"אם לא יהיה כאן מעמד בינוני חזק - המדינה תקרוס"

הדולר, שעלה השבוע לראשונה מעל רף ה-4 שקלים מזה שלוש הוא נחמתם היחידה של התעשיינים והיצואנים. כבר יותר מדי זמן הם רואים מול העיניים כיצד כושר התחרות שלהם נשחק, את הפרוטקציוניזם שמדיר אותם מהשווקים הקלאסיים, ואיך הדיבורים על התבססות עם ייצוא אינטנסיבי לכלכלות הצומחות ולאסיה - הם רק דיבורים יפים שיתממשו, במקרה הטוב, רק בעוד שנים.

מכון היצוא פרסם השבוע כי בחודשיים האחרונים חלה הירידה החדה ביותר בייצוא הישראלי בשלוש השנים האחרונות, בשיעור של כמעט 8%. בתוך כמה שבועות כלכלני המכון יחליטו אם הם משנים את תחזית הייצוא שלהם לקראת סוף השנה.

הייצור כאן יקר. יקר מדי. מחיר חומרי הגלם בשמיים, תשומות הייצור כמו חשמל, דלק ומים בתוספת שכר העובדים, לא מותירות לתעשיינים סיכוי להעמיד למוצר הסופי שלהם מחיר תחרותי. והנה דפני ליף תוקפת משמאל וועדת קדמי מאגפת מימין וממליצה לפתוח את המשק לייבוא, עם אמירה שהיא כבר ברורה וישירה: התעשייה תצטרך להתייעל, והתייעלות היא מילה יפה לפיטורים.

עוד לפני קדמי, שהגיש אתמול את ההמלצות הסופיות של הוועדה לבחינת רמת התחרות והמחירים בענף המזון, ועוד הרבה לפני שרשות החשמל התחילה לאיים בהורדה שיטתית של השאלטר למפעלים - התעשיינים התריעו על עננה אפורה שנראית באופק. היום, אומרים מנכ"לים בחברות מרכזיות בכל ענפי המשק, ההאטה כבר כאן: היא קיימת, בועטת ובעיקר מורגשת בקופה. אלה שחושבים שהכל כאן מצוין, חוששים מדבר אחר: שהחרדה מהאטה וממיתון יבראו אותם יש מאין.

"צריך לקצץ בתקציב הביטחון ולהגדיל את התקציב האזרחי"

- אבי שקד, מנכ"ל שריונית-חסם, האם קיימת האטה במשק?

"קיימת האטה בצמיחה, אך עדיין אין האטה בכל המשק. הייצוא התעשייתי מהווה 45% מתפוקת התעשייה, ואירופה מהווה 30% מהיעדים שלנו, ואם אירופה במצוקה הרי שאין ספק שאנחנו בדרך להאטה נוספת בתעשייה".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים במסגרת פעילותך העסקית?

"בסך הכל הענף שאני פועל בו בסדר, ואנשים קונים דלתות. בחודשים האחרונים יש התאוששות במצב של הדולר, והוא עולה, אך עם זאת, גם מחיר חומרי הגלם מוצמד לדולר, וגם הוא עולה במקביל. אין ספק שהעלייה בשער הדולר שיפרה את כושר התחרות שלי בשווקים".

- מהם המהלכים שבהם אתה נוקט בעקבות המצב?

"המצב בשוק האירופאי מאלץ אותי לחפש שווקים חדשים, וזה מה שאני עושה. אני מנסה לחדור גם לשווקים, שבהם בעבר לא פעלתי בעבר, כמו דלתות לקניונים ולמרכזים מסחריים. לא מדובר במהלך שאני עושה היום בלית ברירה: מדובר בהחלטה אסטרטגית שהחברה קיבלה בעבר, ועכשיו הוא מתבצע. הביצוע בא בזמן מתאים. אחרי שמשבר 2008 הכניס אותנו לירידה משמעותית בייצור, וסגרנו את אחד ממפעלי הייצור, אני לא רואה שום צורך לנקוט במהלך קיצוני בעניין בתקופה הקרובה. השוק המקומי נראה טוב".

- מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"על הממשלה לקצץ בתקציב הביטחון ולהגדיל את התקציב האזרחי כי אם לא יהיה כאן מעמד בינוני חזק - המדינה תקרוס. יש לעשות מהלך זה, חרף הסיכונים הביטחוניים שאורבים באופק. בניגוד לעמיתי בהתאחדות התעשיינים, ושם אני נמצא בדעת מיעוט, אני סבור שיש להעלות את המסים הישירים ולהוריד את המסים העקיפים. אלה הן החלטות שיש בכוחן לצמצם את הפער החברתי. כמובן שבנוסף לכל אלה, יש להכות במונופולים כי יש כאן ריכוזיות חזקה מאוד, והכסף תמיד עולה במעלה הפירמידה ולא להפך. יש לקבוע כי כל מי שעושה תספורת, דינו יהיה כדין פושט רגל. לא יתכן שאדם שעשה תספורת ימשיך לגייס הון מהציבור כדי לפתח את ברות האנרגיה שלו. זה עושק".

"חושש שלקוחות לא יעמדו בתשלומים"

- אלי גרניט, מנכ"ל גלובל ישראל, האם קיימת האטה במשק?

"יש כאן מציאות מאוד לחוצה ומאוד מלאכותית. במקרה של הפעילות שלנו, אספקת ריהוט משרדי לחברות בסדר גודל ענק בארץ ובעולם, גם אם יש האטה במשק אנחנו לא מושפעים ממנה באופן ישיר, ולא מרגישים אותה. יש לנו הזמנות, ובתקופה האחרונה יש אפילו עלייה קלה. אם בכל זאת להצביע על זיהוי של סימנים להאטה, הרי שהם ניכרים אצל חלק מהלקוחות שנקלעים למצוקת אשראי כשהם נסמכים על הבעלים או על הלוואות מהבנקים".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים בפעילותך העסקית?

"במקרה שהלקוחות נאלצים להסתמך על כך שספקים ישלמו להם ועם התשלומים הם יממנו הזמנות עבודה - אני מרגיש שאני נכנס למצב מסוכן, כי מכאן הדרך למצב של אי עמידה בהתחייבויות עתידיות עשויה להיות קצרה. אחרי מקרי התספורת שנעשו באחרונה, שספקים למעשה לא מחויבים לשלם, אני מרגיש חובה לנקוט זהירות יתרה. במקרה שיש חברה שמבקשת ממני לשלם על עבודות שאני עושה לה בשוטף פלוס 120, נדלקות אצלי נורות אדומות כי זה עשוי להעיד על בעיות של נזילות".

- מהם המהלכים שבהם אתה נוקט בעקבות המצב?

"אני נזהר מאוד ובודק את יכולת הלקוחות לעמוד בתשלומים שעליהם הם מתחייבים. זה לא קורה במקרה של בנקים או חברות ביטוח שכן הסבירות שמוסדות כאלה יגיעו למצב שבו לא יוכלו לשלם - נמוך. במקרים אחרים, לא אהסס לבקש ערובות לפני תחילת העבודה, אבקש לפרוס תשלומים באופן שיבטיח תמורה במקביל להתקדמות העבודה וכבר לא אתן עבודה של מיליון שקל, ורק אחר כך אקבל את הכסף".

- מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"ראש הממשלה צריך להתייצב לפני עמו ולומר את האמת נכוחה: המצב כאן מצוין. אני שומע עמיתים שלי מחו"ל, שבעבר היו מסתכלים על ישראל מלמעלה, והיום הם אומרים לי שהם מסתכלים על המצב הכלכלי כאן בקנאה. אתה יודע כמה חברות נכנסות לישראל ומתחילות לפעול בה? אני יודע בגלל שאני מרהט להם את המשרדים. אלא שאנחנו מכניסים את עצמנו לחרדות מיותרות, נדמה לנו שאנחנו בתוך או על סף קטסטרופה. בסוף אחד ידביק את השני כאן בחרדה ואנחנו עוד עלולים להכניס את עצמו להאטה על לא מאומה וללא סיבה".

