הלחץ עבד: רשות החברות דוחה הסגירה במכרז נמל אילת

בכירי האוצר ורשות החברות הממשלתיות שהתכנסו היום (א') לישיבת חירום כדי להחליט מה יעלה בגורל המכרז להפרטת נמל אילת החליטו לדחות את מועד סיום המכרז ביותר מחודש. זאת, לאחר שהתברר כי רק חברה אחת, כי"ל, נותרה מתמודדת במכרז, עניין שהכעיס מאוד את ח"כ שלי יחימוביץ' ששלחה מכתב חריף במיוחד לרשות החברות ולמשרד האוצר וקראה להם לבטל את המכרז לאלתר.

בינתיים מתברר כי תיקון הרציף הפגום של נמל אילת עשוי להימשך ארבע שנים, כך עולה מדוח שהכינה חברת נמלי ישראל (חנ"י). הדוח מעריך את עלות התיקון ב-45 מיליון שקל. נוסף על כך, מתברר כי ברבעון הראשון של שנת 2012 חלה ירידה דראסטית ברווחיות של נמל אילת ל-1.7 מיליון שקל לעומת 5.7 מיליון ברבעון המקביל אשתקד.

ביום חמישי התברר כי רק כי"ל הגישה את הערבויות בסך 15 מיליון השקל שנדרשו כתנאי סף להשתתפות בהתמחרות על הנמל. כפי שנחשף ב"גלובס" שלוש המתמודדות האחרות החליטו שלא להתמודד בהתמחרות בשל הדרישה למחיר התחלתי של 100 מיליון שקל.

בתגובה לכך, ח"כ שלי יחימוביץ' שלחה מכתב חריף במיוחד למשרד האוצר, לרשות החברות הממשלתיות ולראש הממשלה בו היא קראה להם לבטל את המכרז לאלתר ואף איימה לעתור לבג"ץ. "אנו עדים לתסריט שחוזר על עצמו זו הפעם השלישית, ובו מדינת ישראל מעבירה את נכסי הציבור הישראלי לידי אותן ידיים פרטיות - כאילו מדובר בממשלה אחרת מזו שאמורה להניח מחר על שולחן הכנסת את הצעת חוק לצמצום הריכוזיות וקידום התחרות, שהיא עצמה אישרה רק לפני כשבועיים", דברי יחימוביץ'.

ראש האופוזיציה הוסיפה ואמרה כי: "החלטתו של האוצר הערב לדחות את המכרז על נמל אילת בחודש היא החלטה בכיוון הנכון, אולם יש הכרח לבטל את המכרז כליל כדי שלא להעמיק באופן בלתי הפיך את אחיזתה של משפחת עופר בכל נכסי המדינה". יחימוביץ' הזהירה את רשות החברות כי תעתור לבג"צ אם המכרז לא יבוטל. כעת, לדבריה, יש לא רק לבטל את המכרז אלא לשקול מחדש את עצם הפרטת הנמל, שהוא תרנגול שתטיל ביצי זהב במקום למדינה ולאזרחיה - לבעל ההון שיזכה במרכז.

נראה כי הלחץ של יחימוביץ' וגורמים אחרים עבד, שכן לאור העובדה כי רק מתמודד אחד הגיש את המסמכים הנדרשים לצורך הגשת הצעות מחיר, ולנוכח החשיבות שמייחסת רשות החברות לשיקול בדבר תחרותיות ברכישת נכסי מדינה, החליטה ועדת המכרזים לדחות את המועד האחרון להגשת הצעות המחיר עד ליום ה- 15.8.12. במהלך התקופה האמורה תבחן רשות החברות את הכלים להגשמת עקרון התחרותיות כאמור.

כאמור, המתמודדת האחרונה שהודיעה על פרישתה הייתה פפו ספנות של האחים נקש. לפני כן הודיעו גולדבונד של שלמה שמלצר ושלומי פוגל וגדות מכליות של יוסי מימן על התנגדותם למחיר הסף.

