בשבוע שעבר קראנו בעיתונים, שהמשקיעים המוסדיים מזיזים עכשיו את הכספים שלנו לחו"ל. חלק מהכתבות תיארו את המגמה וחלקן כללו המלצות לעשות כך. הכיוון המסתמן הוא ארה"ב.
לפעמים השקעות הן עניין של הרע במיעוטו. הכסף בימים אלו זורם למקום הכי פחות גרוע. ב-2008 ארה"ב הייתה עסק בפשיטת רגל; טענו שהדולר בקושי שווה את הנייר שעליו הוא מודפס; והאירו, הו האירו, היה המטבע שגם סין ונסיכויות ערב העשירות הודיעו שהן הולכות לשים בו את מבטחן. היום מתייחסים לאירופה כאל משהו "לא רלוונטי מבחינה כלכלית", ואל ארצות הברית עמוסת הגירעונות כאל המקום לשים בו את הכסף. נו, שיהיה.
אז נזכור שני דברים: האחד, רוב מה שכתוב ונאמר הוא חסר משמעות וערך להחלטות ההשקעה. אופנה של מילים ותכנים משולבת בהתנהגות עדר. גם דעה עם כותרת עבה בעיתון ועמוד מנומק שלם, היא בסך הכול מחשבה חולפת.
הדבר השני שכדאי לזכור הוא שאנחנו משקיעים בחברות, לא במדינות; האמת שגם לא בדיוק בחברות, אלא במניות שמחירן משקף את מה שחושבים על ערכן של החברות. עבור רבות מהחברות שפעילותן גלובלית, השיוך המדינתי אינו דרמטי. אז מה, עכשיו נשקיע ב-GE ו-MSFT כי הן אמריקניות, ואמריקניות זה באופנה? הרי כמו בכל SALE טוב, מציאות קונים כשהאופנה מתחלפת.
אופנת העונה החולפת או הבאה?
אז השאלה להיום היא אלו מניות לקנות - אלו שעכשיו באופנה, שהן יקרות מאוד, או אלו שאולי יהיו באופנה והן זולות? הצלחתו של מודל קניון המניות לאורך השנים נבעה מבחירה באפשרות השנייה. אנחנו סוג של תיק קורא תיגר, מחתרתי, שלא מקבל את המובן מאליו ומבוסס על תובנות עצמאיות. אבל ב-2012 זה לא עבד לנו. אם היינו מחזיקים רק את המניות האהובות (AAPL, NKE, DIS, KO, HNZ, BIP, SBUX), אלו שהמשקיעים גם מתחברים למותג שמאחוריהן, מצב התיק היה משופר במידה רבה.
מצד שני, החזקה שלנו במניה כמו זו של רשת המרכולים הזולה Supervalu , שמתאימה לטרנד עולמי, מצמצמת התחייבויות ונסחרת ברמות שפל - לא מייצרת, נכון למועד כתיבת הטור, Supervalu לתיק. זאת למרות שבאופן שוטף מתקבלים חיזוקים להחזקתה.
אם היינו ממשיכים להחזיק ברשת המוצרים האורגניים Whole Food Markets - שנרכשה לתיק כשכולם זרקו והספידו אותה כי "מי יקנה מוצרים יקרים בזמן משבר", ונמכרה אחרי עלייה משמעותית שממקמת אותה בין המניות האהובות - אשר נמצאת מהצד השני של סקאלת המחירים והמיצוב, היינו מרוויחים יפה.
הדילמה היא האם להודות בצורך לשנות את התיק, למכור BAC שעל הגרף יכולה לעלות עוד עשרות אחוזים ויותר, ולשים רק מניות אהובות בתיק, כאלו שעלו הרבה - עלייה שעליה אנו למדים בדיעבד. מכיוון שמדובר בתשובה אל תוך העתיד, היא לא יכולה להיות ודאית. אבל המחקר מלמד שמי שלאורך זמן מרוויח בהשקעות הוא מי שדבק באסטרטגיה שלו. שינוי אסטרטגיות על רקע שינוי אופנות הוא דרך טובה לכישלון. לכן נמשיך לחפש חברות מיוחדות במצב טכני אטרקטיבי ביותר, ולייחל לסבלנות שלנו, של הקוראים והלקוחות.
אחת המניות שלנו שממחישה את פוטנציאל התמורה מאסטרטגיה כזו היא Smart Balance - SMBL. על המניה הזו, שהיא מבחינתנו השקעה לטווח ארוך (תזכרו - השקעה זה חברה), אנחנו עושים סיבובים לטווח הקצר יותר ("סיבובים" זה מסחר - מניה), וכך משלבים בין ניתוח של החברה לבין רכיבה על המאניה-דפרסיה או על העניין/חוסר העניין של המשקיעים. באחרונה סגרנו סיבוב ברווח נאה של עשרות אחוזים שמצטרף לעוד עשרות אחוזים מן העבר.
החברה מייצרת מוצרי מזון מופחת כולסטרול ושומנים רעים (שמחתי לפגוש את החמאה שלה בטיסת קונטיננטל האחרונה שלי), ובהדרגה מפתחת פורמולות חדשות ושווקים חדשים. מדובר בחברה עם כיוון חיובי - עובדה שלא מפריעה למשקיעים "להתעלל" במניה: להטיס אותה עם חדשות טובות (רווח-מוצר-עסקה), ולרסק אותה עם סימנים פחות משמחים. אם תופסים את הגלים האלו, אפשר לשפר תשואה. לא תמיד זה עובד.
לפעמים קונים נמוך והמניה עוד יורדת (לא קריטי אם החברה נמצאת באמת על גל חיובי, כי אז זה עניין של זמן עד שתתאושש), ולפעמים מוכרים והמניה עוד עולה (מייצר תסכול וגורם לנו לזכור את עניין ההשקעה לטווח ארוך ואת האפשרות להרוויח בנחת מחברות טובות). אבל בהשקעות צריך ללמוד לייצר את מחצית הכוס המלאה, ולהסתכל עליה. אחרת היא תהיה ריקה.
זיו סגל, A level 2 Chartered Market Technician. שותף-מייסד ואסטרטג השקעות ראשי בחברת Green Ocean. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
