עמדנו משני צידי הוויטרינה עמוסת הבשרים. משה מזג וודקה זוברובקה פולנית חמה. שתינו, אכלנו קורנביף וצחקנו. מה עוד יכולנו לעשות. לבכות נבכה כבר במקום אחר.
כמה דקות לפני כן עוד עמדנו בחום הקופח של בית הקברות בצומת מורשה. מסביבנו כל ענף האוכל הישראלי כמעט. באנו לחלוק כבוד אחרון לד"ר אלי לנדאו.
הדוקטור היה כידוע מעמודי התווך של התעשייה הזו. למרות שרשמית, ולפעמים גם מעשית, היה בעצם רופא, הרי שרובנו הכרנו אותו כאיש אוכל. לא סתם איש אוכל. אחד הטובים שבהם. מי שמעולם לא פתח מסעדה, למזלו אולי, היה טבח הרבה יותר טוב מהרבה שפים. אלי כתב כמה מספרי האוכל הכי טובים שיש עם חיים כהן חברו הטוב ולימד דורות של טבחים לא מעט טריקים. גם אותי. הוא זה שלימד אותי למשל, אי אז בימי הרחוקים ביועזר בר יין, איך להוציא את העצם משוק טלה. ועוד המון-המון דברים. אבל מה שחשוב הרבה יותר, הוא שאלי היה מענטש. בנאדם. ג'נטלמן בארץ הברברים. איש מלא סטייל וקסם ציני ומיוחד במינו. ולמרות שהיה שגריר לא רשמי של תרבות האוכל האיטלקית בישראל, גם כשרצית עצה רפואית, לא רק מתכון, ידעת למי לצלצל. בתנאי שלא תציק אחר כך עם יותר מדי תודות.
הוא גם זה שהכיר לשאול אברון ולי את האטליז של זלמן גלקופ בשדרות ירושלים.
המון שנים חלפו. זלמן כבר בן 82 ואין לו כבר כוח כמו פעם. את האימפריה שגדלה עד מאד והפכה מאטליז קטן וצנוע למעדנייה ענקית ומפוארת שהיא מרכז עלייה לרגל לכל מי שאוהב בשר, ואוכל טוב בכלל, מנהלים עכשיו משה בנו ומוטי חתנו. לאחרונה פתחו אפילו סניף קטן אבל מצויד היטב במרכז ג'י בפארק צמרת, מה שמכונה מגדלי יו.
בסניף הזה עמדנו ושתינו. הלוואי שידענו לבכות.
כוס אחרונה ופרוסת קורנדביף לזכרך, דוקטור אלי.
הבשרים של זלמן: מרכז ג'י, 03-6829671. ב'-ה' 09:00-20:30, ו' 08:00-16:00
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.