נתן חץ: "אין בישראל הנהגה כלכלית שמסתכלת למציאות בעיניים"

לנתן חץ, המנכ"ל ובעל השליטה בחברת ההשקעות אלוני חץ, יש בטן מלאה על התנהלותה של ההנהגה הכלכלה הישראלית: "מה שקורה כרגע בארץ, לצערי, זה שילוב קטלני של כמה גורמים, שרובם הגדול מתחיל מהנהגה כלכלית כושלת. למעשה, אין כאן הנהגה כלכלית שמסתכלת למציאות בלבן של העיניים, אלה כזו שמנהלת את העניינים כתשובה להמונים ולתקשורת", הוא אומר בראיון בלעדי ל"גלובס". חץ, מהמנהלים המרשימים והמוערכים בשוק ההון, שהחברה שבשליטתו נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של כ-2 מיליארד שקל, לא חוסך ביקורת מראש הממשלה בנימין נתניהו: "ראש הממשלה מחזיק מעצמו ככלכלן, ואני באמת חושב שהוא מבין בכלכלה. אבל בשנה וחצי האחרונות הוא המיר את דתו. הוא הפך את כל מה שהטיף לו בזמן שהיה שר האוצר".

מה מפריע לך בהתנהלות הממשלה?

"נעשתה כאן סדרה של החלטות כושלות, תשובות רגולטוריות לבעיות שקיימות במדינות אחרות, לא אצלנו. באים ואומרים 'אם יש סרטן במדינה אחרת, אז בואו ניתן כימותרפיה בישראל', אבל אין סרטן בישראל. כשעושים לבן אדם בריא כימותרפיה הוא מתחיל לקמול".

למה אתה בדיוק מתכוון?

"ישנם היום בישראל 7-8 רגולטורים. כשמסתכלים בסוף על כל תמהיל הפעולות שהם מבצעים, רואים שנתנו לבן אדם בריא אינסוף תרופות וחיסונים, למחלות שאולי יגיעו.

"כשרשות ני"ע רוצה, בשם השקיפות, לפשט את הדוחות הכספיים, יוצא בסופו של דבר שתשקיף אלוני חץ זה ספר ששוקל 3 ק"ג, בעובי 500 עמוד.

מישהו מסוגל לקרוא את זה? תשקיף של חברה נורמלית בעולם הוא בדיוק 10% מזה.

"חייבת את ההצלחה לשוק ההון"

"או למשל, פתאום החליטו שנדל"ן זה תחום שדורש אישור של הממונה של ההגבלים. ואז אוסרים על עזריאלי לקנות את קניון עיר ימים. מה פתאום לעזריאלי אסור לקנות קניונים? עזריאלי הוא מתחרה שלנו, ועדיין - אני לא מבין למה אוסרים עליו".

מה ההשלכות של הרגולציה הגוברת על שוק ההון?

"אלוני חץ חייבת את הצלחתה לשוק ההון הישראלי. התחלנו ב-1992 עם הון עצמי אפסי, והיום יש לחברה הון של יותר מ-3.5 מיליארד שקל.

לצערי הגדול, אני לא רואה ב-20 השנים הבאות שיש למישהו סיכוי לחזור ולעשות את זה, כי כללי המשחק השתנו.

"אנחנו רואים עכשיו שמחזורי המסחר בבורסה ירדו מ-2 מיליארד שקל ליום ל-600 מיליון שקל, ואני בטוח שבחודשים הקרובים זה יהיה גם 300 מיליון שקל, כי זה לא מעניין אף אחד. כשמשנים כל הזמן את הרגולציה, ומשנים חקיקה בדיעבד, אף אחד לא רוצה לבוא להשקיע פה".

אתה לא חושב שהרגולציה נובעת מכשלים שנוצרו כאן לאורך השנים, כמו תחרות נמוכה?

"שוכחים שישראל זו עדיין מדינה צעירה בהתהוות. צריך לתקן דברים, אבל אי אפשר לעשות הכול בבת אחת".

יכול להיות שלהתנהלות של בעלי כמה מהחברות הגדולות במשק בשנים האחרונות יש קשר לרגולציה הגוברת?

