נתניהו "קובר" את הקלות המס לחברות הגדולות

אפשר שפרשת "הרווחים הכלואים" החלה לעשות דרכה אל פח הזבל של ההיסטוריה. לשכת ראש הממשלה הורתה בסוף השבוע האחרון שלא לאשר את בקשת האוצר להעלות את תזכיר התיקון לחוק לדיון בישיבת הממשלה היום (א'). על-פי הסירוב הרשמי שנתן הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לאנשי האוצר, הבקשה שלהם הגיעה באיחור ובחיפזון.

בקשת שר האוצר יובל שטייניץ לקיים דיון בממשלה בעניין התיקון לחוק הנוגע לרווחים הכלואים הגיעה ביום רביעי בלילה - בניגוד לנוהלי מזכירות הממשלה המחייבים הגשת הנושאים לדיון עד יום רביעי בצהריים, כל עוד אין מדובר בנושא דחוף במיוחד.

מעבר לזה, לוקר הבהיר לראשי האוצר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב ויסרב להעלות לדיון הממשלה נושא כה מהותי לפני שהוא עצמו קיים לגביו דיונים מעמיקים.

השאלה המכרעת, אומר היום ל"גלובס" גורם בכיר בממשלה, היא אם ההצעה הזו בכלל נכונה לכלל תושבי ישראל - או שמא היא נותנת הטבה רק למיעוט. אם זה כך, יהיה קשה מאוד לקבל אותה.

לשכת ראש הממשלה סירבה הבוקר להתייחס לעניין ומסרה כי המשרד אינו נוהג להתייחס לנושאים הקשורים בדיונים פנימיים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "שר האוצר החליט לא להעלות לממשלה את נושא הרווחים הכלואים במועד זה. הסוגיה תובא לדיון בשבועות הקרובים".

המשנה ליועמ"ש: דרושים תיקונים

באמצע השבוע שעבר קיבל שטייניץ את נייר העמדה שכתב עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ייעוץ וחקיקה כלכלית פיסקאלית, בעניין תזכיר תיקון חוק הרווחים הכלואים. ליכט מונה בחוות-דעתו סדרה של כשלים משפטיים בעצם ההחלטה ובעיקר באופן קבלתה, כפי שהעבירו אותה שר האוצר ומנהל רשות המסים דורון ארבלי.

ליכט הציג במכתבו הצעות לדרכים משפטיות שיאפשרו את תיקון הכשלים שנמצאו, כך שיתאפשר לשטייניץ, אם ירצה, להמשיך לקדם את הרעיון שזכה לביקורת קשה בקרב גורמים מכל רוחב המפה הפוליטית והחברתית.

ליכט איננו קובע במכתבו כי לא יוכל להגן בבג"ץ על החלטת שטייניץ. עם זאת, במשרד האוצר ובמשרד המשפטים גובר החשש שאם אכן יתקבל התיקון לחוק, וחברי כנסת כמו זהבה גלאון (מר"צ) ושלי יחימוביץ' (עבודה), כמו גם ארגונים כמו אומ"ץ, יעתרו לבג"ץ - יקשה על המדינה להגן על ההחלטה, ולו רק בשל היותה לכאורה בלתי שוויונית.

לאחר קבלת מכתבו של ליכט, שלח האוצר למזכירות הממשלה את הבקשה לקיים את הדיון בישיבת הממשלה היום, בכוונה לתקן לאחר מכן את התיקונים הנדרשים. אך לוקר, שהודיע לראשי האוצר על התנגדות לשכת ראש הממשלה, גם הבהיר את העמדה העקרונית: מדובר בנושא כבד-משקל, בעל משמעות כלכלית-חברתית רחבה ביותר, שעולה בתקופה של זעקה ציבורית לשוויון חברתי.

לפיכך, אמר לוקר, ראש הממשלה לא יאפשר גם בעתיד קיומו של דיון בממשלה, אלא רק אחרי שהוא ולשכתו יקיימו בעניין דיונים מעמיקים בנוכחות כל הגורמים הרלוונטיים בלשכה ומחוץ לה ותתקבל החלטה.

"חוסר מקצועיות"

גורם בכיר בממשלה אמר היום ל"גלובס": "התנהלות משרד האוצר בנושא הרווחים הכלואים תמוהה ביותר בכמה וכמה תחומים. זה שבועות שבאוצר מתקיימים דיונים בנושא, אך באופן משונה למדי, ובבהילות מופרזת, נזכרו שם לרוץ למזכירות הממשלה רק ביום רביעי בלילה, כשהם מודעים היטב לכך שמדובר בזמן שלאחר המועד החוקי להגשת נושאים לדיון בממשלה.

"גם הם יודעים - לפחות אמורים לדעת - שנושא הרווחים הכלואים והשלכותיו רציני ביותר, וראשי משרד האוצר, עם כל הכבוד, לא יכולים לקיים בו דיונים בינם לבין עצמם. זה נושא עקרוני, ובאוצר יודעים שהוא מחייב דיון גם אצל ראש הממשלה, אבל הם רצו מהר לממשלה.

"מה בדיוק משרד האוצר רוצה להביא לדיון בממשלה? הרי בהתחלה אמרו שמדובר בהכנסות של 20 מיליארד שקל לתקציב המדינה בשנה הבאה, וזה יעזור בתקופה הקשה שלפנינו, אחר-כך הם ירדו ל 15 מיליארד, משם ל-12 מיליארד, ואז ל-8, ל-5, והיום עומדים אולי על מחצית מזה. זה מעיד על חוסר מקצועיות ואולי גם על חוסר יכולת לקבל החלטות מגובשות".

למעשה, בכך עוברת ההחלטה על עתיד המיסוי של הרווחים הכלואים, הנאמדים בכ-120 מיליארד שקל, להכרעת בית המשפט, שכבר מצוי בעיצומם של דיונים בסוגיה.

טקטיקת בחירות?

בהערת שוליים, נאמר כי יש אפשרות שהתנגדות ראש הממשלה ומנכ"ל משרדו להקלות במיסוי הרווחים הכלואים - או לחלופין ההחלטה של שטייניץ לא להעלות (כך לדברי האוצר) את ההחלטה לדיון היום בממשלה - הן טקטיות וזמניות בלבד. ראש הממשלה עומד בפני החלטה אם לקיים את הבחירות במועדן או להקדימן לסוף השנה, ובכך להימנע מהגשת תקציב מדינה ל-2013.

אם יילך נתניהו לבחירות מוקדמות, הוא מעדיף שלא לעשות זאת כשהוא מזוהה עם החלטה שנראית לא שוויונית ולא צודקת. עם זאת, כאשר יגיע, אם יגיע, הדיון בתקציב הבא לשיאים של קיצוצים קשים והעלאות מסים - ישחרר נתניהו את התנגדותו ויציג את פרשת הרווחים הכלואים כעניין חיובי, שיביא להקלה על הציבור שעומד להיפגע מגזירות תקציביות.

"חייבים למצוא מפלט לחברות התקועות, ממילא רוב הכסף כבר יצא"

לפי המספרים הכי מעודכנים שהציג סגן שר האוצר, איציק כהן (ש"ס), מיוזמי החוק החדש שאמור לשחרר את הרווחים הכלואים, רשמו החברות הנהנות מהטבות במסגרת החוק לעידוד השקעות הון הכנסות בסך 72 מיליארד שקל בשנים 2009-2010. וכמה מס שילמו? 5.7 מיליארד שקל בלבד, כלומר מס אפקטיבי בשיעור של כ-7.9% (לעומת שיעור המס הסטטוטורי בשיעור של 25%). למעשה, החברות "חסכו" 12.3 מיליארד שקל.

