תעזבו את בריטני

"הוידיאו בלוגר", ג', 22:00, "יס דוקו"

אפשר שאנשים מקוונים בנשמתם מושכים בכתפיהם אל מול הפרויקט התיעודי הזה, לאמור - בין דר, דאן דט (זה לא אני שמשתמש לחינם באנגלית, זה הם, האנשים המקוונים). אלא שאני, בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי, מוצא את שבוע האינטרנט של "יס דוקו" מרתק. כמעט בכל ערב אני לומד עוד משהו מעולם שלם של מושגים, שכאשר אני נתקל בהם במפגשים חברתיים אני מהנהן כאחד מאותם כלבי דש-בורד, רק כדי לא לצאת אידיוט.

ובכל זאת, את שמו של כריס קרוקר כבר שמעתי. קרוקר נחשב לילד תמהוני, "ילד כאפות" אם תרצו, עד כדי כך שבגיל 14 בערך, הוא מאס בבית הספר והחל לבלות את ימיו מול המחשב. ליתר דיוק: מול האינטרנט המתפתח. מהר מאוד גילה קרוקר שהמרחב החדש הוא דו-כיווני, לא רק שהוא יכול לצפות בו בתכנים חדשים, אלא שהוא יכול להעלות בו תכנים משלו.

הפרסום הגדול בא לקרוקר לפני 5 שנים, כאשר הזמרת בריטני ספירס הותקפה תדיר בידי גדודי פפראצי שתיעדו כל רגע מביך בחייה (גם מעריציה מוכרחים להודות שעם כל הכבוד לזדון ליבה של התקשורת, הרי שהגברת סיפקה רגעים שכאלה בשפע). קרוקר, מעריץ נלהב, העלה קליפ ליו-טיוב שבו הוא מתחנן על נפשה של האלילה, קליפ שאחת הסצנות המפורסמות בו מראה את קרוקר מתייפח בצרחות.

למעלה מ-43 מיליון גולשים צפו מאז בקליפ והפכו את קרוקר לאחד מאלפי בני-מזל שמקבלים תשלום מיו-טיוב כשהם מעלים תכנים לרשת. בסרט הטלוויזיה קרוקר עצמו נחשף דרך הקטעים שהעלה לרשת והתגובות שהוא מקבל עליהם - מתגובות אוהדות ועד למספר לא מבוטל של שונאים.

בתווך עולה השאלה לאן פנינו מועדות בעידן שבו ערוץ תקשורת שהחל ב"שידור ניסיוני" של טיול בגן החיות (הווידיאו הראשון ששותף ביו-טיוב) לערוץ תוכן משמעותי יותר מכל רשת תקשורת.