חרד לגורלם

אם יש דבר אחד שמאחד את הליכוד, קדימה והחרדים, זה חוסר הוודאות כיצד התסבוכת הזו סביב חוק טל תיגמר. קשת האפשרויות רחבה: החל מפשרה מפוארת וכלה בבחירות מהירות. הערכה הרווחת היא שהצדדים יפגשו איפשהו באמצע, אבל הכל אפשרי, כי הברוך פה הוא כפול ומכופל מהרגיל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר קדימה, השר שאול מופז עלו על עץ כל כך גבוה, שלא מן הנמנע שאחד מהם יפתח את הראש בדרך למטה.

למרות הקולות הלוחמניים, לא מעט גורמים פוליטיים מעריכים שמה שיכריע את הכף זה יצר ההישרדות הפוליטי של המעורבים. היצר הזה הוא שיגרום להם להגיע לפשרה שתעניק גם למופז וגם לח"כ יוחנן פלסנר את האפשרות להציג ניצחון, ומצד שני תעניק לחרדים אפשרות לחיות בשלום עם חוק שהם אמנם יתנגדו לו בכנסת, אבל לא יפרשו בגללו מהממשלה. אחרי הכל, לכולם בסופו של דבר אינטרס משותף: לא ללכת לבחירות עכשיו. קדימה אמנם מחזקת את עצמה במאבק הזה אבל צריך לזכור שהסקרים האחרונים העניקו לה 6 מנדטים גם אם תשקם את עצמה. וגם נתניהו מבין את ההשלכות שיהיו לפרישה של קדימה מהממשלה: נושא השוויון בנטל, שהיה הפחות דרמטי בקיץ שעבר, עם המאהל הכי קטן, עם ההפגנות הכי זניחות, יהפוך לליבת המחאה, וההפגנות הקרובות יהיו מתודלקות בחסות המפלגה הגדולה ביותר בכנסת. מופז יוכל לחזור לאמירה שיוביל את המחאה ונתניהו יובל כלאחר כבוד לבחירות הבאות. בכירים בליכוד העריכו בחשש שבחירות סביב חוק טל עוד יחזירו את נתניהו והליכוד לתקופת הבת מצווה, ל-12 המנדטים שהיו להם רק לפני שלוש שנים וחצי.

כרגע הפשרה הזו לא נראית בעין בלתי מזוינת. אולי בזכות הטלסקופ שמוצב בסלון דירתו באקירוב רואה שר הביטחון, אהוד ברק, את הדברים אחרת. כמי שנמנה על אחד המתווכים בין נתניהו למופז הוא מאמין שניתן להגיע להסכמה בקרוב מאוד.

כך או כך, העסק נפיץ. מופז אמר אתמול בישיבת קדימה שמדובר בימים, רוצה לומר- יותר מ-24 שעות ופחות משבוע. בסביבתו של מופז אומרים שמי שחושב שרק ביום שני יצהיר יו"ר קדימה בישיבת הסיעה על כוונותיו- טועה. זה יתפוצץ עוד הרבה קודם. אם הם צודקים, במוצאי שבת הקרובה, עוד נראה את יו"ר קדימה עומד על הבמה ברחבת מוזיאון תל אביב, יחד עם הפראיירים, המילואימניקים, הדפני ליפים והשמולים, לוקח את המיקרופון וקורא לצדק חברתי. עוד מוקדם לומר מי פה יהיה הפראייר.

בזמן כתיבת שורות אלה עוד לא ברור איך זה ייגמר. ליתר ביטחון- מופז שומר על קשר הדוק עם מארגני ההפגנה. שלשום בחצות הוא התקשר לבועז נול, ממובילי המאבק לשוויון בנטל. "אני מדבר אליך כמו לבנים שלי, ואתה יודע איפה הם משרתים. אני מתחייב בפניך לא לתת יד לשום מריחה. אלך עד הסוף", אמר מופז. נול הזמין אותו לקחת חלק בעצרת אבל רק כיו"ר האופוזיציה.

