ישראל מצטרפת

ברוכה הבאה מדינת ישראל לעידן הציפיות הנמוכות, הכעס הגובר וסימני השאלה המתרבים. ברוכה הבאה כלכלת ישראל לשנים של צמיחה נמוכה, מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוגה, ואי-הסכמה בין מרכיבי החברה על כללי המשחק הבסיסיים של המשטר הכלכלי חברתי.

הפסקה לעיל מציגה, בצורת כותרות, חלק מהתהליכים אשר הולכים ומתגלים לנגד עיננו עם כל נתון סטטיסטי שמתפרסם לאחרונה, ועם כל התפתחות פוליטית וחברתית משמעותית.

כאשר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את אודמן הצמיחה של המשק לרבעון הראשון של השנה לשיעור 2.7%, המשמעות אינה ירידה זמנית בגידול התוצר, אלא הוכחה לכך שאנו השתלבנו בהאטה הכלכלית הגלובאלית.

מכיוון שמודבר בתופעה שלא תשתנה בטווח הנראה לעין, צריכים להסיק כי זו לא סטייה של כושר צמיחה של 5% לשנה, אלא קו מגמה שהולך ללוות אותנו בשנים הקרובות.

הירידה בצמיחה, אשר מביאה את הצמיחה לנפש לרמות אפסיות, באה לישראל כאשר היא נתונה בפתח תקופת מאבקים רצופים ע חלוקת העוגה הלאומית.

מחריגות לנורמה

לכן, השלטון בישראל יתקשה יותר ויותר להגיע לפשרות אשר בעבר התאפשרו בזכות צמיחה יחסית גבוהה. כאשר הכנסות של 70% מהאוכלוסייה עולות, קל יותר להשכיח שאלה של העשירון העליון עלו מהר הרבה יותר, וקל עוד יותר להשכיח את גורלם של אותם 30% שתמיד נותרים מאחור.

הפעם, כאמור, זה לא יקרה. הפעם כל הטבה שלטונית לבעלי הכנסה גבוהה תשולם באופן ישיר על ידי מישהו אחר בחברה הישראלית. כל הטבה לקבוצה אחת תבוא, תמיד, על חשבון קבוצה אחרת ומעשה הטיוח השלטוני יהיה הרבה יותר קשה.

אם מביאים בחשבון את הירידה המתמשכת בביטחון הכלכלי של חלקים גדולים בחברה הישראלית, הרי שהתוצאה עלולה להיות מצב כלכלי וחברתי בו המחאה הופכת להיות הנורמה, ולא החריג.

פג קסמן של נוסחאות הפלא

בעבר הקרוב, והרחוק יותר, כל פעם שישראל נתקלה בדילמה קיומית לא חסרו נוסחאות פלא אשר היו אמורות להביא מרפא לישראלים המודאגים. מממשלת אחדות לאומית, דרך שינוי שיטת הבחירות ועד לגיוס החרדים.

הפעם, כך נראה, קיימת לפחות הבנה שמדובר בעניינים הרבה יותר בסיסיים ועמוקים. התודעה שכללי המשחק ששלטו בישראל מאז אמצע שנות השמונים קרסו חדרה כל פינה. הכוח הכלכלי והפוליטי של הפירמידות העסקיות נחלש מאד, הנכונות של עובדים להתארגן ולהיאבק על זכויות והכנסות גדלה מאד, והציפיות של מה שניתן לכנות "מעמד בינוני" ישראלי לגבי עתידו הכלכלי ירדו מאד.

מציאות זו לא תשתנה בשנים הקרובות. הצמיחה לא תקפוץ בחזרה לשיעורים הקודמים, היכולת של הממשלה להסתתר מאחורי רמת חיים עולה לא תחזור למה שהייתה פעם. הרצון של חלקים של האוכלוסייה בישראל להרהר בקול על הסדרים חברתיים וכלכליים לא יעלם לו פתאום. ברוכה הבאה, מדינת ישראל, לעידן החדש.