מבחן דרכים: קיה אופטימה החדשה - אופטימיות זהירה

בשנת 1995, כשחברת קיה נכנסה בראשונה לארץ, החליט משרד הפרסום של היבואנית דאז (באומן בר) להמר על כל הקופה, ולצאת בקמפיין שאפתני ואגרסיבי. תשדירי הפרומו של המותג הציגו איש עסקים יפני עצבני, שפלט בזעם משפטים לא ברורים ביפנית וצעק בקולי קולות את השם "קיה" (אז עוד הגו אותו "קאיה"). הלוגו המסתורי שליווה את התשדיר היה: "משהו מלחיץ את היפנים".

כשהושק תשדיר הפרסום המלא כבר נוספו לו כתוביות שתרגמו את המסר מיפנית: "נמאס לי מהם. כל הזמן אני שומע את השם 'קאיה-קאיה-קאיה'. באה החברה הזאת מקוריאה וכובשת לנו את ארה"ב ואת אירופה".

באותן שנים, לקמפיין "היפני הצועק" לא הייתה שום אחיזה במציאות. קיה ייצרה אז מכוניות נטולות חן ותחכום, שצוידו בטכנולוגיה של מכוניות יפניות מדור-קודם. מותגי הרכב היפנים המבוססים ששלטו אז בשוק הרכב הישראלי ביד רמה, לא נלחצו ולא צעקו את השם "קאיה". לכל היותר הם הבליעו פיהוק.

בפרספקטיבה לאחור מסתבר שאותו קמפיין חזה את הנולד. אמנם נדרשו לכך 16 שנה, שבמהלכן פשטה קיה את הרגל ונרכשה על-ידי יונדאי מוטורס המתחרה, אבל כיום היא אכן מהווה איום תחרותי על המכוניות היפניות: היא ניצבת במקום השלישי בטבלת המכירות הישראלית, ומשקיפה מלמעלה על כל מותגי הרכב היפנים המבוססים.

מאחורי ההצלחה ניצב תהליך אירופיזציה אינטנסיבי של המותג, שבו השקיעה החברה-האם מיליארדים. בין השאר נשכרו למשימה שירותיו של מעצב גרמני ותיק ומנוסה, שתכנן עבור החברה קו דגמים עם עיצובים נאים שלא מתביישים להתבלט. כשהעיצובים הללו עוטפים את המכניקה העדכנית והאמינה של יונדאי ומלווים ביחס תמחור-אבזור אגרסיבי (גם מטבע ידידותי לא מזיק), נוצרת חבילה שיכולה לשבור סטיגמות.

רמזים משעשעים ליגואר

קיה אופטימה החדשה היא תוצר אופייני של תהליך זה. למרות שמתחת לכסות היא זהה כמעט ליונדאי i40 החדשה, אחותה לקבוצה, עיצובה פונה לכיוונים שונים לגמרי. בעוד ש-i40 עגלגלה, ידידותית לעין וספורטיבית יותר, אופטימה מציגה עיצוב חד, זוויתי ודרמטי שמזכיר מכוניות מקטגוריות גדולות ויקרות יותר (הרמזים לעיצוב היגואר XJ בהחלט משעשעים). במיוחד ראוי לציון הפרופיל הצדי ה"מהיר", והזנב שמתאחד עם שיפולי הגג. כל זה ארוז בחבילת קינג-סייז: 4.85 מ' לאורך - 12 ס"מ יותר מהונדה אקורד, למשל - ובסיס גלגלים באורך 2.8 מ'. השילוב של עיצוב וממדים פוגע כנראה בנקודה רכה של הישראלי הממוצע. מזמן לא זכור לנו שנתקלנו בכל-כך הרבה תגובות סקרניות ונלהבות.

תא הנוסעים משאיר מאחור את הדרמה לטובת פונקציונליות. למעט הבדלי ניואנסים, עמדת הפיקוד עם השעונים האנלוגיים הגדולים ותצוגת ה-LCD ביניהם מזכירה מאוד את האחות לבית יונדאי. כך גם המתגים שעל ההגה והקונסול המרכזי המעוצב לתפארת. מרחב הפנים מרשים בגודלו ומאפשר לנוסעים בגובה 1.80 למתוח את רגליהם קדימה ללא חשש מנזק לברכיים. מכונית המבחן שלנו, בגרסה המפוארת, צוידה גם בריפוד עור, מושב חשמלי, גג "אופרה" ושאר צעצועים שלא מופיעים בגרסאות העממיות יותר של המכונית. אבל גם הגרסאות הבסיסיות מגיעות מצוידות כראוי, ומה שחשוב יותר זו איכות הייצור והחומרים הבסיסית שמרגישה איכותית מאוד.