"אנשי עסקים ישראלים הם בממוצע הרבה יותר הגונים מאנשי עסקים בכל מקום אחר בעולם. כשאני הולך בעולם ופוגש אנשי עסקים, הם אמנם מדברים אנגלית, צרפתית או גרמנית, ולבושים בחליפה וחפתים, אבל אני מודיע לכם בצורה חד-משמעית - זה לא ככה. הם מרמים באנגלית, הם משקרים בגרמנית, הם עובדים עליך בצרפתית".

אז איך בכל זאת יש כל כך הרבה ביקורת על אנשי העסקים בישראל?

"ישראל היא מדינה קטנה, כולם מכירים אותך, ואם חס וחלילה אתה לא עומד במחויבות שלך, אתה פתאום הופך להיות מוקצה מחמת מיאוס. אני חושב שגם פה לא התבגרנו מספיק, כי חלק מנשמת אפו של שוק ההון זה כישלונות. אין אדם בלי סיכונים, אין אדם בלי כישלונות, זה חלק מתהליך לימוד. ואני לא מדבר על רמאויות - רמאויות זה לא כישלון, זה פלילי. כישלון עסקי זה דבר טבעי".

"רמת המינוף באמות לא תעלה"

בשני העשורים שחלפו מאז הונפקה אלוני חץ, הפכה החברה לאחת מיצרניות הערך הגדולות בשוק ההון המקומי, אגב ביצוע כמה מימושים מוצלחים בארץ ובחו"ל, שהניבו לה רווחים גבוהים.

חברות הקבוצה פועלות בשוקי נדל"ן מערביים, משקיעות בנכסים מניבים, תוך שמירה על פיזור גיאוגרפי עם מגוון שוכרים רב-היקף, אשר מייצר תזרים מזומנים שוטף, יציב וארוך-טווח.

נכון להיום, מורכב פורטפוליו הנכסים שלה, שהיקפו כ-5.8 מיליארד שקל, בעיקר משלוש החזקות סחירות בתחום הנדל"ן המניב: 16% ממניות חברת הענק השוויצרית PSP, 60% ממניות אמות השקעות (הפועלת בשוק המקומי) ו-11% ממניותFCR הקנדית, שנמצאת בשליטת קבוצת גזית גלוב של חיים כצמן.

למה דווקא שווייץ?

"זו מדינה קטנה, עם 7.5 מיליון תושבים, הדומה בגודלה לישראל, ועם תל"ג לנפש שהלך ועלה כל השנים. זאת השקעה יציבה מאוד, סולידית מאוד. שום דבר לא מסעיר, השקעה פשוטה בנדל"ן".

מה לגבי ההשקעה באמות?

"אמות היא בין שלוש חברות הנדל"ן המניב הגדולות בארץ, שהמדיניות שלה זה להיות בנדל"ן מניב מסחרי. ההשקעה באמות היא השקעה בתיק נדל"ן ישראל טיפוסי. היא פועלת בכל רחבי המדינה, ואם כ-60% מהאוכלוסייה מתגוררת בגוש דן, אז 60% מהנכסים שלנו בגוש דן. רמת המינוף שלה היא 55%, ועל רמת המינוף הזאת אנחנו מתכוונים לשמור. אנחנו לא מתכוונים למנף אותה יותר מזה".

ההחזקה המשמעותית השלישית של אלוני חץ היא כאמור FCR, שאלוני חץ, לצד גזית גלוב, לקחה חלק בהשתלטות העוינת עליה בשנת 2000.

"ההשקעה הזאת מוצלחת מאוד. אני חושב שניהול החברה, בראשות דורי סגל, הוא מהטובים שיש בעולם הנדל"ן המניב. החברה התפתחה מ-30 נכסים לסדר גודל של 180 נכסים, מרכזיים מסחריים ברחבי קנדה. החברה הזאת, שהשקענו בה כ-170 מיליון דולר, שווה היום יותר מכפול, וזה חוץ מהדיבידנדים שקיבלנו ממנה לאורך השנים".

באחרונה נכנסתם גם לתחום האנרגיות המתחדשות באמצעות חברת אנרג'יקס.

"חשבנו שהתחום הזה מעניין, שכן הוא עונה לאסטרטגיה שלנו להשקיע בדברים שמניבים הכנסה קבועה לטווח ארוך, כאשר התשואה מהפרויקטים עומדת על כ-12%. זה קיים גם בארץ וגם בעולם המערבי, ואפילו בהודו ובסין - שוק שלמעשה הופך לאינסופי בגודל".

