מהנדסים ואנשי היי-טק שמחפשים רילוקיישן, יודעים כי מעבר לארה"ב כבר לא מפתה מבחינה כספית כפי שהיה בעבר. למעשה, המשפטים השכיחים שיו"ר ועדת הוויזות של לשכת המסחר ישראל-אמריקה, עו"ד צבי קן-תור, שומע מהם נעים על ציר: "ארה"ב היא כבר לא ארץ האפשרויות הבלתי-מוגבלות" ו"אמריקה זה כאן, בישראל".
למרות זאת, ארה"ב עדיין מככבת בראש רשימת המדינות המועדפות לרילוקיישן. "הנהייה אחר עבודה בארה"ב היא זכר לשנות 90, אז רמת השכר, רמת החיים ועלויות המחיה היו מפתות יותר ביחס לישראל. רוב המהנדסים ואנשי ההיי-טק יודעים שכל זה השתנה", אומר קן-תור, "מה הם בכל זאת מחפשים שם היום? בעיקר קידום מקצועי, קשרים ותקווה שעבודה בארה"ב תפתח להם אופציות להקמת סטארט-אפים בעתיד. צריך לזכור, כי למרות שרמות השכר צנחו ארה"ב, היא עדיין האופציה המשוקללת הטובה ביותר מבין כל החלופות האחרות מבחינת ביטחון אישי, רמת חיים ואיכות חיים".
עינת גז, מנכ"לית רילוקיישן ג'ובס, מחזקת את הדברים. "האטרקטיביות של מרבית הצעות העבודה אינן 'כצעקתה', לעומת רמות השכר בישראל. עם זאת, רבות מהחברות עדיין מעניקות לעובדים מניות ואופציות שיכולות להפוך לכסף רב במקרה של רכישת החברה או הנפקתה".
לאור השינויים שחלו במרחב התעסוקתי בארה"ב, המשבר הפיננסי שעובר על המעצמה האמריקנית, ותמורות אחרות בעולם העבודה, מסמן "גלובס" את הנקודות עליהן צריך לתת את הדעת כדי שהימור הרילוקיישן לארה"ב יתגלה כמשתלם.
1. מה דורשים
א. מבחינת השכר
גז: "השכר בארה"ב ירד בשנתיים האחרונות ברוב תחומי ההעסקה. למשל, מהנדס תוכנה בעל ותק של שלוש-חמש שנים ישתכר, כשכר בסיס, כ-100-120 אלף דולר ברוטו בשנה (לעומת כ-120-140 אלף דולר לפני שלוש שנים); וראש צוות פיתוח ישתכר כיום בין 120-150 אלף דולר (לעומת 150-180 אלף דולר לפני שלוש שנים).
ב. בגין הוצאות המעבר
גז: "ישנן שתי גישות. האחת דוגלת בכיסוי עלויות כנגד קבלות לסעיפים שהוסכמו מראש (כמו שילוח ציוד, דיור ורכב זמני, טיסות לביקורי התארגנות, שכר תיווך דירה וכיוצא בזה). בגישה השנייה המעסיק לא מתעסק עם חשבוניות פרטניות, אלא מגדיר תקציב למעבר. בגישה זו מקובל להקצות כ-10-15 אלף דולר, לפי גודל המשפחה ודרגת העובד.
"מעבר לכך, כדאי לזכור שבמקרה של רילוקיישן רוב החברות מתנות את מימון עלויות המעבר בעמידה בתקופת חוזה מינימלית של 12-24 חודש. יש לקחת בחשבון, כי במקרה של הפרת החוזה ייאלץ העובד להחזיר את מענק ההתארגנות שקיבל העובד לחברה".
2. מה מקבלים
א. השכר והכיסוי הרפואי
גז: "חבילת השכר האמריקנית בנויה משכר שנתי ברוטו, וממרכיב בונוס של כ-10%-20% מהשכר, שנשען על ביצועי העובד ועמידה ביעדים. בנוסף, נהוג לתת לעובד ולבני משפחתו כיסוי של כ-70%-80% מעלות תוכנית הביטוח הרפואי של העובד ובני משפחתו. הביטוח הרפואי כולל לרוב ביטוחי בריאות, שיניים וראייה".
ב. אשרת עבודה
קן-תור: "רילוקיישן לארה"ב מצריך הוצאת אשרת עבודה מיוחדת מסוג H1B. מאחר שהמכסה לאשרות עבודה מסוג זה כבר התמלאה (מדובר בהיקף שנתי גלובלי של 65 אלף איש), החברות שמגייסות מהנדסים לארה"ב נאלצות להמתין עם הגשת בקשות חדשות עד אפריל 2013, מועד תחילת הרישום הבא (העבודה תחת אשרה זו, אם תתקבל, תחיל ב-1 באוקטובר 2013). המשמעות מבחינת המועמד לרילוקיישן היא, שהוא ובני משפחתו יהיו בתקופת מעבר ארוכה ותחת רמות גבוהות של אי-ודאות. הוא אמנם יכול לעזוב מקום עבודה קיים ולהתחיל לעבוד בארץ בארגון החדש שמגייס אותו למטרות הרילוקיישן, אבל עד 2013 החברה יכולה למצוא מהנדס חלופי בחו"ל, לבטל את העסקתו ללא כל פיצוי, ולהשאיר אותו קרח מכאן ומכאן".
