להגן על הכתר: כיצד מיקרוסופט ואינטל ישמרו על מעמדן?

עולם המחשוב משתנה, ולא מעט חברות שהובילו אותו מגלות שכדי להמשיך בהובלה עליהן להתנהל אחרת. נתוני חברת המחקר גרטנר מסוף השבוע, הבהירו שהימים שבהם המחשוב האישי צמח, כבר אינם טריוויאליים. ברבעון השני של השנה ירדו מכירות המחשבים האישיים בעולם ב-0.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בהמשך לששה רבעונים קודמים ללא צמיחה או עם גידול חד-ספרתי נמוך. סך הגידול השנה צפוי לעמוד על אחוזים בודדים במקרה הטוב.

אינטל ומיקרוסופט , המלכות של עולם המחשוב האישי, חשופות ל"סערה המושלמת", שמטלטלת את שוק ה-PC. עד לאחרונה היה המקום של כל אחת מהן בשרשרת המזון של עולם המחשוב, ברור. אינטל הייתה ספקית המעבדים הגדולה, זו שכ-80%-90% מהמחשבים האישיים רצו על יכולות העיבוד שהיא סיפקה, ובמשך השנים היא בעיקר שיפרה את הביצועים של המעבדים. מיקרוסופט הייתה ספקית התוכנה הגדולה, שכ-90% מהמחשבים רצו עם מערכת ההפעלה והתוכנות המשרדיות מתוצרתה.

אך עם הירידה בחשיבותו של המחשב האישי, הצמיחה שנעלמה בתחום, והשחיקה במעמדן של החברות שהובילו אותו, החלה להתערער גם שרשרת המזון שסיפקה את המחשב האישי לידי המשתמש הסופי.

אינטל ומיקרוסופט, שמדווחות על התוצאות הרבעוניות השבוע, היו מעורבות בשנים האחרונות (יותר ויותר בעת האחרונה ממש) במהלכים אסטרטגיים ופיננסיים שהפכו את שרשרת המזון המסורתית להמלצה בלבד. לחריגה מהמרחב המוכר יש יתרונות ברורים בשוק המשתנה, אך המשקיעים שחשופים לשתי החברות האלו, אמורים לקחת בחשבון, כי החברה שבה הם משקיעים, עשויה לפעול בשוק שונה מזה שהיא מובילה כיום.

מיקרוסופט תלויה בשותפי החומרה

המוטיבציה למהלכים שכאלו מגיעה מההזדמנויות שנוצרות בעקבות השינויים בשוק, ההתקדמות הטכנולוגית והאיומים התחרותיים. אך יש גם מניע נוסף. מעבר לכביש רואות שתי החברות את ההצלחה של אפל, שמעדיפה לעשות כמה שיותר "בתוך הבית", כולל פיתוח התוכנה וחלק גדול מהחומרה, עיצוב, ואף מעורבות גבוהה בייצור. ואם זה עובד עבור אפל, אז מדוע שלא יעבוד גם עבור מיקרוסופט?

המהלך הבולט ביותר מסוג זה באחרונה היה ההכרזה של מיקרוסופט על כוונתה להוציא את מחשב הלוח (טאבלט) Surface, במקביל להשקת מערכת ההפעלה החדשה Windows 8 בסתיו. זה שנים ארוכות שהחברה מספקת מוצרים שונים בעלי רכיב מרכזי של חומרה, כגון קונסולת המשחקים Xbox. אולם זוהי הפעם הראשונה שבה החברה תפיץ התקן מחשוב תחת המותג "מיקרוסופט", הרחק מהמקום המסורתי שלה בשרשרת המזון של עולם ה-PC הישן.

"המהלך פוגע ביחסים של מיקרוסופט עם שותפי החומרה", משוכנע האנליסט בן רייצ'ס מברקליס, על רקע הצורך של החברה ביחסים הטובים עם השותפות, שהוא קריטי להצלחת ה-Windows 8. רייצ'ס מסקר את החברה עם דירוג "תשואת שוק" ומחיר של 36 דולר למניה. לעומתו, פיליפ ווינסלו מקרדיט סוויס, שמסקר את החברה עם "תשואת יתר", מאמין כי "ה-Surface יסייע ליצירת סטנדרט לטאבלטים מבוססיWindows 8 - מה שיקדם את אימוץ המערכת".

