התחתית, שהיא לבה הפועם של חיפה והמקום בו החלה ההיסטוריה החדשה שלה, הוזנחה שנים ארוכות והייתה בית ליונים, לפשע ולהזנחה. פיתוח השוק הטורקי הוא מטרה עליונה. הנכסים הארכיטקטוניים הנדירים, המרקם האותנטי של התושבים ובעלי העסקים והאווירה ברחובות המשוקמים, יהפכו את המקום לאחת האטרקציות המובילות".
מלמטה למעלה
אבל לא כולם שותפים לאופוריה. לדברי אורית סימן-טוב פנחס, אדריכלית, מרצה בכירה לאדריכלות באוניברסיטת ת"א ושותפה במשרד ארכוד אדריכלים, "קיים פער בין תהליכים שקורים באופן טבעי בערים, לבין תהליכים שיוזמים אותם מלמעלה. מקומות דומים בעולם נוצרו מלמטה לאורך מאות שנים, ולא כתוצאה מאיזושהי החלטה שנכפית על אזור מסוים. בפרט כשמדובר באזורים כמו השוק הטורקי, שכל הרעיון שלו במקור נבע מהיותו מתחם תוסס ופורח בגלל שהוא היה ניזון מהים, מאנשים שיורדים מהאניות ואז חלה אינטראקציה ביניהם לבין אנשי המקום. ברגע שסוגרים את הכניסה מהים ואת הכניסה מהעיר, והופכים את המתחם למקום שאנשים צריכים לבוא אליו במיוחד, עם כניסה אחת, יציאה אחת וחנייה אחת, ייווצר מצב שבו המתחם יישאר שומם. כל הרעיון המקורי של מתחם התחנה בת"א התמקד בהיותו תחנת רכבת. אם בונים על תיירות פנים, אז זה אומר שבאתי לטייל בחיפה והגעתי למתחם הזה פעם אחת, ומה אז?".
"למתחמים יש חיים משלהם. אי אפשר לקחת אזור ולפחלץ אותו ולהגיד שעכשיו יהיו פה תיירים. זה לא עובד כך. גם מתחם התחנה הוא בסך הכל מאוד שומם. אם המתחם היה מחובר מרקמית ואינטגרלית לכל מיני מקומות שבלאו הכי יש בהם אנשים היה בו פוטנציאל, כמו בברצלונה, שבה כל העיר היא תיירות ויש שם כל הזמן אקשן. פה, מדברים על מתחם שאנשים יצטרכו לבוא אליו במיוחד, וזה מאוד בעייתי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