- איך נמנעים מסיכון כזה?
"אני ממליץ למועמד שמוצא את עצמו לפני שנת מעבר להגן על עצמו מבחינה חוזית, וליתר דיוק - להכניס סעיף מיוחד לחוזה, המבטיח שהמעסיק לא יכול לפטרו לפני שעבד שישה חודשים בארה"ב".
- למה שישה חודשים?
"כי ברגע שהעובד כבר נמצא שם (אפילו חודש אחד), הוא יכול בקלות להתנייד ולעבור למעסיק אחר על אותה אשרת עבודה. יחד-עם-זאת, כדאי שהוא יראה לרשויות שהוא כבר הועסק שם מספר חודשים, כדי לא להסתכן בהאשמה שהוא נכנס לארה"ב בעורמה ותחת מצג שווא. האשמה כזו יכולה לעלות לו בביטול האשרה לאלתר ובהחזרתו לארץ".
3. ניהול המו"מ
א. בהתאם לספר הנהלים
גז: "מבנה ההתקשרות בחברות אמריקניות שונה מהותית ממבנה ההעסקה מול חברה ישראלית, מכיוון שעל-פי החוק האמריקני ההעסקה מבוססת על רצון הדדי נוכחי להתקשרות, והיא יכולה להסתיים בכל רגע.
"בנוסף, על-פי החוק האמריקני אין למעסיק חובת הודעה מוקדמת, אין לו חובת תשלום פיצויי פיטורין, וגם הטבת הביטוח הרפואי אינה מחייבת אותו לכיסוי מלא. חוזי ההעסקה בחברה אמריקנית כוללים לרוב מסמך המרכז את תנאי השכר והתנאים הכללים שחלים על כלל עובדי החברה ושמופיעים בספר הנהלים של החברה. בארה"ב, כל חברה בעלת 50 עובדים ומעלה מחויבת בהוצאת ספר נהלים כזה על-פי חוק, ומומלץ לבקש לעיין בו לפני החתימה על החוזה".
ב. ללא גמישות
גז: "ככל שההתקשרות נעשית עם חברה אמריקנית גדולה יותר, כך נכונותה לניהול משא ומתן על התנאים הנלווים לשכר קטנים יותר. לפיכך, ההמלצה שלי למועמדים השוקלים ברצינות את המעבר היא לא להתעקש, אלא על הדברים המהותיים. שכן, התאגידים הגדולים לרוב לא יסטו בשבילכם ימינה או שמאלה מהמדיניות הקיימת אצלם בארגון".
4. לפחות שנתיים
א. בגלל ההוצאות
גז: "רילוקיישן לארה"ב לתקופה של פחות משנתיים אינו משתלם. קודם כל מפני ששנת המעבר ושנת החזרה כרוכות בהוצאות רבות של התאקלמות: דיור זמני, ריהוט, רכישת רכב, הוצאות רישום לבתי ספר וכיוצא בזה. הוצאות אלו מסתכמות, בממוצע, בסך של כ-25 אלף דולר לכל כיוון, והן לא תמיד מכוסות במלואן על-ידי החברה השולחת".
ב. בגלל המסים
גז: "הסיבה השנייה היא מבחן התושבות של מדינת ישראל. על-פי מבחן זה יש להוכיח, כתנאי סף, שהייה של לפחות 183 יום בשנה בחו"ל, במשך שתי שנות מס רצופות.
"המשמעות היא, שמי שלא עומד בתנאי סף זה עלול להיות חשוף לחיובי מס הכנסה, לתשלומי ביטוח לאומי ולתשלומי ביטוח בריאות בגין ההכנסה שהופקה בארה"ב. מסיבה זו אנחנו תמיד ממליצים למועמדים לבחון היטב הצעות קצרות טווח, ולחקור בהקשרן היטב את היבט המיסוי".
5. איפה הכי כדאי?
א. המדינות המבוקשות
קן-תור: "מקום מבוקש מאוד על עובדים ישראלים בארה"ב הוא קליפורניה (עמק הסיליקון), למרות שהיא יקרה מאוד למחיה. אני ממליץ לעובדים עם משפחות וילדים להפנים, שיוקר המחיה בעמק הסיליקון מחייב הכנסה מינימלית של 10,000 דולר בחודש. גם אזור בוסטון מבוקש מאוד על-ידי ישראלים, מכיוון שמעבר להיבט המקצועי הוא מציע להם קהילה ישראלית צעירה ומאורגנת.
ב. המדינות המועדפות
קן-תור: "ניו ג'רסי היא מקום שכדאי לישראלים לשקול ברצינות, בגלל קרבתה למנהטן ובשל יוקר המחיה הנמוך ב-60% יחסית למנהטן. טקסס היא מדינה מועדפת אחרת, בגלל יוקר מחיה נמוך יחסית ומזג אויר נוח.
"בנוסף, ישראלים לא יודעים מספיק שפלורידה הפכה למדינה מצוינת להגירת עבודה. בשל סגירת פרויקט החלל האמריקני יוקר המחיה ירד בצורה דרמטית, והחיים שם הפכו זולים בכ-30% יחסית לשאר מדינות ארה"ב. נכון שגם השכר ירד, אבל עובד היי-טק ישראלי שמקבל שם הצעת עבודה יכול לחיות שם נפלא ואפילו לחזור הביתה עם חסכונות יפים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.