4 זה רק מספר

שחררו מהר את קונספציית השקל החזק וקחו 7 סיבות להמשך התחזקות הדולר

ובכן זה הגיע! אחרי שלוש שנות המתנה שב הדולר וחוצה את המחסום הפסיכולוגי 4 שקלים לדולר.

בזה אחר זה נשברו כל המחסומים הקשיחים. רבים עדיין שבויים בקונספציה של שקל חזק, שגורמת לניתוח שגוי ולקבלת החלטות לא נכונות באשר לפוטנציאל השקעה (משקיעים), יצירת מנגנוני הגנה מפני התחזקות מחודשת של השקל(יצואנים) או התגוננות מהמשך פיחותו (יבואנים).

שאלת 4 מיליון הדולר היא מה יקרה מכאן והלאה. מי שעיסוקו במט"ח יודע שלא ניתן לצפות התפתחות שערים, בודאי שלא לדבר על מחסומים בלתי עבירים או על תאריכים להתגשמות נבואות כאלה או אחרות, אולם ניתוח נכון של מכלול הגורמים יכול להביא להערכות סבירות יותר ביחס לאחרות ולסיכוי טוב יותר לצפות לאן פני צמד מטבעות זה או אחר.

קוראים העוקבים אחרי מאמריי, מכירים את הערכתי שעוד השנה נחצה את שער 4 השקלים לדולר. מהקיץ שעבר מצטברים גורמים שהביאו לשינוי בתפיסת עוצמתו של השקל. עוצמתם של גורמים אלו עוד מתגברת לאחרונה ורק שינוי דרמטי באווירה בגוש האירו ובארה"ב, שיחליש באופן משמעותי את הדולר בעולם (כדוגמת הדפסה מאסיבית של דולרים והצפת השווקים במסגרת תכנית הרחבה כמותית כזו או אחרת ), תביא לשינוי מגמה ולהתחזקות מחודשת של השקל.

הגורמים המצטברים שמחלישים את השקל:

  1. גירעון בחשבון השוטף - במשך שנים נהנתה ישראל מעודף בחשבון השוטף שהיה התירוץ העיקרי להתחזקות השקל. משמעות העודף הייתה שיותר מט"ח נכנס לישראל מאשר יוצא ממנה. השנה חל מהפך. גירעון מסחרי אדיר הנושק ל-80 מיליארד שקל במונחים שנתיים, הביא לכך שישראל עברה מעודף לגירעון בחשבון השוטף. גורם זה יוצר תנועה רציפה של מט"ח מישראל ופיחות השקל.
  2. השקעות ישראלים וזרים - זרם השקעות ישראלים בחו"ל (פרטיים ומוסדיים) הולך וגובר. לעומת זאת זרם השקעות הזרים בישראל הולך ופוחת. בנטו יותר מט"ח יוצא מישראל להשקעות בחו"ל מזה שנכנס אליה.
  3. פערי הריבית - הריבית בארה"ב נמוכה אבל לא תרד קרוב לודאי. לעומת זאת סביר מאד שהריבית השקלית תמשיך לרדת במיוחד לנוכח נתוני הצמיחה. השאלה היא רק אם הריבית תרד בשבוע הבא או בחודש הבא. צמצום פערי הרבית יפחית את כדאיות ההשקעה בשקל לעומת מטבעות אחרים.
  4. המצב הגיאופוליטי - האירועים בסוריה, יחד עם השינוי במצרים, שלא לדבר על האיום האיראני, יוצרים אי ודאות שמרחיקה גופים רבים מהשקעה בישראל ומטבע שלה. זה לא נראה כמו גורם שישתנה לטובה בעת הקרובה.
  5. המרות יצואנים - גופים רבים העריכו כבר בשנה שעברה שפוטנציאל ההתחזקות של הדולר לעומת השקל מוגבל ובהתאם לכך המירו מראש,או הגנו על הכנסות עתידיות( אותה משמעות מבחינת המרות מט"ח). המשך התחזקות הדולר גרמה לכך שיצואנים למעשה כבר המירו את כל תמורותיהם ל-2012 ואפילו ל-2013. המשמעות היא שזרם המרות המט"ח ימשיך לקטון ועודפי הביקוש הטבעי יגדלו.
  6. מלחמת המטבעות - העולם כבר הבין את התרגיל שעשתה ארה"ב בתכנית ההרחבה הכמותית הקודמת ונערך לקראת תרגיל דומה. קשה יהיה לאמריקאים להביא שוב להיחלשות מכוונת של הדולר, מה גם שאירו חזק יפגע עוד יותר בניסיונות ההתאוששות של גוש האירו מהמשבר. על כן במקרה הטוב צפוי דשדוש בטווח של 5%. במקרה והמשבר בגוש יחריף צפוי הדולר להמשיך ולהתחזק.
  7. המצב המדיני - אחת הסיבות לחיבה היתרה שהפגינו הזרים כלפי השקל הייתה היציבות הכלכלית והמדינית בישראל. בחודשים האחרונים חל כרסום מתמשך שבא לידי ביטוי בירידה מהותית בצמיחה,גידול באבטלה, חיכוך בין בנק ישראל לבין ראש הממשלה והאוצר והידלדלות הקואליציה עם סיכוי להקדמת הבחירות. זה לא נתפס כגורם חיובי לשקל.

הכי קל לומר שאין דרך לצפות התנהגות של צמד מטבעות. זו הסיבה שרוב המנסים לפעול בתחום נכשלים. הגורמים שמניתי לעיל תומכים בהמשך מסע ההיחלשות של השקל ועל כן לראות בשער 4 מחסום בלתי עביר מסיבה זו או אחרת זו טעות.

ללא שינוי של ממש באווירה המקומית והעולמית לא צפוי השקל לשוב ולהתחזק. אבל, ויש כאן אבל גדול, בשוק המט"ח אנו עוסקים ועל כן ראוי לעקוב מדי יום ביומו אחר ההתפתחויות על מנת לזהות בזמן את הגורמים שיביאו לשינוי מגמה. הכסף הגדול שהושקע בשקל עדיין כאן וכל שינוי של ממש באווירה יביא לחידוש הלחץ על השקל.

כרגע זה לא נראה באופק אולם כרטיס בכיוון אחד אין בשוק הזה.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע במדור הדעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד