פעולת החייאה

את חיים רמון ומשה תאומים צריך להגדיר כרגע כבעלי זכויות הניהול החדשים בהפועל ת"א. זה תיאור מסורבל מאין כמוהו, אבל אין לנו ברירה אחרת אלא להשתמש בו, לפחות עד הרגע שהצמד הזה יביא לשולחן כסף ויגאל את המועדון מהבעלים המכהן גם ברמה החוזית והרמה המנהלתית של הרישום בהתאחדות לכדורגל.

הערבות העתידית על הכסף שקיבל מהם טביב - 12 מיליון שקל - היא אמנם מחייבת. אם לא יקרו דברים מאוד בלתי צפויים, היא אכן תבטיח שטביב יחדל להיות בעל עניין בהפועל ללא אחוז בודד של שליטה, בעוד חודשיים או בעוד שנתיים; אבל במבט עסקי קר, היא בסופו של דבר מהווה רק תרגיל מינוף שבאמצעותו אתה מרוויח זמן כדי לגייס את המזומן, ובינתיים יכול להתעסק בקצב מדוד ואיטי באיחוי השברים.

בעסקת טביב-רמון-תאומים, התברר שסוחרים מוצלחים נולדים לפעמים גם מחוץ לגבולותיה של שכונת עליה בכפר סבא.

***

לא במקרה הגיעו החבר'ה החדשים-ישנים להפועל כשאין מאחוריהם גב כלכלי שיכול להתחיל בתהליך הזרמת כספים מיידי לאגודה. רמון ותאומים פשוט הפנימו שאין להם ברירה אחרת. כל מה שהם יכולים כרגע לנסות לבצע זה פעולת החייאה לחולה הגוסס. הניסיונות שלהם למצוא שוגר-דדי ישראלי שייכנס לכדורגל כאן ויממן את הפועל היו מועדים מראש לכישלון.

הכישלון היה צפוי, כי "המותג" שנקרא כדורגל ישראלי נכנס בעונה האחרונה לבורות שכוללים חקירות משטרה בפרשות הימורים והונאות העברות שחקנים, ביקורת פעילה של מבקר המדינה, איומים מפורשים מהמשרד הממשלתי המממן לסגור את הברז, קטטות ענק במגרשים והתפרעויות מבישות ביציעים המתרוקנים. אתמול התווסף לרשימה השחורה הזאת כתב אישום פלילי נגד בעלים של קבוצה גדולה.

לא שהלך הרוחות הכללי במשק מעלה במשהו את הסיכויים למצוא איזה פראייר מקומי. ולגבי שוגר-דדיז זרים, אותם קשה להביא לכאן גם בימים שהכל פורח וזורח.

אוהדי הפועל ת"א ממש לא יאהבו לשמוע את זה דווקא ביום חגם, אבל גם להם יש חלק ניכר בקושי של תאומים ורמון למצוא מבין אצולת ארץ ישראל כמה מתעשרים ישנים שאוהדים את הקבוצה, ומוכנים לקחת אותה כפרויקט אישי. יש כמות מכובדת של אנשים שעונים לקריטריונים הנ"ל, אבל בהתחשב בכל מה שהוזכר כאן הרגע, ובהתחשב בזה שהאוהדים המשוגעים יכולים להגיע בסופו של דבר גם לפתח הבית שלהם - במדד השיקולים של בעלי ההון, הפועל מקבלת בסוף ריג'קט. לא מדובר כאן על המחאה נגד אלי טביב: תאומים, סגול, עגיב, אורנשטיין, הראל - כל מי שהיה בקדמת הבמה של המועדון מאז שהופרט ב-1997 יכול לספר על קהל לויאלי שמכניס כסף משמעותי למערכת, אבל כזה שלא יהסס להיכנס לך לחיים ברגע שהדברים מתחילים להשתבש קצת יותר מדי.

המחאה נגד טביב היתה משהו אחר ועוצמתי הרבה יותר מכל הקודמות. היא לא היתה נקודתית, אלא מתוכננת לאורך זמן, מאורגנת. היא המאיסה על טביב את החיים לא רק כבעלים של קבוצת כדורגל אלא גם כאדם פרטי. רק שהפעם, אוהדי הפועל, בדיוק כמו רמון ותאומים, הצליחו ללמוד מטעויות העבר ולקרוא את המפה נכון: הם הבינו שטביב הגיע להפועל מתוך עניין אחד בלבד - לעשות לביתו.

