"אולי עוד 10 שנים להקות רוק יהיו בגדר נוסטלגיה"

"רציתי לעשות סרט דוקומנטרי-מוזיקלי שונה מכל מה שנעשה עד היום בז'אנר בארץ. תיעוד אותנטי המתמקד נטו במוזיקה ובחיים בדרכים, לא מנסה לכוון ולהתערב ולא נסחף למניפולציות רגשיות. פשוט לתת לעצמי ולמצלמה להיות כמו זבוב על הקיר", כך מתאר הבמאי אורי בהט את חבלי הלידה של "Final stages" - פרויקט שאותו יזם, צילם, ביים וערך. הסרט התיעודי, שיצא לאחרונה למכירה במארז DVD, תיעד במשך כשנתיים וחצי את הופעותיו של הזמר-יוצר אסף אבידן לצד להקתו (דאז) "המוג'וז", ממועדוני רוק קטנים ברחבי הארץ עד אירועי ענק ברחבי העולם כולל פסטיבל מוזיקה בבייג'ינג מול 50 אלף סינים.

"מאמין ביושרתי"

בדיעבד, התיעוד של בהט הפך לדוקומנט האחרון של אבידן ולהקתו שלפני כמה חודשים הודיעו רשמית על הפסקת פעילות. מאז הספיק אבידן להשלים הקלטות אלבום סולו ראשון שיצא לקראת החגים, לחתום חוזה הפצה בינלאומי לשלושה אלבומים ואף להתהדר במנהל אישי חדש: אורי בהט.

"לא היה לאף אחד מאיתנו מושג שההרפתקה הזו תסתיים בהפיכתי למנהל של אסף", מבהיר בהט. "אחיו, רועי אבידן, עשה עבודה מדהימה בקידום ובבנייה שלו בחמש השנים האחרונות. אבל זה תהליך שוחק ומתיש, רועי ביקש לפרוש, ויצא שבמהלך השנה האחרונה כבר הכרתי לעומק את טיב העבודה אחרי יותר משנתיים לצד אסף והלהקה ולכן עזרתי לו לארגן ולתאם דברים. זה הפך למהלך הטבעי לתת לי לנהל את אסף במקומו".

- ואין ניגוד אינטרסים? כמנהל אישי יש פרטים אינטימיים על האמן שלא תרצה לחשוף, ומצד שני כבמאי תיעודי אתה מחויב.

"אני מאמין ביושרה שלי. בסופו של דבר, כך השגתי את שיתוף הפעולה של אסף והמוג'וז מלכתחילה. כשהצעתי להם שאצטרף להופעות ואצלם אותם התגובה הראשונה הייתה סירוב.

"אני אמנם בוגר בצלאל, לפני שנתיים הייתי מעורב בהקמה ובניהול של מיזם אינטרנט בשם 'הפרויקט' שהעלה קליפים עצמאיים של אמנים מקומיים לרשת, אבל אף פעם לא ביימתי סרט באורך מלא ולא היה לי רזומה מקצועי להציג לאסף מעבר לרצון לעשות את זה. מה גם שהוא בדיוק קיבל הצעה מגידי אביבי שכבר יצר כמה פרויקטים.

"לא הייתי מקבל אור ירוק לולא אסף האמין שאהיה ישר וכן איתו, וזה לא השתנה אחרי שהתחלתי לנהל אותו".

שליטה במוצר

- למה דווקא אסף אבידן?

"הוא היה כוכב עולה כשהתחלנו לצלם את הסרט. ראיתי הופעה שלו בפסטיבל מוזיקה בדרום, וכמה דקות אחרי שעלה לבמה היה לי ברור שאני רוצה לקחת מצלמה ולהיצמד אליו. לא היה לאף אחד מאיתנו מושג שהוא בדרך לקריירה בינלאומית, ושצילומי הסרט יתרחבו למדינות שונות בעולם.

"לא ניסיתי לבקש תמיכה מערוצי טלוויזיה מסחריים, כי העדפתי חופש אמנותי ושליטה מוחלטת במוצר המוגמר.

"השקעתי 50 אלף שקל מכיסי הפרטי בסרט, ורועי אבידן הוסיף סכום דומה. זו השקעה שאנחנו מקווים להחזיר ממכירות ה-DVD ומכירת זכויות ההקרנה לערוצי טלוויזיה בארץ ובעולם, ואגב כל חברי המוגו'ז יהיו זכאים לאחוזים ברווחים בלי קשר לפירוק ההרכב".

- הרגשת שזה עומד לקרות?

"הסרט לא מתעד את התפרקות הלהקה, זה קרה אחרי סיום הצילומים, אבל הוא כן נותן מושג אילו לחצים יומיומיים באורך החיים הזה יכולים להוביל לפירוק. חלק מחשיבות הסרט, בעיניי לפחות, הוא בהצצה לתוהו ובוהו המכונה 'להקת רוק'. זה לא סוד שבכל העולם יש פחות ופחות להקות, ואולי עוד 10 שנים הן כבר יהיה בגדר נוסטלגיה בלבד.

"מה שכן, לא ניסיתי לחדור לסיפורים אינטימיים מאחורי הקלעים. אסף והלהקה כמעט לא מדברים למצלמה בסרט.

"אם כבר, אני מתעד אותו מדבר עם אחרים, כמו בראיונות לתקשורת. רציתי שמי שיצפה ב-'Final stages' יקבל מושג מה זה להיות זמר רוק המסתובב בעולם ומחפש הזדמנות לפרוץ. אני מקווה שהצלחתי".