שוק המניות היפני זול אבל חולה; מה יוכל להבריא אותו?

זוכרים את יפן? מאז רעידת האדמה והצונאמי ההרסניים של תחילת 2011, המדינה כמעט נעלמה לגמרי מהכותרות הכלכליות-פיננסיות. היא נדחקה הצידה לטובת משבר החובות האירופי, הסיכוי למשבר חובות ופוליטיקה בארה"ב (המצוק הפיסקלי שכולם מדברים עליו, בסגנון "תלמה ולואיז"), וההאטה הכלכלית בסין.

העובדה שאין חדשות אמורה להיות כשלעצמה חדשות טובות, אך המניות היפניות סבלו יותר מהשווקים האחרים בירידה האחרונה. ניקיי-225 איבד 19% מסוף מארס עד תחילת יוני - בערך פי שניים מהמדדים האמריקניים וקצת יותר מאלו באירופה, האזור שהפחיד את העולם כולו הכי הרבה.

הירידה האחרונה הזו בשוק היפני היא רק עוד פרק ברצף ארוך של ביצועים אומללים שהחלו כאשר בועת הנכסים הגדולה פקעה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת. באותה עת חברות יפניות נחשבו למופת של רווחיות וניהול יעיל.

הפקיעה הזו השקיעה את המשק היפני בדפלציה או קרוב אליה, למרות ששערי הריבית הפכו לכמעט אפסיים הרבה לפני שריבית אפסית הפכה לאופנה האחרונה של הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. אוכלוסייה מזדקנת במהירות הנמיכה את סיכויי הצמיחה, כמו גם הרגולציה העסקית והמסורת החברתית המחניקה הידועה ביפן; והייתה גם סין, שעקפה את יפן כמדינת היצוא העיקרית באסיה.

לכן אין פלא שהמניות היפניות קרובות לרמות שפל של עשרות שנים, ובכל זאת הן נסחרות במכפיל של בערך 12 לרווחים - יותר מהממוצע באירופה אך פחות מאשר בארה"ב. תשואת הדיבידנד ביפן, שבה החברות נודעו בעבר בידן הקפוצה בתחום זה, דומה לזו שבארה"ב כיום, ועולה בהרבה על תשואת האג"ח הממשלתיות לעשר שנים או האג"ח האמריקניות המקבילות, אם כבר מדברים.

זאת ועוד, הסקר האחרון בקרב מנהלי קרנות בעולם של בנק אוף אמריקה מריל לינץ' חשף רתיעה גדולה מיפן. הרבה יותר מנהלים דיווחו על משקל-חסר לשוק היפני מאשר על משקל-יתר, אם כי הנתח של יפן בשוק המניות העולמי קטן כמובן בהרבה מכפי שהיה בעבר.

להמריץ את היצוא

חברות יפניות התייעלו בינתיים ללא הכר. ג'יימס סוונסון, אסטרטג ההשקעות הראשי ב-MFS אינווסטמנט מנג'מנט, מציין שעלות יחידת עבודה - כמה שעולה לייצר משהו ששווה ין אחד - צנחה ב-30% מ-2002 עד 2010.

משקיעים שנמנעו עד כה מיפן יציינו ללא ספק שהשוק שם הוא זול ולא אהוב כבר שנים רבות, והמחלה שלו רק מתפשטת מרוב הזנחה. לכל הבראה נחוץ גורם מבריא, מהיכן הוא יבוא?

אולי אירופה? הבראה של אירופה יכולה לסייע ליפן בשתי דרכים: צמיחה חזקה יותר תחדש את הביקוש למוצרים יפניים, והיא גם צפויה לעצור את הירידה הממושכת והעמוקה של האירו מול הין. מ-170 ינים לאירו ב-2008 הגענו לכ-100 ינים לאירו כיום. עלייה של האירו תוזיל כמובן את המוצרים היפניים באירופה, ותחזיר ליצואנים היפנים הרבה יותר ינים.

אפילו אם אירופה תישאר שקועה בבעיות האשראי שלה, מצב משופר בסין, שהיא לקוחה גדולה של ציוד תעשייתי יפני, ובארה"ב, לקוחה גדולה של מוצרים מוגמרים, יכול להמריץ את היצוא היפני.

למשקיעים בקרנות נאמנות שרוצים להמר על הבראה יפנית יש שפע של אופציות. שתי קרנות, Hennessy Select Sparx Japan (SPARX) ו-Matthews Japan(MJFOX), ראויות במיוחד לתשומת לב. שתיהן מקבלות ציון של ארבעה כוכבים מחברת דירוג ההשקעות מורנינגסטאר, והן מושקעות מאוד בחברות גדולות בתעשיות רגישות ליצוא. הן מצליחות לרשום ביצוע יתר של 6.5 ו-5 נקודות אחוז בהתאמה לקרן היפנית הממוצעת בחמש השנים האחרונות, וצפויות להצטיין עוד יותר במקרה של סביבה מקרו-כלכלית משופרת ביפן.

משקיעים שמעדיפים את תעודות הסל הסחירות הזולות והנזילות יותר, יכולים לנסות את iShares MSCI Japan (EWJ). אופציה אחרת היא Japan Equity Fund (JEQ), קרן סגורה שנסחרת כעת בהנחה של 11% לשווי הנכסים נטו שלה - מה שמעיד על פסימיות ביחס ליפן או למניות בכלל.

עם ערכים וסנטימנט כה נמוכים, סביר להניח שהשוק היפני יכול לקום מהרצפה אם המצב העולמי יתחיל להשתפר. לעומת זאת, כדי שהמניות היפניות ימשיכו לרדת, הכול צריך להתקלקל. לפעמים העולם שלנו נראה כך, אבל הוא לא נשאר במצב כזה לזמן רב.

 רוצים להמר על הבראה יפנית

*** כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2012