עשיית כסף היא לא פשע, אבל היא גם לא מסתדרת עם ההיגיון הכלכלי של הכדורגל הישראלי, האירופי והעולמי. בתום ארבע שנים בהפועל (אם נסתכל על קיץ 2008 והעברת השחקנים המפוקפקת מכפ"ס כנקודת התחלה), טביב אכן יכול לחשב את גודל המכה שעשה, ובעוד הוא יוצא עם רווח, הפועל, קבוצה שלפני שנתיים הכניסה הון-עתק במונחי ליגת העל מהבוננזה של הצ'מפיונס ליג, נשארת עם חשבון עו"ש מרוקן, מחלקת נוער בגסיסה, תביעות ובוררויות, ותדמית מרוסקת לחתיכות.

 אלי טביב, חיים רמון / צילומים: שלומי יוסף, תמר מצפי

***

בהיעדר שוגר-דדיז, כל מה שנותר לרמון ותאומים, אוהדי הפועל ת"א מקושרים, זה לסמוך על האוהדים הקצת פחות מקושרים, על המעגל הרחב. הם קוראים להם לקנות מנויים כדי להגדיל את התקציב, הם מדברים על מניות ושיתוף בבעלות. הם מבטיחים להם שבניגוד להווה המצחין, העתיד טומן בחובו שקיפות מלאה שבו האוהדים יידעו לאן כל שקל ילך.

קשה להניח שפרויקט כזה יכול לעבוד בקלות במדינת האלתורים והקומבינות (ולא ממש ברור מאיזה כוכב לכת רמון משדר את המסר ש"בגרמניה המודל הזה עובד"). מצד שני, בכדורסל זה הצליח לאוהדי הפועל ת"א בצורה פנטסטית. וזה לא שיש אופק נורמלי יותר שהפועל ת"א היתה יכולה לפתוח איתו את עונת 2012/13.

הצד האפור של עסקת רמון-טביב / טל וולק

כמה נקודות מהותיות חמקו בתוך החגיגה של "רכישת" הפועל ת"א. הראשונה קשורה לאמירה של חיים רמון לפיה מלבד 12 מיליון שקל שיעברו לטביב עד יוני 2013, עוד 5 מיליון שקל ייצאו ב-5 פעימות שוות, מיליון שקל בכל שנה, מהחשבון של הקבוצה - כך שהסכום הנמוך יחסית (רק מיליון שקל בכל שנה) אמור להבטיח שהפעילות השוטפת לא תיפגע.

רגע, מהחשבון של הקבוצה? מבחינת חוקי הבקרה התקציבית וההתאחדות לכדורגל, לא משנה אם הכסף הזה אמור להיות מקוזז על בסיס תביעות נגד הפועל ת"א בתקופת טביב: עסקת המכירה לא יכולה לכלול כסף שייצא מקופת המועדון כל עוד "החשבון של הקבוצה לא נמצא בפלוס יוצא דופן", לדברי ראש הבקרה, רו"ח עופר אורליצקי, "והפועל ת"א רחוקה מהמצב הזה". אותם דברים נכונים לגבי הסעיף בעסקה לפיו יקבל טביב אחוזים ממכירה עתידית של דגלאס דה סילבה מזלצבורג למועדון אחר (במידה ויימכר במעל 2.6 מיליון אירו), להם זכאית הפועל ת"א - גם כאן מדובר על הוצאת כסף מחשבון הקבוצה.

מאחר שדרכים יצירתיות להוציא כסף החוצה מקבוצה לא חסר, יש להניח שאם יגיע הרגע שבו צריך לעשות את הפעימה, תימצא הדרך. וגם הבקרה התקציבית הוכיחה במקרים מסוימים (בית"ר ירושלים), שכשצריך לעצום עיניים, עוצמים עיניים.

העניין השני קשור להתנהלות התקציבית של הפועל תחת קבוצת רכישה. הפועל לא הולכת לעתיד ורוד מבחינה כלכלית, לפחות בתקופה הקרובה. לפחות בעונה הקרובה המאמצים הגדולים של רמון-תאומים יופנו למציאת אותם אנשי עסקים/אוהדים שישימו 12 מיליון שקל עבור רכישת הקבוצה. אבל מה יהיה הלאה? מה יקרה אם הקבוצה תצלע בפתיחת העונה ותהיה חייבת חיזוק בחלון ההעברות של ינואר? הפועל תלויה באופן כמעט נואש בהצלחה להיכנס לשלב הבתים של הליגה האירופית, שאמורה לתת לה חמצן לתפעול. אם היא לא נכנסת, ייתכן כי מכירת החיסול שבה איים טביב תתרחש דווקא בתקופת רמון.

גם התפעול השוטף של קבוצה תחת מספר רוכשים בעייתי. כל אחד רואה אחרת את המטרות, ולכל אחד יש רצון אחר: כשאחד ירצה להביא שחקן כדי לשפר את מצב הקבוצה, אחר יגיד שהוא את שלו כבר נתן, ושלישי יגיד שגם עונה בלי תואר זה בסדר מבחינתו.