פגוט: "רק חמור לא משנה את דעתו - להפחית מס הבורסה"

אמרה ידועה גורסת כי "רק חמור אינו משנה את דעתו". היא מתייחסת לכורח בגמישות מחשבתית בהינתן מציאות המשתנה בקיצוניות. זאת, למרות שבמקומותינו נהוג לתפוס אדם המשנה דעתו כהפכפך ולא עקבי, ויש אפילו הנוטים ליחס לאדם שכזה חולשת אופי.

ואחרי שאמרנו את זה, אנו סבורים כי לנוכח המציאות הקשה שנוצרה בשוק ההון המקומי בשנה וחצי האחרונות, ראוי להפוך כעת את מסקנות ועדת טרכטנברג, ולהפחית את מס רווחי ההון על הבורסה לשיעורו ערב הקמת הוועדה.

ההתנגדות האינטואיטיבית להפחתת המיסוי על הבורסה מובנת לנו, שהרי הבורסה, על פי תפיסה המקובלת אצל רבים, היא משכנם המפואר של העשירים והטייקונים החומסים את כולנו, ועם אלו לכאורה ראוי לבוא חשבון באמצעות מיסוי מוגבר.

אבל זוהי, לדעתנו, תפיסה שגויה הגורמת נזק לציבור בישראל, ומהווה סיכול ממוקד לחסכון הפנסיוני של כולנו, המושקע בשוק ההון המקומי. למעשה, הפחתת שיעור המיסוי על הבורסה עשויה אף לתרום להכנסות המדינה, שכן אם המהלך הזה יעודד מגמה חיובית בשווקים, רווחי ההון העתידיים צפויים לפצות על הורדת שיעור המס.

נכון שבעיצומו של קרב קשה בין עמדת ראש הממשלה לעמדת בנק ישראל וגורמים באוצר בכל הנוגע להעלאת מסים כדי לממן את הגירעון התופח, נראה כי המלצתנו להפחית את המס על הבורסה המקומית היא תימהונית במקרה הטוב, וחסרת אחריות לאומית במקרה הרע. בוודאי שעל פניו היא אינה עומדת בקריטריונים של צדק חברתי, כפי שזה מוצג לציבור על ידי רבים.

אבל למרות הביקורת הטבעית, קביעת שיעור מס גבוה על רווחי הון בבורסה בסיטואציה הנוכחית בשוק ההון המקומי דומה לחלוקת פרוות הדוב שטרם ניצוד, ולהערכתנו, בתנאים הקיימים, איש גם לא יצוד אותו בעתיד הנראה לעין. זאת, בעוד הפחתת שיעור המס על ניירות ערך כעת, ולו לחלון זמן מוגבל, היא פעילות אנטי מחזורית מתבקשת. מובן כי זה אינו פתרון קסם לתחלואי הבורסה, אולם הוא בהחלט יכניס משב רוח רענן למפרשיה הקרועים.

להעלות מס על פיקדונות שקליים

אם בממשלה מעוניינים לבצע את המהלך הזה תוך נקיטת שמרנות פיסקאלית, ניתן לשקול בחיוב העלאה של שיעור המס על פיקדונות שקליים ואיגרות חוב שקליות קצרות טווח, על מנת לפצות על אובדן ההכנסות התיאורטי העלול לנבוע מהפחתת המס על ניירות ערך.

הכוונה אינה למיסוי פיקדונות שקליים בהיקפים כספיים נמוכים, המהווים את חסכונותיו של הציבור הישראלי השמרן, אלא למיסוי של פיקדונות שקליים וחלופות פיקדון שקלי בהיקפים גדולים, כך שאוצר המדינה המשווע להכנסות יזכה בפיצוי על הירידה בהכנסות ממס הבורסה, ובמקביל ייווצר עידוד להסטת הר השקלים לאפיקי השקעה אלטרנטיביים וביניהם מניות, אג"ח קונצרניות ואג"ח מדינה.

תמרוץ הציבור להלוות למדינה כסף לטווחים ארוכים יותר באמצעות שימוש במערכת המס תוביל לירידה בתשואות לפדיון ולירידה בעלות גיוס החוב של המדינה, ותתרום להארכת המח"מ של החוב הממשלתי. שוקי המניות והאג"ח הקונצרניות צמאים לכסף חדש, וייתכן כי הגזר המיסוי מחד והמקל המיסוי מאידך, יוכלו לסייע לשיקומם של אפיקי השקעה חשובים אלו.

* הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון