"סילמן אמר: יעשו מעשה קיצוני. לא דימיינו שזה יהיה הוא"

יממה לאחר שמשה סילמן הצית את עצמו בעצרת המחאה ופונה לבית-החולים במצב קשה עם כוויות של יותר מ-90% מגופו, נדמה כי הכתובת הייתה על הקיר. סילמן, אדם מן היישוב שנקלע לקשיים בעשור האחרון, התגורר בתקופה האחרונה בדירה קטנה בחיפה, חי מקצבה זעומה והתקשה לעמוד בהוצאות.

אנשים שהכירו אותו מספרים ל"גלובס" כי מאז הקיץ האחרון סילמן היה פעיל בכל פעולות המחאה שנערכו בעיר. לדבריהם, המחאה הייתה חשובה לו לא רק בשל סיפורו האישי: "הוא הגיע לכל ישיבה בנושא המחאה והביא עמו מטען אישי כבד", אמר היום (א') גיא גולדשטיין, פעיל בתנועת דרור ישראל המרכז את פעילות המחאה בחיפה. "הוא ניסה לקבל סיוע במהלך השנים ולא הצליח. הוא דיבר על כך שהמאבק לא ממוקד, ושבסופו של דבר מישהו יעשה מעשה קיצוני. אף אחד לא דמיין שהוא זה שיעשה את זה. אנחנו כולנו מתפללים לשלומו. זה פשוט נורא".

"מצוקה אמיתית"

"מה שקרה אתמול זה ביטוי של מחאה שאף אחד מאתנו לא רצה להגיע אליו, אבל הוא פועל יוצא של מצוקה אמיתית של לא מעט אנשים", אומר ל"גלובס" אמנון דפני, ממארגני "צעדת המיליון" שנערכה אמש (מוצ"ש). "אנשים סיפרו אתמול על מצב בלתי אפשרי, ביניהם אם חד-הורית ל-6 ילדים שאמרה שהיא צריכה לגנוב מטרנה, והיא לא היחידה. נורא לחשוב שמה שקרה היה צריך לקרות כדי שמישהו למעלה יתעורר ויבין מה קורה. המקרה של סילמן הוא אחד מיני רבים, יש המון אנשים עם מצוקות שזועקים כבר זמן רב".

בעקבות האירועים, החליטו פעילים חברתיים המכנים עצמם "הלא-נחמדים", לקרוא לציבור להשתתף ב"שבוע זעם". "אפשר לנסות ולהסביר שוב ושוב מה לא בסדר עם מה שקורה סביבנו ואיך המדינה הגיעה למצב שבו אדם מצית את עצמו מתוך ייאוש. די! נמאס לנו!".

לדבריהם, האשמים במצב הם "הפוליטיקאים היקרים שלנו - מהשמאל והימין. צריך להגיד להם: 'אתם אחראים לשיטה הזאת, אתם אחראים למחדלים הללו, לתחושות הצורבות של אזרחי המדינה".

"אנחנו לא עוד מספר על המחשב"

בכוונת הפעילים לקיים היום צעדת לפידים מול משרדי המוסד לביטוח לאומי בתל-אביב, וזאת כדי "להסביר להם שאנחנו לא עוד מספר על המחשב, אלא בני אדם, בשר ודם, שהמוסד הזה עובד איתנו ולמעננו ולא נגדנו".

מחר (ב') מתכוונים פעילי המחאה להגיע למחסני ההוצאה לפועל בירושלים, ובהמשך השבוע להפגין מול משרדי מס הכנסה, משרדי עמידר ובנק ישראל.

סתיו שפיר, ממובילות המחאה, סיפרה כי "סילמן ביקש עזרה, חיפש עבודה, ביקש קצבת נכות - ולא הצליח לצאת ממצבו. האנשים האלה, כמו משה, הם בדרך-כלל שקופים. הם קורסים לאט-לאט, ואנו לא רואים אותם. הם פשוט מתים מבפנים".

הרב עידית לב מארגון רבנים למען זכויות אדם, שליוותה את סילמן, סיפרה: "ביטוח לאומי הקציב לו קצבה לא ראויה, והוא היה צריך לבקש גם השלמת הכנסה. שתי האחיות שלו עזרו לו באוכל. הוא ויתר על התרופות ובדיקות רפואיות בשביל לשרוד. לאחרונה בעל הדירה שלו ביקש ממנו להתחיל לשלם, ולמשה, אדם של כבוד, היה ברור שהוא לא יוכל להישאר בה ויעבור לגור ברחוב". לדבריה, "עשרות אלפים נמצאים במקום הזה, נאבקים בביורוקרטיה ובאטימות המדינה".

הקריסה שנגמרה בהצתה

משה סילמן, שהצית את עצמו אמש, ניהל לפני יותר מ-10 שנים בהצלחה עסק למשלוחים שהפעיל 4 משאיות, עד שנקלע לקשיים כספיים. הקריסה החלה כשהחל לצבור חוב לביטוח הלאומי, שעמד בשנת 2000 על 15 אלף שקל. בעקבות החוב הוחרמו המשאיות, העסק פשט את הרגל, דירתו ביפו עוקלה, והוא עבר להתגורר עם אמו.

במהלך השנים עבד סילמן בעבודות שונות, אך החובות שלו הלכו וגדלו. במקביל, ניסיונותיו לקבל עזרה מגורמים שונים לא צלחו. סילמן עבר להתגורר בחיפה כדי להוזיל את עלויות המחיה, אך המציאות, כך מסתבר, המשיכה להתאכזר אליו, כאשר לפני כשנה וחצי עבר סדרה של אירועים מוחיים שהגבילו אותו אף יותר.

בשנת 2009 הגישו סילמן ואמו תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי על סך 8 מיליון שקל, וביקשו פטור מאגרת תביעה. סילמן טען אז כי המוסד לביטוח לאומי נקט בסחבת עד לאישור זכאותו ל-100% נכות ולקצבה בגובה 2,300 שקל.

השופט חגי ברנר דחה את התביעה לפטור וכתב כי "המקרה הנוכחי הוא דוגמה מובהקת להגשת תביעה מוגזמת על פניה", וכי הסכום המדובר "מופרך", ועל פניו גם הניסיון לקשור בין התרסקות עסקיו לבין התנהלות המוסד לביטוח לאומי שהביאה לעיקול אחת מ-4 המשאיות שלו.

עוד קבע השופט כי על-פי חוות-דעת רפואית של פסיכיאטר שניתנה לבית המשפט, קריסתו הכלכלית נבעה מ"היעדר יכולת ניהול, אי-הבנה פיננסית והפרעות התנהגות שלא איפשרו לו לנהל עסק, לעמוד בהתחייבויותיו, לתקשר עם לקוחות, חייבים ונושים. כך חלה שקיעה, הוא חדל לתפקד ונכנס לחובות".

במוסד לביטוח לאומי הציגו היום את החלטת בית המשפט שדחה את תביעתו של סלימן. באשר לשיהוי לכאורה בנוגע לאחוזי הנכות, הם מסבירים כי לא מדובר בשיהוי יוצא דופן, וכי בחודשים שחלפו מאז הגיש את הבקשה לקצבת נכות ועד שהיא אושרה הוא זכה לקצבת הבטחת הכנסה בגובה 2,000 שקל בחודש.