ללא מאמץ או מוטיבציה

השוק האמריקני הוא שוק היעד המרכזי של מכונית זו מחוץ לקוריאה, עם יותר מ-75% מהמכירות. ייעוד זה בולט בכיול השלדה, שנוטה לכיוון רך ואינו דורש מהנהג מאמץ או מוטיבציה. ספיגת הזעזועים מכובדת ברוב המקרים, אם כי בורות קשים מטלטלים את המרכב; ההגה מעביר היזון חוזר סביר, אך יש מדויקים וחדים ממנו בקטגוריה; והשיוט במהירויות גבוהות נינוח. בסך-הכול המכונית מבצעת את פקודות הנהג בצייתנות כמו רבות ממתחרותיה ומבלי לספק ערך מוסף דינמי.

מתחת למכסה המנוע פגשנו שני מכלולים מוכרים: מנוע 2 הליטר של משפחת יונדאי הענפה (יונדאי ix35, למשל), בהספק 165 כ"ס, ותיבת הילוכים אוטומטית בת 6 מהירויות, שגם היא מותקנת כיום בשורה ארוכה של דגמים של הקבוצה. שני האלמנטים הללו משתפים פעולה ברוב תנאי הנהיגה הרגילים, אולם בתנאים תובעניים יותר - בעת האצה אגרסיבית או בעליות תלולות, למשל - התקשורת בין השניים לוקה בחסר ומתבטאת בתחושה של מאמץ-יתר, שמלווה בטונים גבוהים ובמחסור בדחף. ייתכן שהדבר נובע מהמומנט הצנוע (20 קג"מ) יחסית למשקלו של הרכב (קרוב ל-1.5 טון), אך מכיוון שלא נתקלנו בתופעה ב-i40, קרוב לוודאי שכיול מחדש של תיבת ההילוכים יפתור את המטרד. בנסיעות ארוכות על הכביש המהיר המנוע והתיבה מתקשרים כראוי ומעניקים יכולת צליחת מרחקים נינוחה, כראוי למכונית מנהלים אמיתית.

קיה אופטימה עולה 164 אלף שקל, קרוב מאוד למחיר מתחרותיה לקבוצה. נקודות החוזק המרכזיות שלה הן ממדים מכובדים ועיצוב אטרקטיבי, שמשדרגים את הייצוגיות שלה ומעניקים יחס גבוה של נוכחות-כביש-לשקל. זוהי נקודה שאין להקל בה ראש בפלח (המתכווץ) של מכוניות המנהלים בישראל. קרוב לוודאי, שהיא גם תספק לבעליה את האמינות ואת עלויות התחזוקה הנמוכות שאופייניות למותג יונדאי. מנגד, נהגים חובבי תאוצות ומהירות יוכלו לקנות במחיר זה מכוניות נמרצות יותר כמו פורד מונדיאו או אופל אינסינייה. כך או כך, אין ספק כי אופטימה תשדרג את תדמית המותג קיה, וזו אולי תכליתה האמיתית.

 קיה אופטימה

חלק מהמתחרות

יונדאי i40

מוצעת ב-161 אלף שקל. המנוע שלה מספק קצת יותר כ"ס מהאחות לבית קיה (177 כ"ס) ומעט יותר מומנט, אך על הנייר הביצועים דומים. יש לה עיצוב עגלגל יותר, היא קצרה יותר ב-10 ס"מ וניצבת על בסיס גלגלים קצר יותר ב-3 ס"מ. ועדיין היא אחת המרווחות בקבוצה.

פיז'ו 508

את גרסת הבסיס תקבלו ב-154 אלף שקל. גם היא גדולה מאוד (4.8 מ'), ובסיס הגלגלים שלה אף ארוך ב-3 ס"מ משל אופטימה. מציעה איכות ייצור גבוהה מאוד ושלדה אירופית מדויקת, נוחה ומעודנת. יש לה מנוע 1.6 ליטר טורבו, אך בזכות מומנט עדיף היא זריזה יותר.

אופל אינסינייה

ב-175 אלף שקל מקבלים גרמנית מעוצבת לתלפיות, שמצוידת במנוע 2 ליטר טורבו בהספק 220 כ"ס ומסוגלת להאיץ מ-0 ל-100 בכמעט 3 שניות פחות מאופטימה. תא הנוסעים מרווח פחות, אבל עדיין מספיק בהחלט ל-5 נוסעים.