משה סילמן - כשל שוק

במחשבה ראשונה צריך להיזהר לא להפוך את משה סילמן לגיבור, גם לא לגיבור טרגי. הסיפור שלו הוא סיפורם של רבים, רבים מדי, ומחר גם הם יכולים להצית את עצמם ברגע של ייאוש.

במחשבה שנייה, האתוס הישראלי מלא בסיפורי גבורה על חיילים ומפקדים שקפצו על רימון או שנסעו ראשונים כדי לאתר את מקורות האש. במותם הם ציוו לאחרים חיים, כך נהוג לספר לצעירים. בלי מילה של סייג, בטח לא בושה.

משה סילמן, אם תרצו, ציווה לנו להתעורר. להוציא את הראש מהאדמה, לזעוק מול אטימות המערכת, מול השיטה שהסירה אפילו את ההגנות האחרונות שעוד נותרו. אז אולי הוא לא גיבור, אבל הוא בוודאי סמל. סמל לכל מה שנרקב פה.

משה סילמן הזכיר לנו שבין דפני ליף לאיציק שמולי יש אנשים שצדק חברתי עבורם היא לא עוד סיסמה בכיכר. הוא הזכיר לנו שבין מחיר הקוטג' לשכירות ברחוב באזל יש שרירות לב של ועדות רפואיות, קצבאות נמוכות לפי כל קנה מידה בינלאומי, דיור ציבורי עלוב שהולך ונעלם בגלל אידיאולוגיית שוק משיחית, התפוררות של מדינת הרווחה וצמיחתה של מדינה מנוכרת.

הוא לא הצית את עצמו מול סניף של בנק הפועלים, אלא מול קריית הממשלה. שום ספין בעולם לא יכול לכוון את האש לכיוונים אחרים, גם אם העיתון של ראש הממשלה השמיט את האזכורים של בנימין נתניהו ויובל שטייניץ מהמכתב שהותיר סילמן. את האש הזאת גם הסופרטנקר לא יכול לכבות.

משה סילמן לא היה בטלן. הוא עבד כל חייו והתפרנס בכבוד, עד שנכשל בעסקיו וסבל מבעיות רפואיות קשות. גם בניכוי הערבים והחרדים, מצבו של משה סילמן לא השתפר. הוא הדוגמה המובהקת לשקר שנוהגים לספר חסידי השוק: אם עובדים, לא עניים.

באופן אירוני, מאז הלילה הוא שוכב בטיפול נמרץ בבית-החולים שיבא במקום ביחידה לכוויות, משום שלא נותרו עוד מיטות אשפוז במקום. לא רק ביחידה של שיבא, אלא בכל המקבילות. וככה, בזמן ש-94% מגופו נפגע מכוויות, משה סילמן שוב מלמד אותנו על עוולות המערכת.

בשבוע שעבר אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה את תזכיר החוק לחינוך פיננסי בבתי-הספר. "התוכנית האסטרטגית לחינוך הפיננסי שמוביל אגף שוק ההון במשרד האוצר תעניק לאזרחי המדינה כלים לקבלת החלטות חשובות מגיל צעיר, שיעזרו לתכנון עתידם", הצהיר השר שטייניץ.

אני תוהה איזה תכנון נכון יכול היה לעשות משה סילמן אם היה מקבל כילד את הכלים של משרד האוצר. אפשר לנחש שהלימודים הפיננסיים לא יכללו שיעור על הניסיונות הכושלים של ארגוני העצמאים להביא לכך שגם בעל עסק עצמאי כמו זה שהיה לסילמן, יוכל לזכות בדמי אבטלה במקרה של פשיטת-רגל.

אפשר גם לנחש שמעצבי תוכנית הלימודים של משרד האוצר לא יספרו לתלמידים מה קורה כשבשוק יש כשל שוק. מה קורה כשהיד הנעלמה הופכת חיים של משפחות שלמות למלחמת קיום. ואולי משרד האוצר יואיל לכלול במסגרת תוכנית הלימודים שיעור אחד על אדם אחד בשם משה סילמן. גיבור או לא גיבור, הם כבר יבינו לבד.