מדחיקים את סכנת הריבית נמוכה

האמת, כבר התרגלנו.

אנחנו נמצאים כבר כמעט 4 שנים בסביבת ריבית ממוצעת נמוכה מ-2%, ובארה"ב, אנו נמצאים כבר ארבע שנים בריבית אפסית, ולא נראה כי הדבר ישתנה בקרוב.

אולי המשקיעים התרגלו לסביבת ריבית אפסית, אבל היום כבר רצוי להתחיל לשאול את השאלה מה העלות של המהלך הזה? אולי נשק הריבית כבר לא משפיע על הכלכלה?

בשנות ה-50 החל השימוש הנפוץ באנטיביוטיקה. בתחילה היה קשה לייצר אנטיביוטיקה, וייצור מסחרי התחיל רק במהלך מלחמת העולם השנייה. בהתחלה, האנטיביוטיקה נתפשה כתרופת פלא, פתרון לכל מחלה. והיא ניתנה ביד חופשית. במהלך השנים גילו הרופאים כי החיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. זה לא עמידות שפותחה לאור השימוש בתרופה החדשה, זו עמידות שהייתה קיימת אצל חיידקים, והמלחמה על המזון עם האנטיביוטיקה (מבלי להיכנס לביולוגיה למתקדמים) הביאה את החיידקים להתחיל לשלוף את העמידות הזאת חזרה.

כיום אנו במצב שהשימוש הגובר באנטיביוטיקה הפך את החיידקים לעמידים יותר, וכך כלי הנשק העיקרי במלחמה נגד החיידקים הופך להיות אפקטיבי פחות. כפי שהשימוש הגובר באנטיביוטיקה הפך אותה בעצם לכלי שחיזק את החיידקים, האם יכול להיות שהשימוש ארוך הטווח בריבית אפסית, לא מסייע לכלכלה אלא דווקא בונה את המשבר הבא?

מרדף אחר תשואה

כמי שנמצא בועדות השקעה של תאגידים שונים לפחות פעמיים בשבוע, אני חווה לעיתים תכופות את הצורך של אותם גופים להשיג תשואה. אין מה לעשות, אם למשל התקציב שלך מחושב על פי רווחים של 5 מיליון ₪ מתיק השקעות של 100 מיליון שקלים בהשקעות סולידיות, עליך להגיע לרווחים האלו או לקצץ בתקציב.

זו אינה בעיה של גופי השקעה בלבד. הבעיה חריפה הרבה יותר בגופים שמתאימים נכסים להתחייביות כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח. גופים אלו צריכים להשיג תשואה מסויימת על מנת לשלם חזרה את ההתחייבות שלהם לעמיתים או למבוטחים. מה ניתן לעשות על מנת להשיג תשואה יותר גבוהה? כל הפתרונות כוללים הגדלת סיכון כזו או אחרת. אם דרך סיכון אשראי, מטבע או ריבית. גם אם הבנקים המרכזיים מכוונים לצעד זה, ייתכן ובטווח הארוך תהיה למהלך כזה יותר נזק מתועלת.

המצאות פיננסיות

מהיכן הגיע MBS, אותם אג"ח מגובות משכנתאות או נכסים אחרים שלעולם לא יוכלו לפשוט רגל? שורשים המוצרים הפיננסיים האלה מתחילים אי שם בסיבוב הקודם של הריבית הנמוכה בארה"ב, אז המרדף אחר נכסים שיניבו יותר תשואה בפחות סיכון הביא להנדסה הפיננסית שהביאה למשבר הנוכחי. וכנראה שסביבת ההשקעות המאתגרת תביא לכך שבקרוב נתחיל לשמוע על סטרקצ'רים שמבטיחים תשואה גבוהה יותר תחת תרחישים שונים, אולי איזה מכשיר שייתן יותר מאג"ח מדינה בלי שום תוספת לסיכון..

אם מגיע אליכם המלצה כזו, תזכרו שבעולם ההשקעות אין תשואה גבוהה יותר ללא סיכון.

האם ריבית אפסית דווקא מונעת השקעות ריאליות? אחת ממטרות הריבית האפסית הינה לעודד השקעות ריאליות, כי הרי אין בעצם מה לעשות עם הכסף. אבל האם התוצאה היא דווקא שונה?