"הלקוחות מתמקחים יותר, ומנסים להעלות את ערך הכסף שלהם"

- ליאור ברקן, מנכ"ל זרועות ברקן, האם קיימת האטה במשק?

"לדעתי יש כאן האטה, וניתן לראות זאת בתנועת הקונים בקניונים ובמרכזים המסחריים, להתרשם מכך גם מבחינת כמות הכסף שהם מוכנים להוציא בבואם לקנות פריט כלשהו והבררנות שבה הם נוקטים.

הם מבקשים את המוצר הטוב ביותר, במחירים הכי אטרקטיביים. הכסף שלהם הפך להיות יקר. הלקוחות מתמקחים יותר מאשר בעבר, מחפשים כל דרך כדי להגדיל את ערך הכסף שלהם. פעם זה היה נפוץ פחות".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים בפעילותך העסקית?

"מאז תחילת 2012 המגמה של ירידה במכירות, שהחלה בשנה שעברה, נמשכת. העולם מאוד גלובלי ואנחנו מאוד מושפעים ממה שקורה בו. ישראל לא מוגנת. 70% מהתוצרת שלנו מיוצאת לחו"ל, והשווקים בסופו של דבר דומים.

מוצרים שלנו מקדימים עונה אחת בחו"ל לפני שהם מגיעים לשוק המקומי, ואנו יודעים לצפות את ההתנהלות של השוק הישראלי על פי התגובה בחו"ל. אין שינוי בדפוסים. מה שקורה שם קורה גם כאן, ובעולם יש סימנים להיחלשות כללית. בעקבות המצב הזה לא העלנו מחירים ואנחנו מנסים להוזיל מוצרים עד כמה שניתן. אין ספק שאני פועל בענף שנמצא בירידה מתמשכת, אנשים פשוט קונים פחות".

- יש מחשבות על פיטורים או על מהלכי התייעלות?

"במצב כזה הפעולות מצטמצמות באופן טבעי: כשקיימת ירידה במכירות, יש גם צמצומים במשרות.

עכשיו אנחנו מחכים לראש השנה, ואם מספר ההזמנות לא יהלום את הציפייה שלנו ולא ישנה את המגמה שמסתמנת כאן בתקופה האחרונה, נצטרך לצמצם פעילות, אם כי בשלב זה לא ברור באיזה היקף.

בינתיים אני מנסה לבסס פעילות חדשה של החברה בשווקים חדשים, כמו למשל במזרח הרחוק. בחצי השנה האחרונה עשינו דריסת רגל בקוריאה הדרומית, וזאת בעקבות המשבר בשווקים המסורתיים".

- מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"המנהיגות בכל העולם מייצרת מצב של חוסר ודאות, וזה גורם לחרדה בשווקים. ישראל יכולה דווקא ללמוד מהלקח של מדינות רבות בעולם, ולתמוך יותר בתעשייה בהיבט של הרחבת מתן האשראי של בנקים לחברות.

אלא שהבנקים בישראל מבוהלים בעצמם ונוהגים בבררנות. יש כאן מערכת שלמה של פחדים ושל חרדות שמדביקה מערכות אחרות וחוזר חלילה".

"ללמוד מהסלולר ולפרק מונופולים"

- מיכאל אילוז, מנכ"ל טבע נאות, האם קיימת האטה במשק?

