מתי כדאי למכור קרן נאמנות מפסידה?

השקעה בשוק ההון מצריכה זמן, ידע ומיומנויות, אולם אלה לא תמיד עומדים לרשות המשקיע הממוצע. לכן, רבים בוחרים להיחשף לשוק באמצעות קרנות הנאמנות. תיאורטית, ההשקעה הזו פוטרת אמנם מהצורך בהשקעת זמן ומומחיות בניתוח ניירות הערך, ובכל זאת, לרשות המשקיע הממוצע עומדים כלים המאפשרים לו לפקח על ההשקעה הזו.

הדבר מקבל חשיבות מיוחדת, כאשר הקרן שבה מחזיק המשקיע מפסידה - אם יישאר בקרן הוא עלול להעמיק את הפסדיו, אולם באותה מידה הוא גם עלול לצאת ממנה רגע לפני שהיא מתחילה לטפס מעלה, או לחלופין לעבור לקרן שתתגלה כגרועה לא פחות. אז מתי נכון לממש את ההפסד? לשם כך קיבצנו עבורכם חמישה כללים, שיסייעו בזיהוי נקודה היציאה האופטימלית.

1. תנו לקרן שנה ליהנות מהספק

הזמינות והנגישות למידע עדכני עלולות להוביל את המשקיעים להדיר רגליהם מהקרן ברגע שהעניינים מתחילים להשתבש. אולם לפי וולטר אפדגרייב, כתב כלכלה ותיק ועורך בכיר באתר "MONEY", הדבר עלול להתגלות כטעות. "רוב הקרנות, אם לא כולן, מצליחות לתקן הפסדים לאורך זמן. יציאה מקרן בסמוך להופעת סימן שלילי ראשון עלולה להוביל לשרשרת מהלכים רבים ומיותרים".

לדברי אפדגרייב, אין הגדרה מדויקת למשך תקופת החסד המומלצת לקרן נאמנות מרגע שהיא מתחילה לקרטע, אולם מומלץ לתת לה ליהנות מהספק. חלון ההזדמנויות המומלץ צריך להיות בן שנה לפחות, אבל לא יותר משנתיים. "אם בפרק הזמן הזה מנהל הקרן לא מצליח לשנות את המגמה, כנראה שכדאי להמשיך הלאה", הוא אומר.

2. להשוות באפיקים דומים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר בקרב משקיעים בקרנות נאמנות, היא ההשוואה בין קרן מפסידה לקרן אחרת, רווחית יותר. "ההפרש בין ביצועי הקרנות אינו בהכרח מעיד כי אחת טובה מהאחרת. יש לוודא תחילה האם מדיניות ההשקעה של השתיים זהה", אומר אפדגרייב. לכן, בטרם משקיע מחליט למכור את החזקותיו, עליו לוודא כי השווה את הקרן מול קרנות בעלות מאפיינים דומים. את ביצועי הקרן והשוואתם לאלו של קרנות רלוונטיות אפשר לבדוק באתרים הכלכליים המובילים בארץ ובחו"ל.

3. מקום ראשון בדירוג אינו ערובה להשקעה טובה

טעות נפוצה נוספת, שבגינה משקיע מוכר קרן, היא משום שהיא לא מדורגת ראשונה בתחומה. על המשקיע לזכור כי תנודתיות היא חלק אינטגרלי בהשקעה בשוק ההון, וכי הקרן שמדורגת במקום הראשון לא בהכרח תהיה שם מחר. לכן, אפדגרייב מציע לכל משקיע לסגל לעצמו כלל השקעה בנושא, ולפיו הוא משקיע בקרנות המדורגות בשליש העליון בקבוצת הקרנות הדומות. בהתאם, עדיף להסתמך על מספר מצומצם של מודלים לדירוג, שמציעים האתרים הכלכליים השונים, ולעקוב אחריהם באופן שיטתי ועקבי.

4. האם מדיניות ההשקעה עקבית?

קרנות נאמנות מעניקות למשקיע חשיפה מפוזרת לנכסים המותאמים לפרופיל הסיכון שלו. אולם במקרים שבהם מדיניות הקרן מקנה למנהליה טווח פעולה רחב, הדבר עלול להביא למצב שבו ינסו מנהלי ההשקעות להגדיל את התשואה לקרן באמצעות חשיפה לנכסים מסוכנים יותר.

"קרנות אלה עלולות להתגלות כבעלות מדיניות השקעה שאינה יציבה, והמשקיעים ימצאו עצמם חשופים לנכסים שאינם מתאימים לפרופיל שלהם", מציין אפדגרייב. לכן, לפני השקעה בקרן מומלץ לבחון את תשקיף הקרן והרכב נכסיה, ולוודא שמדיניות ההשקעה שלה עקבית. נציין כי הקרנות מחויבות לדווח לבורסה על שינויים עתידיים במדיניותן.

5. עלויות

דמי ניהול גבוהים אינם ערובה לכך שהקרן תניב תשואה עודפת בהשוואה למתחרותיה. בנוסף, ככל שעלויות התפעול של הקרן גבוהות יותר, כך היא נדרשת להצדיקן באמצעות הביצועים שלה - מה שכולל לרוב קורלציה להשקעות שנחשבות מסוכנות יותר. ככל שמדיניות ההשקעה של הקרן אגרסיבית יותר (כמו למשל שימוש בנגזרים ממונפים) - במטרה לשמור על תחרותיות ואטרקטיביות לעומת הקרנות הזולות יותר - כך עולה גם הסיכון. "לכן, במקרה שדמי התפעול שהקרן גובה אינם מוצדקים על ידי התשואה, מומלץ להשוות ביצועיה לקרנות מקבילות ולתור אחר חלופה טובה יותר", מציע אפדגרייב.