בעוד הרחוב הישראלי בוער, תדון היום (ג') ועדת הכלכלה של הכנסת באחד הנושאים האקוטיים ביותר לחיי האומה והעם - לוח השידורים של ערוץ 24, ערוץ המוזיקה הישראלית. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, יזם דיון שעוסק בתלונות של זכיינית ערוץ 2 רשת נגד ערוץ המוזיקה של קשת (שביום טוב מביא 2% רייטינג) על פגיעה בלוח שידוריה. גם אם גיחכתם לרגע, מדובר בדיון מסוכן ואנטי-דמוקרטי.
המשיכה הבוערת של הפוליטיקאים כלפי התקשורת אינה חדשה. ככל שתפחה המדיה הישראלית ונוצרו לה זרועות חדשות, כך השתכללה יכולתם התקשורתית של מקבלי ההחלטות. הם מנפחים בלוני ניסוי, רוקחים ספינים ולומדים בקפידה את הלכות העיתונאים ומערכותיהם.
במהלך השנים נדרש מהפוליטיקאי המצוי חוש מיוחד בכדי לאלף את העיתונות כך שתשמע לפקודותיו. מי שידע את המלאכה נחשב לאשף תקשורת, שאולי לא קיבל נקודות על מעשים אבל ניחן בסגולה חשובה לאיש ציבור.
היום זה פשוט הרבה יותר. הפוליטיקאי בן-זמננו הוא "פוליטיקאי טוקבק". זה עידן השאמות, המירי-רגביות והאנסטסיות. הם אינם זקוקים עוד לחוש ריח מפותח, לא לכישורי ביטוי מרשימים וודאי שלא לקבלות על מעשיהם. אמירותיהם הריקות, שבעבר היו נדחסות אל העמודים האחוריים של העיתונים, מקבלות היום חיים ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ומאות טוקבקים טופחים להם על הגב ומדמים תחושה של תמיכה ציבורית.
חיי נצח לכל נפיחה
פייסבוק מייצרת תחושת עוצמה שקרית. מי שמצליח להסעיר את הרשת, חש ולו לרגע כי הוא שולט בשיח הציבורי. הוא "עשה את זה".
כשמדובר בפוליטיקאי זה מסוכן אף יותר. זה, אינו יודע לזהות ניואנסים חיוביים או שליליים בדיון סביב אמירותיו, אלא רווה נחת מעוצמת הדיון עצמו, מכמותו. ככל שיש יותר לייקים, ו"שרים" ופולוו-אפים, כך הוא מאמין שאמירתו - גזענית, מנותקת או שקרית ככל שתהיה - הייתה במקומה. תחושה זו מקבלת אישור סופי, בעיני הפוליטיקאי, כשעורכי העיתונות האמיתית נכנעים ל"באזז" ומעניקים לכל נפיחה חיי נצח מעל דפי עיתונם.
אחת הפרקטיקות הידועות של פוליטיקאי הטוקבק היא עיסוק בנושאים רבי-רייטינג, ערוץ 2 לדוגמה. רק לפני חודשים מספר קיימה ועדת החינוך של הכנסת דיון על פרשת "האח הגדול".
הייתה זו שעתם הגדולה של חברי הכנסת שזכו לשבת בין גמדים לדוגמניות ולהתחמם באור הזרקורים. היה זה אולי תקדים למה שמבקש לעשות השבוע שאמה-הכהן באחת מהוועדות הפופולריות ביותר בכנסת, ועדת הכלכלה שהוא עומד בראשה.
ועדת הכלכלה של הכנסת היא המקום לדון בו בענייני תקשורת. שם עולות כל הרפורמות של השר משה כחלון, וחברי הוועדה נהנים לגזור לעצמם קופון מהצלחותיו. כמעט מדי שבוע, כבר שנים ארוכות, הם גוררים אליהם לירושלים את מנכ"לי הזכייניות וחברות החדשות, את היוצרים ואת המפיקים, ודורשים תשובות, מוכיחים מי הבוס שבאמת שולט על המדיה בארץ, ומתקשים לחלץ פתרונות אמיתיים.
לא סתם חברי ועדת הכלכלה הם חברי הכנסת המוזמנים ביותר אל תוכניות הבוקר והמרואיינים ביותר. ועדה זו הפכה להיות הכר הנוח ביותר לגידולו של "פוליטיקאי הטוקבק", ושם, בנקודה זו, זה עשוי להיות מסוכן.
הדיון שמתכוון לנהל שאמה-הכהן בוועדת הכלכלה אינו בסמכותו. אם יש עבירה של קשת על תנאי הזיכיון שלה - על הרשות השנייה לטפל בזה. היא לא ביצעה את עבודתה כראוי? התערב. אך שאמה לא פנה כלל לרשות השנייה.
לפוליטיקאים בכנסת אסור בתכלית האיסור לעסוק בסכסוך בין שני גופים עסקיים. גם אם הוא נובע מגעגוע לכותרות, דיון זה נראה כמו ניסיון בעייתי להלך אימים על גופי שידור במדינה. הוא אנטי-דמוקרטי, מסרס, שמעמיד באור בעייתי את הכנסת.
אבל כנראה יהיו שם כוכבי ערוץ 24, ושאמה-הכהן לא יפספס צילום עם קותי. זה מביא ים טוקבקים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.