"כן. המשק הישראלי נמצא בהאטה, בין השאר משום שהייצוא למדינות אירופה נמצא על הקרשים. מאוד קשה למכור בימים האלה באירופה. בארה"ב יש התאוששות מסוימת, אבל לא חוזרים שם לימים שקדמו למשבר הכלכלי של 2008. המשבר הזה הגיע לישראל בשלב מאוחר. שערי מטבע לא טובים השפיעו על פעילות המסחר, וגם ההחלטה לנהוג בסוגיות כלכליות על פי שיקולים פוליטיים והיעדר תכניות מימון טובות או תמיכה מספקת שיאפשרו השקעות במסחר. אנו מדינה מוטת יצוא, ואנחנו נפגעים במקרה שהייצוא יורד".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים בפעילותך העסקית?

"כושר התחרות של התעשיות המסורתיות בישראל נשחק. כולם מחפשים מחירים זולים, מה שגורם בסופו של דבר להורדת מחירים, והרווחיות של החברות נפגעת. המשק הישראלי הוא משק קטן ולא תחרותי, הגלם והייצור עולים הרבה והמחירים גבוהים יחסית. כתוצאה מהמשבר הכלכלי ב-2008 נשחקנו קשות, וכדי לא לפשוט את הרגל ולשרוד, הוצאנו את פעילות הייצור שלנו לחו"ל. מפעל הייצור, שפעל כאן במשך 24 שנה, הועבר לסין. היו לי כאן 135 עובדים, וכיום אני מעסיק בישראל רק 40, כולם אנשי שיווק ופיתוח שמאיישים את מטה התכנון של החברה שנשאר בארץ. הייצור כאן יקר מדי".

- מהם המהלכים שיאפשרו שיפור בפעילות העסקית שלך?

"כל מהלך שיאפשר שיפור ברמת התחרות ביצוא, כמו שערי מטבע הגיוניים והורדת נטל המס, לרבות ברשויות המקומיות כי מדובר בתשומות ייצור שמייקרות בקצה את העלויות של המוצר. יש לפעול להגדלת התחרות, כפי שנעשה בתחום הסלולר, בתחומים אחרים שמתאפיינים בריכוזיות. במקרה של הסלולר ראינו כיצד תחרות יכולה לתת מענה למונופולים ששומרים על רמת מחירים גבוהה. מאז העברת פעילות הייצור שלנו לסין, חזרנו להיות תחרותיים. מה שמעיד על כך שהייצור בארץ יקר מדי".

- מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"המדיניות הכלכלית לא נכונה, והיא שהובילה להאטה במשק. יש העדפה סקטוריאלית, שמונעת משיקולים פוליטיים ולא משיקולים כלכליים. יש בעיה של היעדר מימון ותמריצים באמצעות תכניות. אין תמיכה ממשלתית מספקת ומובנית שתוכל לעודד ולהרחיב עוד השקעות".

"בכל בוקר אני מגיע לעבודה וחושב איך אני מקטין הוצאות ומוזיל עלויות"

- אמיר פרוכט, מנכ"ל גרופית, האם קיימת האטה במשק?

"המשק הישראלי נמצא במיתון, והפעילות שלו מתאפיינת בחוסר ודאות. המצב בכלכלות אחרות בכל רחבי ה ולם משפיע באופן ישיר על כל מה שקורה כאן, על עקרת הבית ועל התעשיינים. אני מודאג. השווקים המסורתיים שאליהם אנחנו מייצאים רוויים ונתונים אף הם במיתון".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים במסגרת פעילותך העסקית?

"חמשת החודשים הראשונים של השנה היו חלשים מאוד, וחודש אפריל היה החלש ביותר מבחינתי בכל העשור האחרון. רק באריל רשמתי נפילה של 25% במכירות. לשמחתי הרבה, בחודש יוני רשמנו עלייה במכירות, וזה הציל מבחינתי את תוצאות הרבעון כולו".

- יש מחשבות על פיטורים או על מהלכי התייעלות?

"בכל בוקר אני מגיע לעבודה, וחושב איך אני מקצץ, מקטין הוצאות ומוזיל עלויות בכל המערכת. מה שמעסיק אותי כל הזמן זה איך לחסוך, ואני דוחה כרגע טיפולי תחזוקה שוטפים למכונות. אפילו הפסקתי לתחזק את המזגנים, ואנחנו פועלים בקיבוץ גרופית, שליד אילת. אני לא מתעסק במה שלא דחוף כי אני צריך להדק את החגורה, ובינתיים דוחה את מה שניתן.