"אנו פועלים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון כבר הרבה שנים. קיבלנו פטורים ממס במיליארדי שקלים, וזה לא סוד", אמר אייל דשא, מנהל הכספים של טבע, בדיון בוועדת הכספים, שנערך ימים ספורים לאחר ש"גלובס" חשף את התוכנית של שר האוצר יובל שטייניץ לתת לחברות הענק הקלות במס על הרווחים הכלואים.

דשא המשיך להתגונן מפני הביקורת ואמר: "חלק מהכסף הושקע שוב בישראל. רק 2 מיליארד שקל מושקעים במו"פ. טבע השקיעה והמשיכה להגדיל את החברה עם הפטורים הללו. טבע מחויבת למדינת ישראל. טבע שילמה 834 מיליון שקל כמס ב-2011, שיעור מס חברות של 4%". בטבע הודו למעשה כי רק חלק מהכסף נשאר בארץ.

סכסוך משפטי

טבע אינה היחידה המחזיקה ברווחים כלואים. לצדה בולטות אינטל, ישקר, כיל, מוטורולה וצ'ק פוינט. טבע וצ'ק פוינט אף נמצאות בסכסוך משפטי עם המדינה בסוגייה זו. ברשות המסים טוענים כי הן הוציאו מהארץ סכומים לחברות בנות, ועל-פי החוק יש למסות אותם כאילו היה מדובר במשיכת דיבידנדים.

החוק לעידוד השקעות הון אוסר במפורש הזרמת כסף לחברות אחיות (הצדה) או לבעלי מניות (למעלה), וברשות המסים מפרשים גם הזרמת כספים "למטה", לחברות-בנות, כעבירה.

"לכסף אין ריח"

רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן מנהל רשות המסים, סבור כי ממילא רוב הכסף כבר לא נמצא בארץ. "העודפים יושבים במאזן בצד הזכות, מול מזומן שנרשם בצד החובה", הוא אומר, "במאזן ניתן לראות את העודפים הכלואים, אבל את המזומן, בצד הנכסים, אי-אפשר לזהות או לראות. אז נניח שהחברה קונה בארה"ב בניין באותו מזומן. בשלב הזה העודפים לא יצאו מהחברה, כי הבניין שייך לחברה. הכסף כבר לא בארץ ויצא. אי-אפשר לצבוע או לעקוב אחרי הכסף. אין אפשרות לאכוף את התקנה הישנה בפועל. זו חקיקה לא טובה, ולכן שינו אותה.

"לעומת זאת, אם במקום לקנות בניין, החברה תקנה מניות בחברה אחרת או תשקיע את הכסף בחברה-בת שלה, היא תהיה בחשיפת מס עצומה, ויטענו כי מדובר בחלוקת דיבידנדים. הבעיה היא שחברות הללו מבצעות עשרות פעולות ביום ובהרבה מקורות מימון, ולכסף אין ריח. הן יכולות למצוא את עצמן במצב שיטענו שחילקו דיבידנד בלי שעלה על דעתן לעשות זאת. אי-אפשר להחזיק חברות מולטי-מיליונריות כל הזמן בסימן שאלה.

"המשך המצב הקיים יגרום להמשך החיכוך הלא בריא בין החברות לפקידי השומה של רשות המסים. לכן שינו את החוק, ולכן חייבים למצוא מפלט לחברות שתקועות וממילא כבר הוציאו את הכסף. בתיקון שהוצע, לפחות הן משלמות לנו מס. שאף אחד לא יספר לנו שבחוק שהוצע הן מקבלות עוד הטבה - זה פתרון לבעיה שהמחוקק הכניס את החברות.

"זו הסיבה שבמשך שנים קראו למסלול הזה בתוך רשות המסים 'מלכודת דבש', כי אתה מכניס את החברה לשם, ואחרי זה היא לא יודעת איך לצאת מזה. אם לא יקרה כלום, המדינה תמשיך להפסיד מיליארדים, והחברות החשובות במשק ימשיכו להיות מוגבלות שלא לצורך".

 העשירים משלמים פחות