בתחום האדמות החקלאיות של המדינה מתכנן מינהל מקרקעי ישראל שינוי יעוד של כמה אלפי דונמים מחקלאות למגורים. לדברי עו"ד יעקב קוינט, היועץ המשפטי של המינהל, "במחוז המרכז לבדו תכנן המינהל שינוי ייעוד קרקע חקלאית למגורים בשטח של 2,980 דונם. התוכניות שקיבלו תוקף או שהינן לקראת קבלת תוקף כוללות כ-9,200 יחידות דיור. התוכניות כפופות בחלקן לפדיון זכויות חקלאיות ו/או לשחרור חסמי שיווק אחרים".
כבר שנים שמדברים על כך שאת הקרקעות החקלאיות במרכז, ובעיקר את אלה הסמוכות לערים, יקחו מהחקלאים "במקל או בגזר".
על פי החלטה מס' 1222 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל בדבר הפסקת חכירה בקרקע חקלאית שייעודה שונה למטרה מגורים, יפוצה חקלאי ב-12.7 אלף שקל על דונם מעובד בגידולי שלחין, וב-30.8 אלף שקל לדונם הנטוע מטעים. נוסף לכך, חקלאי שישיב את הקרקע תוך 60 יום מדרישת המינהל, זכאי יהיה גם לפיצוי נוסף בערך של 50% מהפיצוי לדונם. דהיינו, פרדסן יקבל כ-46 אלף שקל בסך הכול לכל דונם. זה ה"גזר".
ה"מקל", לענייננו, הוא חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) המאפשר, בצו מנהלי, לפנות גם חקלאים מהקרקע. אך נכון לעכשיו, צעד זה נשאר בגדר איום בלבד ולא נעשה בו שימוש.
קוינט מדגיש כי קרקע חקלאית ששינתה את ייעודה צריכה לחזור למינהל. חקלאים שאינם נענים לדרישת המינהל ו"מעכבים את שחרור הקרקע, יש לכך מחיר. זה לא רק נזק כלכלי, אלא גם נזק למשק הלאומי. אם מישהו יושב על פרדס ביבנה עם פוטנציאל ל- 1,000 יחידות דיור, ואני צריך להתנהל איתו בבתי המשפט 5-10 שנים, יש לזה מחיר", אומר קוינט.
הוא עומד על כך שצווי פינוי מנהליים אינם בגדר הרתעה תיאורטית בלבד. "כשאתה מנהל מו"מ והצד השני יודע שאתה מציע לו פיצוי הוגן ויש לך אפשרות לפנות אותו בהליך מקוצר, הוא מסתפק בפיצוי שניתן לו. אחרת, היינו נתונים לסחטנות, כי הצד השני היה מבקש כמה שיותר". קוינט מדגיש כי המינהל "משתדל להפעיל את הכלי הזה במשורה. זה כלי חזק, כבד ומשמעותי, והוא קיים בארסנל שלנו. כמובן שנשתמש בו היכן שהצורך במגורים הוא דחוף ומשמעותי. המחוקק מצא לנכון לתת לנו את הכלי הזה, וייתכן שניאלץ להפעילו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