גורמים בכי"ל אמרו היום כי "כל מי שיצא נגד זכייתה של כי"ל היה מעדיף שנמל אילת יימכר בנזיד עדשים לגורם אחר, רק לא לכי"ל, תוך ויתור על זכויות עובדים ועתיד הנמל. כי"ל היא המעסיק הגדול בנגב והיצואנית הגדולה במדינה. הניסיון לפסול את כי"ל מלהשתתף במכרז לגיטימי מדיף ריח פופוליסטי עז".

יריבי כי"ל: ההפרטה אינה שלב בהשתלטותה על נכסי המדינה

אפשר להבין את הסערה הציבורית שפרצה כשהתברר כי חברת כי"ל נותרה זו הפעם השלישית מתמודדת יחידה במכרז להפרטת נכס תשתית אסטרטגי של המדינה, אבל האם הפרטת נמל אילת היא שלב נוסף בתוכנית השתלטות של עידן עופר על נכסי המדינה? בכי"ל טוענים כי ממש לא כך. אפשר להאשים את כי"ל בהיתממות אלמלא אישרו זאת גם יריביה למכרז. "לכי"ל לא היה שום אינטרס שנמל אילת יופרט", אמר היום נציגו של אחד המתמודדים המרכזיים ל"גלובס", "מבחינתם הכי טוב היה אילו המדינה הייתה ממשיכה להפעיל את הנמל הזה. אבל מאחר שכבר יצא מכרז, האינטרס של כי"ל היה לוודא בכל מחיר שהנמל לא ייפול לידיים לא רצויות מבחינתם".

הגורמים העסקיים שהתעניינו ברכישת הנמל ציינו את כי"ל כנקודת האור היחידה מבחינת פוטנציאל הפיתוח העסקי של החברה. כי"ל, היצואן היחידי שפועל מאילת, מייצאת דרכו 2.6 מיליון טון כימקלים בשנה למדינות המזרח. הפעילות העסקית השנייה של הנמל - יבוא מכוניות - עתידה להיפגע משמעותית בעוד 3 שנים כשתפוג הבלעדיות של אילת כנמל היחיד הרשאי לייבא מכוניות מהמזרח. הפעילות השלישית, נוסעים, לא מהותית. מכולות אין בנמל ולא יהיו. גם רכבת לא תגיע לשם.

אפילו משרד התחבורה מתכנן שהרכבת לאילת תגיע לנמל עקבה ולא לנמל אילת. חיל הים ושמורת האלמוגים לא משאירים מקום להתפתחות עתידית. בעשור הבא עתיד לקום נמל תעלה שיהפוך את הנמל המיושן למיותר. "האפסייד היחיד של הנמל זאת כי"ל", אמר ל"גלובס" אחד המתמודדים שפרשו. מהסיבה הזאת העריכו במדינה שכי"ל תהיה מוכנה לשלם הרבה יותר מכל מתמודד אחר רק כדי לא להפסיד מעמדה בנמל.

אלא שאפילו את האפסייד הקטן הזה הצליחה המדינה לקלקל. זה התחיל בכך שחתמה עם כי"ל על הסכם שירות ל-15 שנה. ההסכם שנכנס לתוקף בינואר לא משאיר לזכיין העתידי של הנמל כמעט שום מרחב פעולה. תוסיפו על כך שתי "הפתעות" שהזכיינים גילו ערב הגשת ההתמחרות - הצורך להשקיע 45 מיליון שקל בתיקון הרציף ומחלוקת פתוחה עם העובדים על סך 50 מיליון שקל - ותבינו למה אף זכיין לא מוכן לשלם על הנמל הזה יותר מ-100 מיליון שקל. אומדן השווי הזה היה דיל-ברייקר קלאסי וכדאי לבדוק היטב מהיכן צץ. מבחינת המדינה כבר מאוחר לסגת ממחיר הפתיחה. כעת נראה שהאפשרויות היחידות הן ללכת עד הסוף עם כי"ל או לבטל את ההליך כולו. אם הייתה לכי"ל כוונה לטרפד את המכרז, המטרה הזו נראית היום קרובה מאוד להשגה.