בין אלי טביב למלקולם גלייזר

מי שלא רצה לצלול בשנה האחרונה אל מימיה העכורים של מחאת אוהדי הפועל ת"א נגד אלי טביב, לא הצליח להבין עד הסוף את המהות שלה. המהות לא היתה גזענות טהורה, כמו שהיה מי שטען: קשה להאשים את אוהדי הפועל, קהל פלורליסטי שאחוז גבוה ממנו מורכב מבני מיעוטים, בשנאה מובנית כלפי צאצאי ילידי תימן. אם מוסיפים לכך את העובדה שעד לפני כמה שנים עמדו במוקד מחאות אדומות אנשים שענו לשמות שאול אייזנברג ורון חולדאי, שלא בדיוק הגיעו לכאן על מרבד הקסמים, מבינים שבשד העדתי לא הסתתרה מהות המרד.

המהות גם לא היתה קשורה לתוצאות על הדשא. דווקא בתקופת טביב המועדון רשם את תור הזהב שלו, ועוד בתחילת העונה החולפת - כשהפועל עוד היתה בראש הטבלה - החל להתגבש מסע הגירוש לטביב.

המחאה הנוכחית היתה כלכלית. לפני כל הדברים האחרים, אוהדי הפועל הרגישו ש"גונבים" להם את הקבוצה. העסקה המצחינה עם מכבי פ"ת על עומר דמארי שנחקרת בימים אלו מחדש במפלג ההונאה של מחוז ת"א במשטרה; קופת הצ'מפיונס ליג שהידלדלה בקצב מסחרר; התביעות שנחתו ועדיין נוחתות משחקנים, מאמנים וספקים שטוענים כי לא שילמו להם - ההתנהלות הזאת היא שהטריפה את האוהדים.

***

במרחק 3,700 ק"מ צפונית לתל אביב, התנהלה לפני שנתיים וחצי מחאת אוהדים עם מהות כלכלית מאחוריה, של קבוצה עם שם קצת יותר מכובד. גם במנצ'סטר יונייטד לא אוהבים את הבעלים שלהם. וגם זה לא קשור לגזענות (למרות שהבעלים הם יהודים ג'ינג'ים מפלורידה).

השבוע נזכרתי בזה לאחר שהתברר שבחודש אפריל האחרון החליט מלקולם גלייזר לחלק לששת ילדיו "דמי ניהול", שיצאו ישירות מקופת מנצ'סטר יונייטד, בשווי 10 מיליון ליש"ט (1.66 מיליון ליש"ט לכל ילד מאושר). בין 2009 ל-2011 "דמי ניהול" עלו ליונייטד עוד 22 מיליון ליש"ט. והנה נתון מדהים עוד יותר: בשבע השנים האחרונות, מאז רכשו את הקבוצה, הגלייזרים חלבו יותר מחצי מיליארד ליש"ט (!) מההכנסות שלה, עבור מימון הוצאות החוב השמן של המועדון, חוב שנוצר אך ורק בגלל רכישת המועדון הממונפת שהם עצמם ביצעו. אפשר לדמיין רק איזה רכש אפשר להביא ביותר מחצי מיליארד ליש"ט (מסי באגף ימין בקישור, רונאלדו בשמאל. את גווארדיולה ומוריניו אפשר להביא לצוות אימון משותף, ואת פרגוסון להשאיר כיועץ-על).

בשורה התחתונה, הגלייזרים רכשו קבוצה נקייה מחובות, והיום, אחרי אינספור תרגילים פיננסיים כושלים עם אג"חים, קרנות גידור ובנקי השקעות, החובות עדיין בלתי נתפשים (423.3 מיליון ליש"ט) ומזיקים ליונייטד (הרווח לפני מס ב-2010/11 עמד על 29.7 מיליון ליש"ט; ללא הוצאות מימון החוב, הוא היה גבוה ב-172%).

התרגיל הפיננסי החדש הוא הנפקה בניו יורק. בתשקיף לרשות ניירות ערך בארה"ב הגלייזרים אפילו לא הסתירו כי "הכספים ישמשו לכיסוי חובות", והודיעו כי המשקיעים של הקבוצה "עם הרווח התפעולי הגבוה בכדורגל העולמי" יכולים לשכוח מדיבידנדים. אוהדי יונייטד צפויים בתגובה למלא את אולד טראפורד גם השנה. אולי אפילו יסתערו על וול סטריט. "גונבים" להם את הקבוצה? אז מה: המחאה שלהם, שכללה כמה הפגנות קולניות ורכישת צעיפים בצבע זהב-ירוק, נעלמה כלא היתה. תיאטרון החלומות הפך לתיאטרון האבסורד.

***

בעידן שבו אוהדים של מותג הכדורגל מספר 1 בעולם (או מקסימום 2-3) סובלים ממשבר זהות ולא מצליחים לגרש בעלים (ועוד זרים!) מהקבוצה שלהם, יכולים אוהדים של קבוצה עלובה מהמזה"ת לסמן וי ענק על הישג כביר.