יש המכנים את ההלוואות החוץ-בנקאיות של חברות האשראי (שהן כזכור בבעלות הבנקים) מלכודת דבש. בפרסומות מתפתים הצופים לקחת הלוואה לכל מטרה, פשוט וקל, להתפנק, לבזבז ולקנות - ולשלם אחר-כך. ומה הלאה? נכנסים לבור של ריבית ולסחרור של חובות.
ריבית דרקונית
הריבית הממוצעת שגובות חברות האשראי היא 12.5% - לעומת 7%-9% להלוואה דומה במסגרת הבנק. מכאן שמי הם הלקוחות שמגיעים לחברות האשראי לקבל הלוואות? אלה שמיצו את יכולתם בבנק. חברות האשראי הן לא המוצא הראשון, והן בהחלט יודעות את זה וחוגגות על זה.
"גלובס" בדק את פרסומי לאומי קארד המזמינים את הלווים לא רק להתפנק כרגע, אלא גם לא לשלם על זה בטווח הנראה לעין ולכיס, אלא להתחיל לשלם בעוד כמה חודשים.
מכאן שהמלכודת כפולה: ראשית, בגלל הריבית הגבוהה שישלם הצרכן על ההלוואה, הנקבעת בהתאם לפרופיל אישי שלו ונעה בטווח של 10.5% ל-16% (הממוצע של לאומי קארד בהלוואות הוא 11.3%, כך שהממוצע הזה נמצא בטווח העליון כשעומד על 13%).
שנית, אם לא די בכך, אל הריבית הזו מצטרפת ריבית גישור: הצרכן מקבל גרייס בהחזרת התשלומים לתקופה של חודשיים עד חצי שנה - מה שמפתה אף יותר, אבל עד שמתחילים להחזיר את הכסף, ההלוואה מתחילה לצבור את ריבית הגישור, כך שהיות ומלכתחילה מדובר על הלוואה יקרה, דחיית ההחזר מייקרת אותה אף יותר. ריבית הגישור משתנה על בסיס יומי ומושפעת מהשינויים בריבית הפריים.
בפרסומת הזו, ובאף אחת מהפרסומות של לאומי קארד או ישראכרט, לא תמצאו כוכביות או אותיות קטנות המפרטות את מחיר התענוג. הפיתוי של ליהנות כעת מבלי לדאוג לכסף, עולה לצרכן הרבה. ואם לא עכשיו אז מחר, מחרתיים או בעוד חודשיים.
אין פלא שעל אף ברירת הזכאים להלוואה, מדובר כאמור במלכודת דבש.
כמה עולה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.