בית-הדין האזורי לעבודה בת"א דחה בשבוע שעבר (ד') את תביעתו של רו"ח יצחק לוי, שעבד ב"מעריב" כיועץ חיצוני ובהמשך כמשנה למנכ"ל החברה, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות בעקבות פיטוריו ממעריב.
ס"נ ביה"ד, השופט שמואל טננבוים, דחה את גרסתו של לוי לפיה היה עובד שכיר של מעריב החל מ-2002, וקבע כי לוי התנהל בחוסר תום לב מול מעריב.
לוי פוטר מעבודתו כמשנה של מנכ"ל מעריב דאז, עופר נמרודי, בפברואר 2005, בטענה כי התנכל לספק חיצוני עקב יחסים אישיים שהיו לו בעבר עם בתו של הספק, זייף מסמך וחייב את החברה בגין הוצאות פרטיות. עם פיטוריו, הגיש לוי תביעה בהיקף כ-800 אלף שקל נגד מעריב, בטענה כי זכויותיו נפגעו במהלך עבודתו ובעת פיטוריו מהחברה.
לטענתו, עבד במעריב החל מדצמבר 2002, תחילה כיועץ ובהמשך החל מאפריל 2004, כמשנה למנכ"ל. שכרו עמד על 10,000 דולר לחודש אשר שולמו כנגד חשבונית מס שהוציא, ועם מינוי למשנה למנכ"ל סוכם עמו על שכר של 60,000 שקל ברוטו לחודש, לרבות תנאים נלווים, בהם רכב, זכאות לבונוס שנתי ועוד. בפועל קיבל לוי 87,000 שקל לחודש בתפקידו החדש. זאת, כנגד חשבוניות מס שהמשיך להוציא, כשהוא ממשיך לשמור על מעמדו כעצמאי ברישומי שלטונות המס.
עם זאת, בתביעה טען לוי, כי היה עובד שכיר של מעריב, וכי עופר נמרודי, לשעבר הבעלים של העיתון ומנכ"ל מעריב-החזקות, פיטר אותו ללא שקיים לו הליך שימוע וללא אישור הדירקטוריון. לטענתו, הסיבה האמתית לפיטוריו הייתה סירובו לחתום לנמרודי על אישורי תשלום לא חוקיים. ולכן, לטענתו, הוא היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
מנגד, טענו חברת מעריב-החזקות בע"מ וחברת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ כי לוי מעולם לא היה שכיר של החברה, וזאת לבקשתו משיקוליו הכלכליים האישיים. עוד נטען, כי אף אם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים עם מינויו של לוי למשנה למנכ"ל, הוא פוטר בטרם חלפה שנה מתחילת העסקתו ולכן אינו זכאי לסעדים שביקש.
השופט טננבוים חילק את תקופת העסקתו של לוי לשתיים, וקבע כי בתקופה הראשונה במסגרתה עבד לוי כיועץ חיצוני של החברה לא התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם, ובהמשך עבד לוי, משך פחות משנה, כשכיר של החברה בתקופה שבה כיהן כמשנה למנכ"ל.
עם זאת, דחה השופט את טענותיו של לוי בנוגע לסיבת הפיטורים ואף ציין כי לוי פעל בחוסר תום לב כאשר עבד במעריב, בין היתר כאשר ניסה "לפתוח קופת הפנסיה מאחורי גבו של המעביד".
"הסבריו של התובע לא משכנעים ועדיפה בעניינו גרסת הנתבעות כפי שהובאה בעדותו של מר נמרודי", נכתב בפסה"ד.
ביה"ד אף חייב את לוי בהוצאות גבוהות בסך 50 אלף שקל. נקבע, "בהתחשב בנתונים שפורטו בפסק הדין באשר להתנהלות של התובע ובחוסר תום לבו ותוך שאנו לוקחים בחשבון את סכום התביעה, סבורים אנו כי יש להחמיר עם התובע בכל הקשור לפסיקת הוצאות ולחייבו בסכומים החורגים מהמקובל בבית-דין זה, וזאת על מנת לשקף את החומרה בה רואה בית-הדין את התנהלותו של התובע".
מעריב יוצג באמצעות עוה"ד אורית ז'ילוני-קליינמן שרון לולצ'י ממשרד גולדפרב זליגמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.