בחצי השנה האחרונה פיטרתי 8 עובדים מתוך 45 איש. עכשיו אני חושב על הרחבת הפעילות בשווקים חדשים, ומבחינתי, מילות המפתח הן 'שיווק, שיווק ושיווק'. השווקים המסורתיים, שאליהם כיוונו עד כה, רוויים ונמצאים במיתון, והתשובה היא שווקים חדשים, כמו ברזיל ורוסיה. הם לא רוויים ויש שם גם כסף".

- מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"הממשלה לא רואה את התעשייה. היא מסתכלת על הדברים בטווח של מחר בבוקר. היא לא מסתכלת על פיתוח היצור והיצוא כמנוף להרחבת הפעילות הכלכלית וכמנוף לצמיחה. כדי לשפר את המצב הזה, יש לפעול בבהילות למען הקצאת משאבים שיצעידו את המשק לצמיחה".

"צמצמתי 10% ממצבת העובדים"

- פיני גורביץ', מנכ"ל זנלכל, האם קיימת האטה במשק?

"המשק נמצא בהאטה והיא מורגשת מאוד בייחוד במצבים שבהם אנו פועלים מול העולם, שכן אנו חלק ממנו ומייצאים למדינות שנתונות אף הן במשבר מזה זמן רב. המשבר המתמשך גורם להאטה שמשפיעה גם על הפריון שלנו, ומול כל אלה התמודדנו עד לאחרונה ממש עם שקל חזק מאוד, וכוח עבודה יקר".

- כיצד אתה מרגיש את הדברים במסגרת פעילותך העסקית?

"היצוא שלי נשחק בעשרות אחוזים מדי שנה. אני לא רוצה להיכנס לנתונים של שנת 2012, אך ב-2011 חלה ירידה משמעותית ביצוא וחלק ניכר מכך הוא בשל הפגיעה ביכולת שלי להתחרות כשתשומות היצור שלי כל כך גבוהות.

אם בעבר היו תמיכות ממשלתיות לתעשייה, הרי שהיום הן כבר לא רלוונטיות אלינו, בין השאר, בגלל השינויים בחוק לעידוד השקעות הון, שמיטיב רק עם החברה שמייצאת 25% מהתוצרת שלה. אנחנו לא שם, והתמיכה בי כחברה מייצרת נמחקה. המים מתייקרים, החשמל יקר מאוד וכך גם הדלק".

- מהם המהלכים שבהם אתה נוקט בעקבות המצב?

"בחצי השנה האחרונה נאלצתי לצמצם בכאב 10% ממצבת כוח האדם במפעל שלי באלון תבור. כיום מועסקים אצלי כ-150 עובדים קבועים ובעונות השיא, כשיש פעילות מוגברת, אני מעסיק עד 350 איש. קשה לי להרחיב את כושר התחרות שלי בשווקים, בלי מיכון מתאים. הבעיה היא שהממשלה תומכת במי שמייצא הרבה, ואני לא יכול להרחיב את היצוא בלי אותו מיכון".

מה אתה חושב על המדיניות הכלכלית הנהוגה?

"יש להגדיל את הצריכה באמצעות הרחבת התעסוקה, כי כך מייצרים ביקוש ויוצאים מהאטה ומגיעים למצב של צמיחה טובה. אם מגדילים את יעד הגירעון, מוטב לעשות זאת בשביל מטרות כאלה, שיובילו להרחבת התפוקה התעשייתית.

אם ישקיעו את הכסף בכלכלת בחירות או במימון כל מיני מהלכים פוליטיים - העלאת הגירעון לא תוביל לשום דבר טוב ולא תעזור לכלום. יש לעשות הכל כדי לעודד יציאה לעבודה ולא לחלק קצבאות לאנשים שיושבים בבית".