תשואה של 12% נחשבת לגבוהה; מה הסיכון?

"קודם כל יש סיכון בתהליך עד הסגירה הפיננסית. אחר כך הסיכון כבר נמוך יחסית, אבל עד הסגירה הפיננסית אתה משקיע לא מעט כסף בבדיקות ובמחקרים, וחלק מהפרויקטים לא קמים בסוף. נוסף לכך ישנם גם סיכוני טבע".

מול שפע ההזדמנויות שיש היום במשק, מדגדג לך להשקיע בתחומים נוספים?

"לא. מגיעות הצעות, והכול נדחה על הסף. אנחנו מתמחים בנדל"ן מניב, ולתחום האנרגיה אנחנו נכנסים בצורה איטית. לא ניכנס לתחומים נוספים; התמחות זה נושא חשוב בחיים".

האם יש כיום הזדמנויות בשוק הנדל"ן בישראל?

"בינתיים אנחנו לא רואים אותן".

מה לגבי הניסיון של מליסרון למכור שני קניונים? לא מדובר בהזדמנות לקפיצת מדרגה בתחום?

"קודם כל, אנחנו לא מחפשים קפיצות מדרגה, אלא הולכים בצורה זהירה. אני יכול להגיד לכם שלפני שהם יצאו עם הנכסים לשוק, הם היו פה והציעו לנו להסתכל עליהם. זה מעל מיליארד שקל - שני הנכסים האלה, ואנחנו לא בטוחים שאנחנו רוצים להגדיל את החשיפה שלנו לריטייל בסכום כזה.

"דבר שני, המוכר מבקש, ובצדק מבחינתו, מחיר מלא, ואנחנו לא רואים שיש פה הזדמנות עסקית. זה לא מוכר לחוץ, הוא צריך למכור בגלל רגולציה. חשבנו שלא נכון לנו להיכנס לעסקה כל כך גדולה כשאנחנו מעריכים שתהיינה עסקאות בשנה-שנתיים הקרובות, שבהן אפשר יהיה לקנות בתנאים טובים יותר - או ממוכרים יותר לחוצים, או כתוצאה ממצוקת אשראי שקיימת בשוק".

זו מצוקה שתגרום גם לירידת מחירי הדירות בישראל?

"בנדל"ן למגורים כבר הייתה בשנה האחרונה ירידה אמיתית של 10%-15% במחיר, בדרך של הנחות או מבצעים. אני לא חושב שתהיה התמוטטות, כי לא בנו בארץ עודף גדול מדי של דירות, וברגע שהבנקים עצרו את המימון הכול נעצר. אז ברגע שיש התאמה בין הביקוש להיצע, לא נראה ירידת מחירים דרמטית נוספת. בתחום הנדל"ן המסחרי, לעומת זאת, אני מניח שתהיה ירידה בשנים הקרובות. זה לא קורה ביום, אלא תהליך שייקח עוד שנתיים-שלוש. הנדל"ן בסופו של דבר הוא ראי של הצמיחה, ואם תהיה בארץ צמיחה של 2.5%-3% בשנה, לא תהיה בעיה בנדל"ן".

באחרונה נשמעת ביקורת על הגופים המוסדיים, שמפנים סכומי עתק להשקעות בנדל"ן בחו"ל. יש להם הידע לעשות זאת?

"אני לא אוהב לדבר על עסקאות שאני לא מכיר, אבל מניסיוני, מאחר שהנדל"ן זה עסק מקומי, השקעה בשלט רחוק טומנת בחובה סיכונים. למשל, יום אחד אתה יכול להתעורר בבוקר ולגלות שהחוזה ארוך-הטווח עם השוכר נגמר, והוא רוצה לעזוב. אז אתה בבעיה".

"לא היינו חזירים"

בשלוש השנים האחרונות עלתה מניית אלוני חץ ביותר מ-115%, והיא קרובה למחירה בשיא, כל זאת אגב חלוקת דיבידנדים עקבית מדי רבעון.

מלבד ההשקעה בפירלי (ראו הרחבה במסגרת) צלחתם בצורה לא רעה את המשבר האחרון, שהיכה בחברות השקעה רבות. למה אתה מייחס זאת?

