לערער. בהחלט

אוי, כמה שאני לא אוהב הכרעות משפטיות - הרשעה או זיכוי - על בסיס של "כוונה פלילית", עליה הושתתו הזיכויים של אהוד אולמרט בפרשיות טלנסקי וראשונטורס. כסף החליף ידיים בין טלנסקי ואולמרט, בית המשפט קבע שזה נעשה בצורה לא ראויה, אבל ללא "כוונה פלילית". כלומר, לא הוכח (מעבר לכל ספק סביר), כי אולמרט עשה בכסף שימוש אסור.

אבל כסף היה שם. גם מעטפות היו, לדעת בית המשפט ובניגוד לטענת אולמרט. מפסק הדין עולה בבירור שהיו בין השניים, אולמרט וטלנסקי, קשרים לא בריאים מבחינה ציבורית.

גם פרשת ה"הלוואה" של ג'ו אלמליח (עליה לא הואשם), שהייתה מעין מענק שכן הוחזרה לאחר 17 שנים - גם היא לא הייתה לגמרי נקייה. מה שעולה מפסק הדין הוא שהחיבור בין אולמרט לבין כסף הוא בעייתי, אבל בשורה התחתונה, אמר בית המשפט, לא הוכחה "כוונה פלילית".

הכוונה הפלילית ופרשת דיניץ

כשלעצמי, הפסקתי להאמין בכוונה הפלילית בפרשת שמחה דיניץ המנוח, שהיה יו"ר הסוכנות היהודית (אמצע שנות ה-90). הוכח שהוא השתמש בצורה מאוד מאסיבית בכרטיס אשראי של הסוכנות להוצאות פרטיות, כולל למשל רהיטים לביתו.

בית המשפט המחוזי הרשיע אותו. בית המשפט העליון זיכה. כן, לא הוכחה כוונה פלילית. הבן אדם הסתובב באין ספור חנויות עם הכרטיס של הסוכנות, אבל טען שלא היה מודע לכך - ובית המשפט, העליון, בניגוד למחוזי, בחר להאמין בגרסתו. בניגוד לכל היגיון.

לערער למען הציבור

כלומר, זה בכלל לא נימוק משפטי, אלא אבחנה פסיכולוגית. התכוון או לא התכוון. אפשר להוכיח דבר כזה, לחיוב או לשלילה, מעבר לכל ספק סביר? - בחיים לא. במקרה של דיניץ, בית משפט אחד פסק כך, והשני אחרת - והכל על בסיס אותה תשתית עובדתית!!! דיניץ בחר לערער - וזכה. זכות הערעור שמורה גם לפרקליטות.

לו הכרעת הדין בעניין אולמרט הייתה מבוססת על עובדות, הייתי מציע לפרקליטות שלא להשתמש בזכות זו. אבל מכיוון שמדובר בהרשעה על בסיס נפשי - מגיע לציבור שנפשות עליונות יבחנו את פסיקת המחוזי. הפרקליטות צריכה לערער לא כדי להציל את עצמה, אלא כדי שהציבור יידע ויראה שהנושא נבחן בצורה היסודית ביותר, עד הערכאה הגבוהה ביותר.

שוב - לדור חייב ללכת

את ההחלטה על הגשת הערעור צריך לקבל היועץ המשפטי לממשלה ואסור שמשה לדור יהיה שותף לה. הדבר היחיד שמצופה מפרקליט המדינה זה לפרוש מתפקידו. קודם כל מכיוון שצריך שבעניין כה חשוב - כתב אישום נגד ראש הממשלה - צריך שתהיה לפחות אחריות מיניסטריאלית.

אבל גם מכיוון שלדור התראיין לעיתונות והתבטא נגד אולמרט במהלך המשפט. בימים אלה הוא התנצל (לאחר כמעט שנתיים), והודה כי אמר דברים לא נכונים. בהתנהלותו זו יצר לדור מראית עין, ואולי יותר מכך, של רדיפה אישית. מערכת אכיפת החוק לא יכולה להרשות לעצמה שהוא ימשיך להיות חלק בכיר ממנה.