השבוע של מופז

איזה שבוע עבר על מופז. ביום רביעי שעבר קבר את חמו, אביה של אורית רעייתו בקריית טבעון. למחרת, ביום חמישי, חיתן בצנעה את בנו בנוכחות משפחה וחברים של הכלה והחתן. פוליטיקאים לא היו שם. מופז- יש שיאמרו כי הוא לא פוליטיקאי בעצמו- שבסך הכל רצה להרחיק את העסקנים, חברי הכנסת, השרים והבחשנים מהאירוע האינטימי, מצא את עצמו מעביר את כל החתונה בשיחות טלפון ודיונים מרתוניים. הוא רצה להתרחק מהקלחת, אבל היא היגעה עד אליו. שעות ספורות לפני החופה הטיל יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, את הפצצה והצהיר על פרישה מוועדת פלסנר, מה שהתחיל את כדור השלג והביא בסופו של דבר למותה של הוועדה. בשישי בבוקר הוא הוזעק לפגישה עם נתניהו. אז עוד היתה הידברות ביניהם. משם העסק רק התחיל להתדרדר. אבד הקשר.

המשבר החל ביום שני בצהריים כשנתניהו הודיע באופן חד צדדי על פירוקה של ועדת פלסנר בעוד מופז מנהל את ישיבת סיעת קדימה. מרגע הקמת ועדת פלסנר, הסמיך נתניהו את יו"ר הקואליציה שלו, ח"כ זאב אלקין, לנהל מטעמו מגעים מקבילים עם החרדים במטרה להגיע עימם להסכם. הנחת העבודה בסביבת נתניהו היתה שקדימה היא גוויה כל כך גדולה, ולכן תחיה עם כל מתווה שיושג, הבעיה היתה רק איך לכפות אותו על ועדת פלסנר.

אלא שבפוליטיקה גם גוויה יכולה להתחיל ללכת - שלא לומר לרוץ- ברגע אחד, ואנשיו של נתניהו, שבחרו להתעלם מההזהרות, גילו שהנחת העבודה שלהם היתה שגויה. קדימה קמה לחיים ולא נותר אלא להזעיק את נתן אשל, ראש לשכתו לשעבר של נתניהו לזירה כדי להביא לרגיעה, על רקע היחסים הטובים שנרקמו בין אשל לליאור חורב, יועצו האסטרטגי של מופז, מאז שבישלו יחד בסודי סודות את הצטרפות קדימה לממשלה.

אבל גם בציר הזה השיחות בינתיים מובילות למבוי סתום. אשל ניסה ללחוץ שלא לפרסם את מסקנות ועדת פלסנר- חורב החליט שכן. חורב ביקש להגיע להסכמה סביב תגובתו של ראש הממשלה לדוח שהוצג- הנוסח הסופי היה אחר. במילים אחרות, הכלה ידעה בדיוק מה היא צריכה לעשות כדי להמשיך בחתונה, אבל בינתיים היא עושה בדיוק ההיפך.

ביום רביעי, עם תום מסיבת העיתונאים שכינס פלסנר להצגת מסקנותיו הכמעט אישיות, פתחו חורב ואשל במגעים. היה אפילו נוסח כתוב שעבר בין הצדדים, על פיו "ראש הממשלה מקבל את עקרונות הדוח, או המתווה, ומעוניין להיכנס מיידית למשא ומתן במטרה להגיע לנוסח הצעת חוק על בסיס הסכמה רחב". נוסח הגיוני, שלא משפיל את קדימה וגם לא את ראש הממשלה, שמאפשר לכולם לרדת מהעץ עם סולם. ההתעקשות של קדימה היתה על המילה "מיידית".

לאחר עשר שעות של המתנה, שחררה לשכת ראש הממשלה נוסח עמום, לא מהוקצה, שבעיקר לא אומר כלום. על פני שלוש פסקאות מסביר נתניהו את הצורך בגיוס ערבים, ובסוף גם מתייחס לחרדים. הנושאים שבליבת המחלוקת זכו לשלוש פיסקאות מתרפסות, ולא בפני קדימה. יותר משהוא לא סייע, הנוסח הזה רק הזיק למצב.

דרוש ראש ממשלה

אפילו היועץ הפוליטי הזוטר ביותר יודע שאין מטבע יותר יקר בפוליטיקה מאשר מומונטום. לפני 58 יום, כשהצטרפה לממשלת נתניהו, קדימה היתה במומנטום הכי חלש מאז הוקמה. בתוך פחות מ-60 יום קדימה פותחת את המהדורות, מופז מככב בכותרות הראשיות ומוביל אג'נדה. כרגע קדימה מרוויחה את לחמה בבסיס האלקטורלי שלה ומשפרת את מעמדה.

אפשר להאמין לאיומי הפרישה של קדימה, אפשר גם לא. אם יחליט מופז להישאר בממשלה, הוא יעלם בין דפי ההיסטוריה, אבל נתניהו כאן כדי להישאר. השאלה איך הוא ייזכר בדפי ההיסטוריה והאם יעשה היסטוריה.