"כשהחברה רק הוקמה היינו במינופים גבוהים מאוד. אחרי כמה שנים שמנו לנו כמטרה להתחיל להוריד את המינוף, למרות שגם בתקופות שבהן היינו ממונפים מאוד לא היינו חזירים, וידענו למכור נכסים כשהמחירים המשיכו לעלות. לכן עברנו את המשבר של 2008, שהיה הפתעה לכולם, בצורה חלקה יחסית. אנחנו לא כלכלנים גדולים ולא מומחים גדולים, אבל הבנו שקרה משהו דרמטי מאוד בעולם, שייקח הרבה זמן לפתור אותו, ולכן צריך להיות נזילים בכל מחיר".

איך אתם מתמודדים היום עם המשבר ששוב מחריף בעולם?

"שלוש הכלכלות שבהן אנו פעילים: ישראל, קנדה ושוויץ, לא חוו משבר מהותי. יכול מאוד להיות שהמשבר יגיע גם לכלכלות האלה, אבל ניצלנו את המצב בשנה-שנתיים האחרונות כדי לשפר באופן דרמטי את מבנה ההון שלנו. לכן היום אנחנו נמצאים במצב שנראה שהוא בסדר".

נמנעתם מהשקעות במזרח אירופה בתקופה שבה זה היה אופנתי מאוד?

"לא רצינו להיות שם. אני לא מוכן להשקיע במקום שאני לא רוצה לנסוע לטייל בו. בזמנו אמרו 'למה אתם משקיעים בשווייץ ב-3% תשואה לשנה, כשאפשר להשקיע ברוסיה ב-3% לחודש'. אמרנו: 'חבר'ה, יש שם סיכון אחר אם זה 3% בחודש'. ראינו שהסיכון לפעמים גם מתממש".

"ורטהיים צריך לסמן קו ולהמשיך הלאה"

אלוני חץ אולי נמנעה ממשבר, אבל לא יו"ר החברה, אבי ורטהיים, שחברת ההשקעות אינספייר שבשליטתו קרסה, והגיעה להסדר חוב. חץ לא חושב שהצרות הפרטיות של ורטהיים פגעו בהתנהלותו בחברה: "אני חושב שהוא מינוי מעולה, שרק מוסיף לאלוני חץ. היו לו עסקים אחרים, והוא קיבל מכה, אבל אני חושב שהוא טיפל בה בצורה שקופה, ברורה וסבירה. כרגע הוא צריך לשים ברמה האישית קו, ולהמשיך הלאה".

אפרופו גל הסדרי החוב בשוק ההון, אתה מסכים אם הקביעה שלפיה צריך להעניש את מי שלא מחזיר חובות?

"לא יכול להיות שתמיד כולם יחזירו את החובות, תמיד יש אחוז מסוים של כאלה שלא יחזירו. אז אי אפשר לבוא ולהגיד שמי שמגיע להסדר חוב הוא מוקצה. אם זו הדרך, אז שוק ההון הולך למות".

ניקח לדוגמה את הסדר החוב באמפל. אתה לא חושב שיוסי מימן, שנחשב לאדם אמיד, צריך היה להביא כסף מהבית כדי להחזיר לפחות חלק מהחוב?

"המקרה של אמפל כל כך קיצוני, שאני לא רואה איפה האשמה של מימן במה שקרה. אמפל הגיעה למצבה בגלל ההפיכה במצרים (ההשקעה בחברת יבוא הגז EMG, ש' ש' וע' א'). אין אחד שחשב בחלומות הכי שחורים שלו שזה מה שיקרה, לא בשב"כ, לא במוסד ולא ראש הממשלה.

"אבל קרה הדבר הזה; מה יוסי מימן אשם? אני באמת לא מבין, וחשוב לי להדגיש שאני לא מכיר אותו חוץ ממה שאני קורא עליו בעיתונים. יוסי מימן אחראי להסכם השלום עם מצרים? מה רוצים מהבן אדם, שימכור את הבית שלו?"

אבל מימן הרוויח מאות מיליוני דולרים ממכירת מניות EMG לאמפל, שלא לדבר על השכר המוגזם שלקחו הוא וסמנכ"לית הכספים שלו באמפל.

"אני חושב שאנחנו חוטאים לאמת. גם אם הם לקחו 10 מיליון דולר יותר מדי, זה יפתור בעיה של מיליארד שקל?"

