"תכירו כלכלה מתעוררת גדולה שהיא בעלת ברית טבעית"

בצנעה האופיינית לה, מסתתרת מאחורי משבר החובות האירופי, הקיפאון בארה"ב והאטת הקטר הכלכלי הסיני, מתעוררת לה מדינה אסיאנית שאוכלוסייתה, 102 מיליון בני אדם חרוצים וטובי מזג, הופכת אותה לאחד השווקים הבאים הראויים לציון בעולם. ולא זו בלבד, מהיותה המדינה הנוצרית היחידה באסיה היא גם בעלת ברית טבעית למערב ולישראל. כוונתנו לפיליפינים, כמובן.

אנשי עסקים ישראלים בולטים כבר התחילו לגלות את הפוטנציאל הגלום בפנינה האסייתית, שהיא גן עדן לתיירים של 7,100 איים, שלל נופים עוצרי נשימה ואוכלוסייה ססגונית, חייכנית ונעימת הליכות.

לא כולם מבינים ומכירים את פוטנציאל ההשקעה בה ואת היחסים המיוחדים שנוצרו עם ישראל. הפיליפינים היא מהמדינות הבולטות באסיה שמעודדת קשרים עם ישראל בהיבט התרבותי והכלכלי.

והנה הפתעה נוספת: הפיליפינים, לא הודו, היא מהשנה שעברה המובילה בעולם בשירותי מיקור חוץ, בייחוד מוקדי שירות ותמיכה טלפוניים. התעשייה הזו, בעלת קצב צמיחה מהיר של 7% בממוצע בשנה, מתבססת על כוח עבודה דובר אנגלית ברורה יותר מהאנגלית ההודית (למשתמש האמריקני, לכל הפחות), רמת השכלה גבוהה יחסית ועלויות נמוכות.

התוצר לנפש הוכפל

המדינה, שנחשבה ברבע האחרון של המאה הקודמת לילד החולה של אסיה, חזרה בגדול למפת הכלכלה העולמית. ממחצית שנות ה-90, בד בבד עם הדמוקרטיה ותום עידן שלטון פרדיננד ואימלדה מרקוס, הכפילה הפיליפינים את התוצר לנפש, שעודנו נמוך יחסית לשכנותיה, כ-4,000 דולר לנפש, ומכאן פוטנציאל הצמיחה.

זה הושג הודות למעבר מכלכלה חקלאית בעיקרה לכלכלת תעשייה ושירותי ערך מוסף, כולל מיקור החוץ, ו-12 מיליון העובדים והמטפלים הפיליפיניים התומכים במשפחותיהם מחו"ל. תקציבי חינוך ותשתיות הכבישים מהווים קרוב ל-50% מתקציב הממשלה. כלכלני גולדמן זאקס חוזים שהמדינה תגיע למקום ה-14 בדירוג העולמי של התמ"ג שלה עד שנת 2050. כיום היא מדורגת במקום ה-33 בעולם, לפי הבנק העולמי.

השנה מציינים 50 שנה לכינון היחסים בין ישראל לפיליפינים, הזדמנות טובה לשיחה עם שגריר הפיליפינים בישראל, אנרוסו קלונגה. זהו ראיון ראשון של השגריר החייכן, התוסס ובעל ההומור האמריקני בן ה-56, העובד בשירות המדינה זה 33 שנה.

- השגריר קלונגה, יש לך הסבר לנעימות ההליכות, המזג הטוב והחייכנות הטבעיים של בני ארצך בישראל ובכלל?

קלונגה: "אתה יודע, באירופה הציידים הראשונים הסתירו את הציד שלהם עמוק באדמה ונלחמו עליו בשיניים. אצלנו, האנשים הראשונים לא הצטרכו להתאמץ מאוד. הכול פשוט צמח על העצים. מזון היה בשפע, האדמה פורייה להפליא. למדנו להסתדר גם עם אסונות הטבע שלנו".

- באינדונזיה השכנה, המסורת היא להתנפל על בני מיעוטים כמו הסינים, ולשרוף את חנויותיהם בתקופות של משבר כלכלי/פוליטי. במנילה קיימת תופעה דומה?

"ממש לא, אצלנו האוכלוסייה רגועה הרבה יותר. אולי זה סוג של חינוך או מורשת תרבותית אחרת. 81% מהפיליפינים הם קתולים, ועוד כמה אחוזים הם נוצרים אחרים. החיבור שלנו לארץ הקודש, לישראל, הוא טבעי. הגיבור הלאומי שלנו איננו מנהיג צבאי או פוליטיקאי כלשהו, אלא רופא מחונן שדיבר 22 שפות, למד באירופה, בספרד, צרפת וגרמניה, והוצא להורג על-ידי השלטון הספרדי ב-1896, בגיל 35.

"שמו היה חוסה ריזאל מרקאדו, ואנחנו מציינים עד היום את יום העמדתו בפני כיתת היורים. הוא היה גנדי שלנו, שהטיף לעצמאות בסובלנות ובפיתוח כלכלי-חברתי. מדינות רבות אחרות באסיה מוקירות אותו, וגנדי נהג לדבר עליו. הפיליפינים העניקו בפרוץ מלחמת העולם השנייה אשרות כניסה ל-10,000 יהודים מאירופה".

עסקים משפחתיים

- נעבור לכלכלה. מדינת הפיליפינים צמחה בקצב מרשים, גם במשבר הכלכלי העולמי. מהו המודל שלכם?

