"'חוק התספורות' מרע את המצב, לא פותר את הבעיה"

ברוב של 32 תומכים, וללא מתנגדים או נמנעים, אישרה אמש הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את "חוק התספורות" שיזמו יו"ר מרצ, זהבה גלאון, ויצחק וקנין מש"ס, יחד עם משרד המשפטים.

מטרת החוק, המהווה תיקון לחוק החברות, היא לאסור הסדרי חוב הכוללים "תספורת" בהיקף של יותר מ-10% מהיקף החוב, מחוץ לבית המשפט. החוק החדש יחול רק על הסדרי חוב חדשים, ולא על הסדרים הנמצאים כבר בשלבים שונים של התגבשות, כמו אלה בדלק נדל"ן, טאו ואמפל.

חוק התספורות קובע כי חברה ציבורית לא תציע הסדר חוב לנושיה, אלא בדרך של פנייה לבית המשפט. ההצעה להסדר תיעשה בפיקוחו והוא ימנה בעל תפקיד לייצוג הנושים, בהתייעצות עם רשות ני"ע והממונה על שוק ההון במשרד האוצר. שכרו וסמכויותיו של המייצג יקבעו על ידי בית המשפט, ושכרו ישולם מקופת החברה.

ניתן יהיה לבצע הסדר נושים גם מחוץ לכתלי בית המשפט, אולם זאת רק במקרה בו הוויתור של הנושים לא עולה על 10% מהיקף החוב.

בדברי ההסבר להצעת החוק נרמז כי הרקע לחקיקתו הוא "אוזלת יד" של הגופים המוסדיים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור שהושקעו באותן חברות שהגיעו להסדר. "הציבור מלווה את חסכונותיו לגופים במשק וכשאלה אינם עומדים בהחזר חובותיהם, נציגי הציבור מועלים באמונו ומאפשרים לבעלי השליטה לגלגל את חובותיהם על החוסכים באמצעות 'תספורות'", נכתב.

"המרחק גדול מדי"

חגי בדש, מנכ"ל פסגות, שיצא לאחרונה נגד עסקת האצ'יסון-סקיילקס (הכוללת "תספורת" למחזיקי האג"ח של האחרונה) הגיב היום לחוק ואמר כי הוא "אינו חושב שחקיקת החוק מעידה על אוזלת יד של הגופים המוסדיים, אלא זהו מנגנון נוסף שיכול לסייע לנו לשמור על זכויות העמיתים שלנו. אני לא נציג של כל המוסדיים, אבל כמנכ"ל פסגות אני יכול להגיד שאנו תמיד דאגנו לפעול בנושא ההסדרים בשקיפות ולפי עקרונות ברורים. יש בפסגות סטנדרטיזציה שקיימת כבר הרבה זמן, והחוק החדש רק יסייע לנו להמשיך ולעשות את מה שכבר עשינו קודם".

בדש התייחס גם לעניין מינוי הנציג מטעם ביהמ"ש ששכרו ימומן מקופת החברה, ואמר כי "ברור שלכל נושא הרגולציה יש איזו שהיא עלות, אבל אם התועלת של שמירה והגנה על כספי הציבור תהיה גדולה, אני רואה בכך כלי מסייע". על ההקלה לפיה החוק לא יחול על מקרים שבהם הנושים מוותרים על פחות מ-10% מהחוב אמר בדש כי "הסדר חוב הוא הסדר חוב, אני לא חושב שיש מקום לקבוע דרך שונה לטיפול בין שני המקרים".

אחד מהפעילים הבולטים בענף הסדרי החוב אשר היה שותף ביותר מעשרה הסדרי חוב בשנים החולפות, אמר היום ל"גלובס" כי "יש היום בעיה במבנה הטיפול בחוב בעייתי, אלא שהחוק לא פותר אותה אלא רק מרע את המצב".

"מעבר להכל, החוק אומר לגופים המוסדיים 'אתם לא מסוגלים לבחור נציגות שתדאג לאינטרסים שלכם'. לגיטימי לתת הגבלות בנושאים של ניגודי עניינים, מחזיקים נגועים, ודברים שבאמת מפריעים להגעה להסדר חוב, אבל למנות על אפם וחמתם מומחה מטעם בית משפט שיגיד להם מה לעשות עם החוב שלהם - המרחק גדול מדי. והחוק אומר למעשה שמישהו שבכלל לא מחזיק את החוב יקבע את גורלו".

לדבריו, "בעיה נוספת היא המימון של המומחה שימונה. אם אותו מומחה בא על חשבון הנציגות הנוכחית, אז ברמת ההוצאות אחד מחליף את השני. אלא שהחוק אומר שתהיה גם נציגות וגם מומחה מבית המשפט, מה שיוצר כפל עלויות.

"מנגד, היתרון הגדול בחוק הוא שברגע שיש מומחה מטעם בית משפט, יש לו סמכויות יותר נרחבות. היום אני מבזבז המון זמן בפניות לחבר'ה שיחתמו על כתב התחייבות, קבלה של מידע, מסמכים ופרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, שחברות מסרבות בחלק מהמקרים לתת אותם. אם יהיה מומחה מטעם בית המשפט יהיו לו את הכלים האלה, אבל במקום למנות מומחה אפשר פשוט להקנות לנציגויות שפועלות היום את הסמכויות הללו".

עיקרי חוק התספורות

החברה או נאמן האג"ח יחויבו לפנות לבית המשפט בטרם החל המו"מ על ההסדר

ביהמ"ש יחליט מתוך מספר נציגים שיציע הנאמן, או באופן עצמאי, על מומחה מטעמו להסדר

המומחה, שיהיה בעל סמכויות נרחבות, יסייע מקצועית לבעלי האג"ח או לנציגות מטעמם בניהול המו"מ מול החברה