דש: "דיסקונט יהיה הנפגע העיקרי מההמלצות על העמלות"

"הרבה מאד כוונות טובות, אבל לא מדובר במהפכה כמו שראינו בתחום הסלולר או בהפחתת דמי הניהול בתחום הגמל לדוגמה, וגם לא ניתן לציין פגיעה נקודתית במי מהבנקים", כך אומר היום (ב') אלון גלזר, סמנכ"ל מחקר בלידר שוקי הון, בתגובה להמלצות של ועדת זקן.

הוועדה ממליצה על שורה של צעדים שמטרתם לשפר את מצב הלקוח הקטן והעסקים הקטנים, ביניהם לפרסם את דירוג האשראי של הלקוח, לטפל בעמלות ני"ע ובעמלות של עסקים קטנים.

גלזר מעריך כי לא נראה כניסה אמיתית של תחרות בתחום הבנקאות, ובשל כך הפגיעה ברווחיות תהיה של אחוזים בודדים בלבד, אם בכלל. "בועדות מסוג זה יש סיכון ששני הבנקים הגדולים המחזיקים בנתח שוק של למעלה מ- 60% ייפגעו באופן דרמטי (כמו שראינו בנושא העלאת הלימות ההון). לא ראינו המלצות המתייחסות ספציפית לנושא זה, ופועלים ולאומי יכולים לנשום לרווחה. להערכתנו, לא נראה שינוי משמעותי בחלוקת השוק בשנים הקרובות", מציין גלזר.

גלזר סקפטי בנוגע לכניסת שחקנים חדשים, ומציין כי סימן השאלה הוא לגבי הבנק האינטרנטי. "כאן אולי יכולה להיות תחרות אם כי גם כאן אנחנו לא מאד אופטימיים וגם צריך לזכור שלא בטוח שיהיו המון קופצים על הקמת המיזם ושבנק ישראל לא מעניק בקלות רישיון להקמת בנק לכל אחד. הגבלת עמלות נוספות: כאן לא ראינו דרמות גדולות. יש הגבלות מסוימות אבל בטח אין מהפכה שתפחית דרמתית את העמלות שאנחנו משלמים".

מאיר סלייטר, אנליסט בכיר בדש ברוקראז', מציין כי "עקב היקף ההכנסות התפעוליות הגבוה במגזר העסקים של דיסקונט הוא עלול להיות הנפגע העיקרי מההמלצות המיידיות על העמלות. לבנק הפועלים ישנו גם את היקף ההכנסות הגבוה ביותר מניירות ערך וגם את היקף העמלות התפעוליות הגבוה ביותר מעסקים קטנים".

"מסקנות הועדה מעידות כי בנק ישראל ימשיך וישמור על מערכת הבנקאות בישראל, אבל הבנקים יצטרכו להוכיח כי הם ראויים לשמירה צמודה זו. הוועדה טוענת מפורשות שמערכת הבנקאות בישראל אינה יעילה ולכן גם פחות רווחית, ובין השורות היא דורשת מהם להתייעל על מנת לשמור ולשפר את הרווח. כך, ההוכחה המרכזית הנדרשת מהם היא להתייעל. הוועדה בעצם אומרת - העובדה שאתם, הבנקים, לא יעילים, לא תוכל להמשיך ולספק סיבה למחירים הגבוהים שנגבים ממגזרים מסוימים, בעיקר משקי הבית והעסקים הקטנים".

"עקב היקף ההכנסות התפעוליות הגבוה במגזר העסקים של דיסקונט הוא עלול להיות הנפגע העיקרי מההמלצות המיידיות על העמלות. לבנק הפועלים ישנו גם את היקף ההכנסות הגבוה ביותר מניירות ערך וגם את היקף העמלות התפעוליות הגבוה ביותר מעסקים קטנים (במספרים מוחלטים). לכן גם הוא עלול לחוות ירידה משמעותית יותר בהכנסות אלו. מנגד, בנק מזרחי נהנה פחות מהממוצע מהכנסות מנירות ערך ובהתאם לממוצע בעסקים קטנים".

מאיגוד חברי הבורסה שאינם בנקים נמסר כי "המלצות הוועדה בתחום הקמעונאי, במידה ואכן יהיה יישום מהיר שלהן, הן פתח ליצירת תחרות אמיתית על ליבו של הצרכן הפיננסי. ה"מערכת הסגורה" תיצור פלטפורמה שתאפשר לבתי ההשקעות המובילים בישראל להתחרות בבנקים, כך שלמשקי הבית תהיה אפשרות ליהנות ממחירים נמוכים במאות אחוזים עבור אותם שירותים פיננסיים בתחום הברוקראז'. עם זאת, מסקנות הוועדה בתחום המוסדי מאכזבות, ולמעשה מנציחות את ניגוד העניינים הקיים בו הבנקים מספקים לגופים מוסדיים שירותי הפצה ותפעול וגם שירותי ברוקראז' במקביל, בניגוד עניינים בולט. יש לפעול למען שינוי חקיקה שיאפשר תחרות הוגנת בתחום המוסדי, כדי לשבור את המונופול של הבנקים בתחום".

עדי סקופ, האנליסט בנקים הבכיר של אי.בי.אי: "אפשר לומר שהבנקים יצאו בזול מההמלצות למרות שיש בדוח פוטנציאל ליצירת גופים חדשים שיתחרו על מתן שירותים בנקאיים. בזמן שהמערכת הפיננסית הגלובלית תלויה על בלימה זה לא הזמן לעשות שינויים מרחיקי לכת בבנקים בארץ. ההמלצות מקדמות את התחרותיות ומשפרות את מצבו של הלקוח מצד אחד, תוך שמירה על יציבות המערכת הבנקאית מצד שני. השילוב של המלצות אלה עם יעדי הלימות הון ליבה שונים בין בנקים גדולים לקטנים נותן לבנקים הקטנים רוח גבית בסגירת הפער מול בנק לאומי והפועלים שיצטרכו לתמחר את ההון שברשותם לפי 10% הון ליבה לעומת רק 9% לבנקים הקטנים. ברמות המחירים הנוכחיים מרבית הפגיעה ברווחיות הבנקים כבר מגולמת במכפילי הון נמוכים ולכן אנו מותירים את ההמלצות ואת מחירי היעד ללא שינוי".