מה לגבי הסדר החוב של תשובה בדלק נדל"ן? שם לא מדובר בכוח עליון.

"זה מקרה של כישלון עסקי. תשובה עושה מאמצים כמעט אל-אנושיים לנסות ולפתור את הבעיה. אם זה נכון מה שמתפרסם, הוא הולך לתרום כמיליארד שקל, 100% מחלקו בחוב. הוא עושה מעל ומעבר".

איך לדעתך צריך לטפל בסיטואציה כזו?

"אם תשובה היה שואל את דעתי בתחילת התהליך - אני הייתי מזרים לחברה סכום כסף מסוים, ונותן את המפתחות למוסדיים. אני חושב שההתנהלות בארץ, שלפיה כמעט אף חברה לא עברה עד היום לידי הנושים, היא מחלה קשה, שנובעת מכך שהנושים לא רוצים להשתלט על החברה. אם 15 חברות היו עוברות לידי הנושים, אני מבטיח לכם שכל השיח בנושא הסדרי החוב בשנים האחרונות היה שיח אחר".

מצבה של קבוצת אי.די.בי, חברת ההחזקות הגדולה בישראל, מטריד אותך?

"אין לי מושג איך דברים יתפתחו שם, אבל בוודאי שזה מטריד - ברמה של איש עסקים בישראל שלא היה רוצה לראות קבוצה כזו נופלת, כי זה לא משפר את התדמית של אנשי העסקים בשוק ההון. זה עלול לפגוע בכולנו.

"מצד שני צריך לזכור שזו חברת החזקות, וכל החברות העיקריות שבהן היא מחזיקה הן בסדר גמור בפני עצמן. גם אם קרה משהו בסלקום, אז היא תרוויח לא מיליארד שקל אלא חצי מיליארד. זה עדיין לא רע בכלל. הבעיה היא בחברה למעלה, ואני רואה שנעשים מאמצים אדירים בקבוצה הזאת. הם לא עוצמים את העיניים ולא מתכחשים למצבם".

קרנות השקעה במקום טייקונים

גם חץ משקיף מהצד על התהליך המהיר של שקיעת הטייקונים המקומיים, לאחר כעשור שבו חלשו על רוב העסקאות הגדולות במשק. כשהוא נשאל מי יתפוס להערכתו את מקומם בשנים הבאות, הוא עונה כי יהיו אלו קרנות השקעה, ולא מדובר לדעתו בהתפתחות חיובית דווקא.

"מה ההבדל בין קרנות פרטיות לבין חברות ההחזקה? הקרן היא פרטית, אין עליה כמעט רגולציה ולכן גם היא מחזיקה עשרות חברות זה בסדר, למרות שבפועל זה כמו בפירמידות, שעליהן יש כל כך הרבה ביקורת", הוא אומר.

מה בעייתי בזה?

"ההבדל הוא שבניגוד לחברות החזקה, אנחנו לא יודעים מה קורה בתוך הקרן, מה המשכורות שם. אתה משלם שם דמי ניהול ו-20% מהרווח. מדובר בעשרות מיליוני דולרים, אבל אף אחד לא מדבר על זה, כי אין דיווח. מכיוון שאין דיווח, אתה לא יודע מזה, וזה לא כואב. אז יוצא שבסוף באים בתלונות לאלי יונס ולדוד עזריאלי, שקיבלו משכורת גבוהה. עזריאלי הקים עסק מאפס, ויונס הביא לבעלי המניות את הערך הכי גדול שמישהו הביא במערכת הבנקאית".

אתה לא מסכים שבשנים האחרונות שכר המנהלים יצא מפרופורציות?

"בחלק מהמקרים הוא יצא מפרופורציות, אבל הרבה פעמים רושמים בעיתון מספרים גדולים, שחלק מרכזי בהם זה אופציות שנמצאות הרחק מחוץ לכסף. זה פופוליזם מוחלט ורצון למכור עיתון".

אנגליה נתנה, איטליה לקחה; או: הפנצ'ר בפירלי

20 שנה חלפו מאז הוצעו מניותיה של אלוני חץ לראשונה לציבור כ"חברת בועה", ללא נכסים מהותיים או היסטוריה של פעילות קודמת. עם זאת, צמד בעלי השליטה בחברה, נתן חץ (ששימש קודם לכן כמנכ"ל חברת אקרשטיין תעשיות) ונתנאל אלוני ז"ל, בעל תשלובת המרצפות והשיש הנושאת את שמו, כבר היו דמויות מוכרות בשוק ההון.

