גילה אדרעי על המדוכה

1. לפחות 3 פעמים במשך הדיון שהתקיים אתמול (ג') בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניסתה השופטת עופרה ורבנר להבין באיזו סמכות השעתה ההסתדרות את גילה אדרעי ושלושה מחבריה לוועד, עוד לפני כינוסה של ועדת משמעת. אחר-כך היא ניסתה להבין איך קרה שיום לאחר ההשעיה, ההסתדרות פיזרה את מועצת העובדים הארצית, ללא הליך משמעתי.

כישורי במה

עו"ד ארנה לין, ליטיגטורית מנוסה שזוכה להערכה מקיר לקיר ונשכרה במיוחד לצורך העניין על-ידי ההסתדרות, גייסה את כל כישורי הבמה שלה בניסיון לגמד את העובדה שכל ההליך נעשה בניגוד לתקנון ועדי העובדים של ההסתדרות.

"זה יותר טוב מללכת להצגה", התלוצצה השופטת ורבנר. לרגעים היה נדמה כי התיאטרליות של עו"ד לין השיגה את המטרה. היא כינתה את אדרעי "סוס פרא" ושטחה את כל ההיסטוריה הבעייתית שלה, אבל שום הסבר או טיעון לא ענו על השאלה, איך כל זה מסתדר עם הדבר המעצבן הזה שנקרא "תקנון".

צדקה השופטת כשאמרה כי ההסתדרות רשאית להדיח ועד כמו זה של אדרעי, גם לפי התקנון וגם לפי השכל הישר, אבל היא צדקה גם כשהצביעה על התהליך העקום. אי-אפשר לצפות מהמעסיקים לערוך שימוע אפילו לעובד סורר בזמן שארגון העובדים הגדול בישראל נוהג כמו אחרון המעסיקים ועורף את ראשה של יו"ר ועד נבחר, 3 ימים לפני הליך השימוע שהפך במקרה הטוב לטקס פורמלי בלבד.

המחיר של כוח לעובדים

2. כמה אירוני שאת אדרעי מייצגת עו"ד סיגל פעיל, שרק עתה ייצגה את רשת סופרדוש, שהתנערה מעשרות נערים שעבדו כשליחים תמורת טיפים בלבד. אם לפעיל יש מוטיבציה גדולה יותר משבירת התארגנויות עובדים - זו המוטיבציה להכות בהסתדרות. או כמו שאמרה לי אדרעי: "גם זו אידיאולוגיה".

היא גם ייצגה את הוועד של חיפה כימיקלים צפון, שעבר מההסתדרות לארגון כוח לעובדים והשבית במשך חצי שנה את המפעל - בשביל הסכם קיבוצי בינוני שלא קלט עובד קבלן אחד, ובניגוד להצהרות גם לא חיסל את "דור ב'".

גם הפעם המנצחים היחידים כנראה הם כוח לעובדים, בעוד שהעובדים עצמם עשויים להיקלע לסחרור שאין ממנו דרך חזרה. המנטרה של כוח לעובדים כאילו העובדים תמיד צודקים ואיתם תמיד צריך ללכת, עלולה להתנפץ בפרצופם של העובדים ושל ציבור הנוסעים.

אם לא יהיה מבוגר אחראי שיעצור את הוועד רגע לפני שהוא פותח בעוד שביתה בלתי חוקית ברכבת, הדרך להפרטה תהיה מהירה מאי-פעם. ההסתדרות כבר לא תהיה שם כדי לבלום את מכירת החיסול הבאה.