ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "צריך להעלות מסים"

"בגלל סדרי הגודל הגדולים של הגירעון שיש לסגור, לא יהיה מנוס מקומבינציה של העלאת מסים עקיפים (מע''מ) וישירים (מס הכנסה). חשוב מאוד לחשוב איפה מעלים מסים. זו שאלה מורכבת, כי מעמד הביניים והעשירונים העליונים כבר נושאים חלק גדול מהנטל". כך אומר בראיון ל"גלובס" פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל, הנמנה עם בכירי הבנק המרכזי. דבריו מקבלים משנה תוקף לנוכח חשיפת "גלובס" השבוע, שלפיה האוצר מתכנן להעלות את מס ההכנסה בשיעור של1%-2% בכל מדרגות המס.

- האם אנו משלמים יותר מדי מס הכנסה לעומת העולם?

זוסמן: "נטל המס הישיר בישראל נמוך יחסית. אחד הדברים שמאפיינים את ישראל, הוא שמהעשירון החמישי ומטה לא משלמים בכלל מס הכנסה, לעומת מדינות OECD שבהן תשלום המס מתחיל ברמות נמוכות יותר. במובן הזה, בישראל משלמים דווקא מעט מסים, כי חלק גדול לא משלם בכלל והשכבות הנמוכות מצויות מתחת לרדאר המס".

- כלכלנים בכירים טוענים, כי העלאת מס הכנסה או מס חברות תגרום נזקים למשק.

"ראשית, כבר העלנו מס חברות. נכון שנוצר הרושם שהעלאת מסים בטווח הקצר מקטינה צמיחה, כי היא מקטינה את ההכנסה הפנויה. אכן, היא מקטינה את התוצר בטווח הקצר, ואנו מביאים את זה בחשבון; אבל חייבים להבין: כל המחקרים מוכיחים, כי גירעון של ממשלה משפיע לרעה על קצב הצמיחה בטווח הארוך. גירעון פוגע בצמיחה. אז ישנו עניין של תחלופה בין הטווח הארוך לטווח הקצר. לכן, על אף שנכון שלהעלאת מס הכנסה יש מחיר של צמיחה, גם לגירעון יש מחיר של צמיחה".

בעיית החוב

דברי זוסמן מהווים חיזוק משמעותי לעמדת אגף התקציבים באוצר, שחותר להעלאת מסים פרמננטית ומבנית - לעומת עמדותיהם של ראש הממשלה ושר האוצר, שמנסים למזער את העלאת המסים ובונים על מיליארדים שיגיעו, לכאורה, מהרווחים הכלואים. גם זוסמן סבור, כי העלאת מסים לא מספיקה, וכי יש צורך בקיצוצים.

"על מנת לעמוד ביעד ההוצאה, צריך לעשות כל מיני התאמות (קיצוצים - א.פ.) במיליארדים לקראת 2013. לא מדובר בסכומים קטנים. מצד ההכנסות, אם רוצים לשמור על יעד גירעון סביר, אין מנוס מלהעלות מסים", אומר ראש חטיבת המחקר של בנק ישראל.

לדבריו, הבעיה האמיתית, מעבר לגירעון, היא החוב. בעניין זה, זוסמן מבקש לנקוט גישה חדשה לגמרי. "אסור להסתכל רק על רמת חוב תוצר כשאתה משווה בין מדינות: אתה חייב להסתכל על העלות שלו - ולא רק על הכמות. מדינת ישראל משלמת ריבית גבוהה יותר מרוב המדינות. נטל תשלומי הריבית כאחוז מהתוצר הרבה יותר גבוה אצלנו (ראו גרף).

"מדינה שלווה בריבית קטנה בחצי לעומת ישראל, יכולה תיאורטית להיות עם חוב כפול משלנו. זאת אומרת, שעל מנת שנטל החוב שלנו יהיה כמו מדינות ה-OECD, החוב שלנו צריך להיות קטן בחצי, ולעמוד על כ-35% מהתמ''ג (כיום 72.4% - א.פ)", מסביר זוסמן ומודה כי "התעלמו מזה בדיון הציבורי. רצו רמת חוב של 60% כמו במאסטריכט (אמנה של האיחוד האירופי, שקובעת את רמת החוב הרצוי - א.פ). אבל מדינות אירופה לוות כיום בריבית של 1%-2%, ואנחנו לווים בריבית של יותר מ-4%, כלומר יש פערים גדולים מאוד בעלות החוב".

- איך אתה מסביר את הפער הזה?

"החלק המכריע הוא פרמיית הסיכון, שנובעת מהמצב הגאו-פוליטי. אבל יש חלק, שגדל בחצי השנה האחרונה, שנובע מאי-ודאות פיסקלית".

- הסבר בבקשה מהי אותה אי-ודאות פיסקלית.

"אנו כבר יודעים עכשיו שאנחנו לא עומדים ביעדים בפועל ב-2012. ישנה אי-ודאות לגבי 2013. יש שני רבדים: ישנן ההתחייבויות של הממשלה שמעבר לכלל ההוצאה, ולא ברור כרגע איך הם (הממשלה והאוצר - א.פ) יעמדו בזה. בנוסף, יש את הרובד של ההכנסות - כרגע אנו לא מצליחים לעמוד ביעד, לרבות יעד הגירעון. לפיכך, מי שמסתכל על הדברים רואה אי-ודאות וממתין לצעדים שהממשלה תעשה. קרי, מה יקרה עם הגירעון, מה יקרה עם ההוצאות; זה יותר מדי אי-ודאות. על אי-ודאות אתה תמיד משלם פרמיה".

- כל עוד אנו נמצאים במצב הגאו-פוליטי הנוכחי, אי אפשר לעשות עם זה הרבה.

"לכן עלינו להיות ברמת חוב תוצר נמוכה מ-60%, כי צריכים להוריד עלויות. אם תוריד חוב, אז פרמיית הסיכון גם תרד, ונקבל בונוס שנובע מהאמינות שלנו, והשוק יתגמל אותנו. זה יקזז את העלויות מהטעמים הגאו-פוליטיים".

 תשלומי ריבית על החוב