קרן נויבך היא עיתונאית מצוינת, ודווקא ככזו אולי היה מתאים שתקבל בברכה את הרעיון להגשה זוגית.
זה לא שאין לה היכולת להחזיק שעתיים יומיות על הכתפיים, היא עושה את זה כבר כמה שנים במקצועיות ורהיטות ראויה לציון, אבל "סדר יום" היתה יכולה להיות מעניינת פי כמה, לו נויבך היתה מקבלת את הנחתת מנהליה ומציבה לצידה אדם שהיה מציג דעה הפוכה משלה.
דווקא בגלל מעלותיה הרבות, נויבך היא זו שהיתה צריכה לחוש, אחרי שהצליחה להחדיר את השיח החברתי למיינסטרים, שהגיע הזמן לפנות מקום לקולות אחרים לצד הקול היחיד שהיא משמיעה בתכנית.
דעותיו הקונטרוברסליות של מנחם בן, שאותן הוא נוטה לבטא בחריפות עם נטייה עזה לבוטות, הן לא הניגוד לאג'נדה שמובילה נויבך בתוכנית, אג'נדה חברתית, סוציאליסטית, שדואגת בקנאות לזכויות החלשים ומבקרת תדיר את הטייקונים ועשירי הארץ.
בן מתעב הומואים, שונא שמאלנים ונגעל מכדורים פסיכיאטריים, אבל כל זה לא נותן מענה לקו שמובילה "סדר יום". נראה שהיה שם כדי לעצבן, חוץ ממאזינים שדבריו עושים להם פריחה, בעיקר את נויבך עצמה, וזו לא צריכה להיות המטרה כשמחפשים עניין תקשורתי.
המטרה צריכה להיות עניינית: מי הפרסונה המתאימה ביותר לתפקיד כדי להצית ויכוח טוב. ולכן שנאת הומואים לא תאזן את "סדר יום", מה שצריך שם זה חובב טייקונים מקצועי טבעי.
בנק השמות בצד הקפיטליסטי של המפה לא גדול, בעיקר מכיוון שהוא גם לא ממש פופולרי בימי מחאה חברתית מבעבעת.
למצוא מישהו שיגן על הטייקונים ויאיר את מעשיהם באור חיובי, תחת הבליץ שהם עוברים תחת ידיה של נויבך ואורחיה, זה לא קל, אבל מישהו כמו רני רהב - שגם מבין תקשורת, גם מכיר את כל הטייקונים אישית, אחד שיש לו קבלות מקרבות קודמים, עיין ערך ה"רעה, רעה" של שלי יחימוביץ' שרודף אותה ואותו עד היום - יכול להיות בחירה מעניינת.
הבעיה היא שרהב לא רק מזוהה עם הטייקונים מבחינה תדמיתית, הוא גם מייצג חלק מהם ולכן נגוע באינטרסים של ייצוג לקוחות.
עם גילוי נאות יכול להיות שזה היה עובד.
עוד שם שבא בחשבון הוא דן פרופר, תעשיין בכיר שהגיע ממשפחה עשירה, שיודע להתבטא מצוין. תחשבו איך יכול להישמע פינג-פונג בין השניים, משהו שיזכיר את "המילה האחרונה" של גלי צה"ל בימיה הראשונים והתמימים, עם עירית לינור ואורי אורבך, שהציגו קרב עקוב מילים בין ימין ושמאל, חילונים וחרדים, כשכל אחד מחדד את פגיונו ומנסה לשסף את דעתו של זה שמולו.
בקול ישראל וברשות השידור תירצו את הבאת מנחם בן לתוכנית בשם האיזון הקדוש, האיזון בין שמאל לימין. ופה הפספוס הגדול. יכול להיות שנויבך בעד מדינה פלסטינית והחזרת השטחים, אבל זה לא רלוונטי. נויבך אף פעם לא הכריזה על עצמה כשמאלנית בכל מה שקשור לפוליטיקה בקול רם. מה שכן, היא הצהירה לא אחת שהיא אוחזת בעמדות כלכליות סוציאליסטיות.
בציוות האדם הנכון שמחזיק בעמדות כלכליות מנוגדות לצידה, לא רק שהמאזינים לשידור הציבורי יזכו בדיון מעמיק ועשיר יותר - רשות השידור תשיג את "האיזון" שהיא מבקשת.
אולי כדאי גם שאגודת העיתונאים שהצטרפה למאבקה והשביתה חלק מהתוכנית, תתן גם היא את הדעת לכך.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