השילוב של האטה בצמיחה הגלובלית מביא את החברות להעדיף מזומנים על פני השקעות ריאליות. המזומנים האלו מורידים את התשואה על ההון ומביאים את המשקיעים לדרוש רווחים מהירים יותר. החברות הולכות לפתרון הקל של דיבידנד ורכישה חוזרת של המניות שלהם, וכך אולי עולה הרווח למניה, אבל הריבית האפסית משיגה בדיוק את האפקט ההפוך.

משנה את תפיסת הסיכון

חלק מהערכת שווי של מניות נובעת מריבית ההיוון. זו הריבית בה משתמשים על מנת לבחון את שווי החברה לאור הרווחים העתידיים שלה. כשריבית הבנק המרכזי נמוכה, גם ריבית ההיוון נמוכה והדבר מביא את שווי החברה להיות גבוה יותר. ז"א שווי החברה עולה עקב הריבית הנמוכה. ברור שזו את ממטרות הבנק המרכזי, הוא מעוניין לדחוף את מחירי המניות על מנת לחזק את תחושת העושר של הציבור, אך בפועל הציבור רוכש מניות ללא קשר לסיכון, אלא בגלל שהריבית חסרת הסיכון נמוכה.

ניתן למצוא עוד סיבות רבות מדוע ריבית נמוכה לאורך זמן עלולה בסופו של דבר להזיק ולא להועיל אם היא ממשיכה לאורך זמן. הריבית הנמוכה זורעת את הזרעים של המשבר הבא דרך ניפוח בועת נכסים, בדיוק באותו האופן שהביא למשבר הנוכחי לאחר הריבית הנמוכה של תחילת שנות ה-2000. הריבית הנמוכה, מקפיאה למעשה את שוק הקרנות הכספיות, ופוגעת במימון לטווח קצר. הריבית הנמוכה פוגעת בחסכון לטווח ארוך, ועוד משמעויות רבות.

אנו נמצאים בריבית דולרית אפסית כבר ארבע שנים, ללא שינוי באופק, ולא נראה שהכלכלה נכנעת לנשק הריבית. מאז הריבאונד המהיר שאחרי מיתון 2008, מצב הכלכלה נראה רע יותר. המיתון באירופה מעמיק, שיעור האבטלה בארה"ב יורד בעיקר עקב משחקים סטיסטיים, ושיעור האבטלה בגוש האירו חוצה שיאים. גם נשק חדש כמו איסור על עסקאות שורט (בספרד אתמול) או הפסקת מסחר במניות שנופלות (כמו מניות הבנקים באיטליה אתמול) לא עוזרות למנוע את הדרדרות הכלכלית

כפי שלא ניקח אנטיביוטיקה לאורך זמן מכיוון שזו תפגע לבסוף בגוף ולא בחיידק, ייתכן והריבית הנמוכה תביא לבסוף יותר נזק מתועלת.

הודעת הריבית של בנק ישראל מהערב, לפיכך, לא שינתה הרבה וגם ההודעה הבאה לא תשנה הרבה. כאשר מחלקת המחקר של בנק ישראל חוזה כי הריבית לא תעלה לפני 2014, אין משמעות רבה להודעה הערב (ב'). גם כך שוק ההון חוזה הורדות נוספות ב-12 החודשים הבאים, ואפילו מחלקת המחקר ציינה ברבעון האחרון כי הסיכון לתחזית שלה הינו כלפי מטה, קרי ריבית נמוכה עוד יותר לזמן ארוך עוד יותר.

חיים נתן הוא כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, בעל רישיון מנהל תיקים ובעל זיקה מכוח תפקידו לנכסים פיננסיים. מנורה מבטחים קרנות נאמנות ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות ו/או חברות אחרות בקבוצה עשויים להיות בעלות עניין אישי בני"ע מכוח כך שהן מחזיקות ו/או עלולות להחזיק ו/או לבצע פעילות בני"ע עבור עצמן ו/או עבור לקוחותיהן ו/או במסגרת אחרת. אין לראות באמור לעיל עבודת אנליזה של ני"ע ו/או הצעה של הנכסים ו/או הזמנה לרכשם ו/או ייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה בהם ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, לקנות ו/או למכור את הנכסים, בשום אופן צורה ו/או דרך. שיווק ההשקעות לעיל אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.