אין חיה כזו גיוס חרדים קל. ברחוב החרדי מעריכים שכל החלטה שלא תהיה שתכלול סנקציות באשר הן, תגרור אחריה הפגנות ענק, שיכללו התבטאויות קשות ונוראיות, הממשלה תואשם בנאציזם ובאנטישמיות, החרדים יצאו לרחובות עוטי שקים. לא רק שבחודשים הראשונים החרדים לא יתגייסו, גם אלו שכבר משרתים בצבא- יפסיקו את שירותם במחאה. חובת גיוס עבור חרדים משולה לטראומה כמו רצח רבין עבור החילונים.

עד שהסנקציות יעשו את שלהן דרוש אורך רוח של שנה- שנה וחצי, אורך רוח של מנהיג שלא מפחד, ולא ממצמץ, נחוש, שיודע לספוג עלבונות ולעמוד בפני מחאות וביקורת ציבורית נוקבת. דרוש ראש ממשלה שלא ירתע מהעובדה שמגזר שלם יוצא נגדו. כזה שמבין שהמבחן האמיתי הוא לא להחליט על סנקציות, אלא לאכוף אותן.

לא ברור עדיין אם נתניהו יעשה שימוש בסולם שנתנה לו קדימה כדי לרדת מכיכר ציון לכיכר רבין. אין ספק שהסולם הזה יכול לשדרג אותו ממעמד של איש פוליטי ועסקן למעמד של מנהיג לאומי. לנתניהו יש את כל התנאים, את כל מה שהוא צריך, חוץ מבייצים.

נתניהו לוחץ על קדימה להסכים לבקש דחיה מבג"צ

על רקע אי ההסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר קדימה סביב השגת הסכמה למציאת חלופה לחוק טל, מבינים בלשכת ראש הממשלה שהשגת פתרון עד ל-1 באוגוסט, נראה כרגע בלתי אפשרי. ביממה האחרונה מפעילים בלשכת ראש הממשלה לחצים כבדים על מופז להסכים לפנות לבג"ץ בבקשה לקבל דחיה שתאפשר את המשך המגעים לפשרה.

ללא דחיה מבג"ץ, יפוג בתחילת החודש הבא חוק טל, וכלל החרדים יהיו חייבים בגיוס. בקדימה עומדים על כך שהחקיקה תגובש עד לתאריך זה ומסרבים להסכים לפניית ראש הממשלה. בסביבתו של מופז הבהירו כי כל חקיקה שלא תהיה חייבת לכלול את העקרונות המשמעותיים כפי שהוצגו במתווה ועדת פלסנר. "לא נסכים לאחריות אישית למראית עין ולשם הצהרה דקלרטיבית", הבהירו.

נתניהו צריך להיות מודאג

ההפגנה המתוכננת להערב צריכה להדאיג את ראש הממשלה. גם אם לא יצאו רבע מיליון איש לרחובות, נראה שההזדהות עם המחאה, גם אם היא נעשית מהסלון בבית, היא יותר גבוהה ממה שחשב. מסקר של מכון המחקר של רפי סמית שנעשה עבור "גלובס" עולה כי הציבור אולי עייף לצאת מהבית, אבל הוא לא התעייף מלהביע חוסר שביעות רצון מההתנהלות של ממשלת נתניהו. 39% מהציבור סבורים שאם תקום מפלגה על בסיס עקרונות המחאה החברתית, הם ישקלו להצביע עבורה. יותר מרבע מהם הם מצביעי ליכוד, לידיעת ראש הממשלה. גם אם לא מתוכננת לקום כל מפלגה כזו, זהו נתון שאף מפלגה אינה יכולה להתעלם ממנו. ההיפך, שלי יחימוביץ', יאיר לפיד וקדימה, צריכים לדעת לפעול נכון כדי להכיל את המנדטים האלה בתוך המפלגות שלהם.

בסקר שבוצע לפני קצת פחות משנה קיבלנו בשאלה דומה אחוז דומה: 23% שענו אז שיש סיכוי גבוה מאוד או די גבוה שיצביעו למפלגה כזו. המחאה החברתית מתברר חיה ובועטת ונובעת מאכזבת הציבור מהמפלגות הקיימות. נתניהו כנראה נחשף לסקרים דומים לפני שהצהיר על הגדלת הגרעון במקום העלאת המיסים.