"העסקים הפיליפיניים משפחתיים במקורם, ונשארו כך גם בעידן התאגידים. שתיים מהתשלובות הגדולות שלנו, איילה (Ayala) וסן מיגל, הן עדיין בשליטה משפחתית. לכך אפשר להוסיף את פריחת סקטור מוקדי השירות שלנו, שנחשבת לפנומנלית: לאחר דריסת רגל ראשונה בשוק ב-1997, כיום מייצר סקטור עסקי זה הכנסה שנתית של 11 מיליארד דולר (מתוך תמ"ג של 390 מיליארד דולר במונחי כוח קנייה). בשנה שעברה הפיליפינים עקפו את הודו, שהחזיקה במשך שנים בתואר המפעילה הגדולה בעולם של מוקדי שירות וטלפוניה מבוססי מענה אנושי. כיום מועסקים במרכזי שירות בפיליפינים 400 אלף עובדים, לעומת 350 אלף בלבד בהודו.

"המגמה כיום היא לעלות בשרשרת הערך, להציע שירותים עתירי יותר ערך מוסף בשטחי המחשוב והטכנולוגיה. בהיבט הדמוגרפי קיימת מגמה של נדידת מוקדי השירות הבינלאומיים מהערים הגדולות בפיליפינים שהתייקרו אל אזורים כפריים יותר.

"הסיבה להצלחת מוקדי השירות בפיליפינים היא האנגלית עם המבטא הפחות בולט מאשר בהודו ושליטה של הצעירים בניבים אמריקניים. גם חברות הודיות כמו Infosys ו-Wipro כבר מפעילות בפיליפינים שירותים גדולים, ולא משיקולי כוח עבודה זול. השכר בפיליפינים מעט גבוה יותר מאשר בהודו, כ-500 דולר".

- יש עוד הרבה לאן לצמוח. התוצר לנפש עדיין נמוך מאוד בהשוואה לאינדונזיה ומלזיה, ובוודאי לקוריאה וסינגפור.

"נכון, אבל הכיוון נכון מאוד. ממש בשבוע שעבר קיבלנו לכך אישור. סוכנות S&P העלתה את דירוג החוב ארוך הטווח שלנו, והסיבה לכך היא יחס החוב לתמ"ג, שירד מ-84% ב-2004 לכ-50% כעת. יתרות המט"ח שלנו הגיעו לשיא של 77 מיליארד דולר, סכום שמספיק ל-11 חודשי יבוא. התמ"ג צמח ברבעון הראשון ב-6.4% שנתיים, ורק סין הקדימה אותנו עם 8.1%".

הזדמנויות רבות

- מהו למעשה המסר למשקיעים ישראלים?

"יש לנו אזורי יצוא מיוחדים שפרוסים ברחבי המדינה, כולל למגזר החקלאי. התקנה ההיסטורית של הגבלת בעלות זרה בעסק מקומי ל-40% מבוטלת בהם. הקרקע מוחכרת ל-75 שנה. אנשי עסקים ישראלים רבים כבר החלו לגלות אותנו. למשל, שרי אריסון עם פרויקט מי תהום, טדי שגיא עם חברת פלייטק, יצחק פטרבורג, ירון קרני ורבים אחרים. דוגמאות מהשנה הן אלווריון, שזכתה במאי במכרז גדול לפריסת רשת WiFi בפיליפינים במסגרת פרויקט של PLDT, ספקית התקשורת הגדולה במדינה. משלחת של שבע חברות טכנולוגיות מים ישראליות ביקרה בפברואר בפיליפינים ובווייטנאם, במטרה לאתר ולבחון הזדמנויות עסקיות.

"איש עסקים ישראלי-בריטי ידוע שמתגורר בפיליפינים מאז 1971 הוא אלי לוין, שעומד בראש קונסורציום חברות פרטיות שמשקיע מיליארדים במיזם תחבורה ענק בפיליפינים. ממשלת הפיליפינים נתנה ב-2007 אור ירוק לביצוע המיזם, מערכת רכבות מהירות סביב מנילה, לאחר מו"מ שנמשך כחמש שנים".

- מהם המגזרים המעניינים להשקעה?

"זה יכול להיות הכול, מחקלאות עד שירותי היי-טק. אופטימיזציה של מערכות השקיה, לדוגמה. בנדל"ן, לדוגמה, יש לנו מחסור כרוני בדיור בערים הגדולות. התשלובות שהזכרתי, איילה וסן מיגל, פעילות בתחום זה. יש כאן הזדמנויות לטווח ארוך. המשפחתיות בעסקים שהזכרתי איננה מקור לשחיתות, להפך. ברמת הממשל, חלפו ימי העדפת המקורבים ובני המשפחה. באחרונה פוטר שופט עליון שקידם מקורב ללא נימוק ענייני. לאישי ממשל אסור למנות קרובי משפחה עד דרגה רביעית.

- מה אתם שומעים מן העובדים שלכם אצלנו? כמה הם בעצם?

"הנתון הרשמי הוא 41,000 מטפלים ומטפלות, אך בפועל מדובר על כ-35,000. נדיר מאוד שמתקבלות תלונות על יחס לא הוגן. עובד כזה משתכר 900 דולר בחודש, ולמעשה חוסך את כולם. יש לא מעט סיפורים על יחסים חמים מאוד שנרקמים. אני מכיר מקרים של עובדים שמארחים את מעסיקיהם הישראלים לחופשות בפיליפינים".

 המספרים של הפיליפינים