שנתיים קודם לכן רכשו השניים, יחד עם מאיר שמיר, את השלד הבורסאי של מפעל החלבה "אטאס", הזרימו לתוכו הון ויצקו פעילות נדל"ן. השותפות בין השלושה התפרקה לאחר זמן קצר, כששמיר רכש את חלקם של שותפיו, והפך את אטאס לחברת החזקות של עסקיו השונים. נכון להיום היא מוכרת כ"מבטח שמיר".

בתחילת דרכה, החל משנת 1993, התמקדה אלוני חץ ברכישת נכסי נדל"ן מניב בבריטניה, והפכה לחלוצה מקומית בתחום זה. לימים סיפר חץ: "הסתובבתי בלונדון ולאן שלא הסתכלתי היו שלטים 'להשכרה' או 'למכירה'. הסיטי היה ממש נטוש, ומחירי הנכסים ירדו לשליש ולרבע. לעיתים בעלי הנכס היו מוכנים שתיכנס בחינם, רק שלם את הארנונה".

שני מימושים מוצלחים

את פירות ההשקעות שביצעה בבריטניה קטפה החברה בשני מימושים מוצלחים של הפורטפוליו, העיקרי שבהם בשנת 2005. הללו הניבו לה רווחי הון מרשימים בהיקף מצטבר של כ-350 מיליון שקל, ויצרו את התשתית להשקעות הבאות שביצעה החברה, באירופה, בצפון אמריקה ובישראל.

בדרך השתנתה הבעלות בחברה, שמוחזקת כיום על-ידי חץ (21%) ומשפחת מוזי ורטהיים (25%), כאשר מושכות הניהול נתונות באופן בלעדי בידי הראשון.

למרות הרקורד המרשים והתדמית הסולידית, גם חץ איננו חף מכישלון עסקי גדול. במקרה שלו מדובר בהשקעה שבוצעה בספטמבר 2007, בשיאה של הגאות בשווקים, בחברת הנדל"ן של הקונצרן האיטלקי פירלי. פחות משנתיים לאחר מכן, עמוק בתוך המשבר העולמי, מימשה אלוני חץ את ההשקעה הכושלת בהפסד כבד.

חץ: "אין ספק שטעינו בהשקעה הזו. קודם קנינו ואחרי זה בדקנו - חטא ההיבריס פשה בכולנו. אמרנו לעצמנו שזה הולך להיות בסדר, ושעד שנבוא לשם וניפגש עם הנהלת החברה, בואו נקנה אותה קודם, כי יש הזדמנות.

"כשלמדנו אותה הבנו שזה לא מה שחשבנו. גילינו שיש שם הרבה מאוד בעיות בניהול. הבנו שטעינו, והחלטנו לחתוך ולממש. השקענו 400 מיליון שקל, ומימשנו ב-50 מיליון שקל בערך. זאת אומרת הפסדנו 350 מיליון שקל, או סדר גודל כזה. דרך אגב, אם לא היינו מממשים ב-50, אז היו נשארים 10 מיליון שקל (צוחק)".

איפה טעיתם?

"את ההפסד הזה הרווחנו ביושר. טעינו כי לא עבדנו כמו שהספר שלנו מכתיב. דבר אחד אני חושב שכן למדנו, שאם אתה משלם שכר לימוד על משהו, לפחות תלמד. הרבה פעמים משלמים שכר לימוד ולא לומדים, עושים את אותה שגיאה עוד פעם. אז אנחנו לפחות את שכר הלימוד ששילמנו, אנחנו חושבים שהטמענו אצלנו במערכת".

מה למדתם?

"פירלי הייתה מכה לא פשוטה, אבל עמדנו בה. קיבלנו סטירה שלא הפילה אותנו לקרשים. זה לא נוק אאוט, זה לא משהו כזה. המסקנה היא 'אל תתפתה'. גם אם יש משהו שנראה יפה, תעשה את הבדיקות כמו שצריך. כמו כן, בכל השקעה אנחנו בוחנים מה קורה אם היא כולה תימחק; האם נצליח לעמוד בזה".