עד כה מניית מיקרוסופט לא הגיבה באופן חריף לשינוי בגישת החברה. בכלל, מניות מיקרוסופט לא הושפעו הרבה - לחיוב ולשלילה - בעשור האחרון. מאז 2002 שהתה המניה רוב הזמן במחיר שבין 25-30 דולר, ושווי החברה עומד כיום על כ-249 מיליארד דולר - מה שמאיר את התקופה באור בעייתי מבחינת המשקיעים. כחלק מהניסיון להפוך את המניה לאטרקטיבית, החלה מיקרוסופט לחלק ב-2003 דיבידנדים, ואלו הפכו קבועים מדי רבעון בשנים האחרונות. לחברה יש כ-60 מיליארד דולר בקופה, ומי שמאמין ביכולתה להמשיך להוביל, יכול למצוא במחיר המניה הזדמנות.

אינטל משקיעה בייצור

באינטל המצב מורכב מעט יותר. החברה פרסמה אתמול את דוחותיה הכספיים לרבעון האחרון, ואימתה את החששות בנוגע להאטה הצפויה בשוק השבבים בהמשך השנה. שרשרת המזון של אינטל, ותחום השבבים כולו, יקר בהרבה מתחום התוכנה והחומרה. ההתפרסות של החברה נעשית לשני הכיוונים - רכישת נכסים מעולם התוכנה והתוכן, ומנגד השקעות עתק בבניית יכולות סביב ייצור השבבים בטכנולוגיה מתקדמת. המהלך הבולט בסגנון זה, שביצעה אינטל, היה רכישת חברת האבטחה מק'אפי לפני שנתיים עבור כ-7.7 מיליארד דולר.

באופן רשמי, הרכישה נועדה לספק לאינטל טכנולוגיה, שתאפשר לה להכניס פתרונות אבטחה לתוך השבבים, מתוך הבנה שאבטחת המחשוב הופכת למרכיב קריטי במערכות המחשוב. אלא שהרכישה גרמה להרמת גבות בתעשיית המחשוב, וגם כיום אינה מובנת. המניה הגיבה להודעה בירידה של 3.5%, אם כי טיפסה מאז בכ-30%, למחיר המשקף כיום לחברה שווי של 126 מיליארד דולר.

המהלך החריג האחרון שביצעה אינטל היה השקעה בספקית הציוד למפעלי שבבים, ASML האירופית, שעליה הודיעה לפני שבוע. אינטל תשקיע 4.1 מיליארד דולר - 3.1 מיליארד דולר מהם יופנו לרכישת 15% והשאר להשקעה במו"פ. ההשקעה מתבצעת כחלק מהאסטרטגיה של אינטל לתמוך בקידום טכנולוגיות הייצור שהיא מפעילה - מה שהופך להיות קריטי בשוק השבבים הסוער כיום.

יכולות הייצור של אינטל נתפסים כיתרון אדיר של החברה על פני מתחרות, כגון קוואלקום, בחדירה לשוק הטלפונים הניידים. מצד שני, היכולות האלו דורשות השקעות אדירות. על פי הערכות קרדיט סוויס, אינטל תוציא כ-11 מיליארד דולר על ציוד בלבד למפעליה ב-2013, יותר מפי 2 לעומת 2010. בקרדיט סוויס, שמכסים את החברה עם "תשואת יתר" ופרמיה של 40% במחיר המניה, משוכנעים שההשקעה העצומה תתמוך "בפתיחת פער מהמתחרים ותיצור יתרונות כלכליים משמעותיים".

גם באינטל בעלי המניות לא רוו נחת בעשור האחרון. ההוצאות על פעילויות מחוץ למרחב המסורתי של החברה עלולות לעורר חוסר נוחות, מאחר שהן צורכות חלק ניכר מיתרת המזומנים של החברה שהסתכמה בסוף הרבעון הראשון בכ-9 מיליארד דולר. עם זאת, ההוצאה האחרונה לפחות לא תשפיע על ההחזר למשקיעים. ההשקעה ב-ASML תתבצע מיתרות הכספים של אינטל שמחוץ לארה"ב (ומכאן אולי המוטיבציה של החברה לחלץ מיליארדי דולרים אשר "כלואים" בישראל), ולא תפגע במדיניות הדיבידנד הנדיבה שאותה מפעילה אינטל מתחילת שנות ה-90 של המאה שעברה.