המשקיעים הפסיקו להאמין

הריבית על איגרות-חוב לעשר שנים של ספרד הגיעה אתמול לשיא חסר תקדים של 7.5%. שר הכלכלה הספרדי, לואיס דה-גינדוס, הגיב בהודעה שהדבר אינו מהווה בעיה אמיתית ושהשווקים הפיננסיים פשוט אינם מתנהגים בצורה רציונלית. ניתן היה להבין מדבריו כי כשהשווקים ילמדו את המצב האמיתי, הסוחרים יירגעו, רמות הריבית ירדו וכלכלת ספרד תחזור ותצמח.

הסוחרים בשוקי ההון, לעומת זאת, חשבו כנראה שדה-גינדוס אינו רציונלי והגיבו להודעה שלו ברכישה מסיבית של אופציות מסוג "שורט" על מניות של חברות ספרדיות. רכישת כזו מלמדת שהמשקיעים מאמינים כי הביצועים של החברות בספרד עתידים להמשיך ולהידרדר, ולכן היו נפילות חדות בבורסת מדריד. הנפילות היו כה חדות, שהן אילצו את המפקח על שוק ההון הספרדי לאסור על מסחר באופציות שורט בזמן הקרוב, צעד בעל השלכות מסוכנות על נכונות משקיעים זרים להמשיך ולהשקיע בשוק ההון הספרדי.

למרות האופטימיות של דה-גינדוס, נראה שלמשקיעים בשוקי ההון בספרד ניתנו בסוף השבוע האחרון שתי סיבות טובות לצפות להחרפת המשבר. ראשית, הגיעה אתמול הודעה של הבנק המרכזי הספרדי, שלפיה הכלכלה ממשיכה להתכווץ. לפי הנתונים הרשמיים, התוצר ירד ברבעון האחרון בעוד 0.4%, בהמשך לירידה של 0.3% ברבעון הקודם, והממשלה צופה שהכלכלה תמשיך להתכווץ בקצב דומה במשך שנה לפחות. שנית, שני מחוזות, ולנסיה ומורסיה, הודיעו כי הם אינם יכולים לשלם את חובותיהם. ההודעות הללו הזכירו למשקיעים שבקרוב מאוד מחוזות נוספים עשויים לצאת בהודעות דומות, ואז יתברר שהחוב של ממשלת ספרד גדול בהרבה מהידוע כיום.

השפעה קצרת טווח

בתנאים הללו, לא ברור כיצד ממשלת ספרד תוכל לעמוד אפילו בתשלומי ריבית נמוכים במיוחד, ולכן המשקיעים הבודדים שמוכנים לקחת סיכון ולרכוש איגרות-חוב של ספרד מוכנים לעשות זאת רק בתנאי שהתשואה שהם יקבלו תצדיק את הסיכון. החשש הוא שבקרוב מאוד אפילו המשקיעים הבודדים הללו יפסיקו לרכוש, ואז ממשלת ספרד לא תוכל ללוות עוד. אם זה יקרה, היא תיאלץ להיכנע ולבקש באופן רשמי תוכנית סיוע מהאיחוד האירופי. העלות של תוכנית כזו עשויה, כבר בשלב הראשון, לעלות כ-400 מיליארד אירו.

בקשה לסיוע בהיקף כזה תיתקל בקשיים משני מקורות עיקריים. ראשית, לא ברור אם הגרמנים יהיו מוכנים להגיש לספרד חבילת חילוץ בהיקף כזה. רק בשבוע האחרון התקבל חוק בפרלמנט הגרמני שלפיו ממשלת ספרד אחראית לחוב שלה. הגם שקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, יכולה כנראה להוביל מהלך שישנה או יעקוף את החוק, העובדה שחוק מעין זה התקבל בפרלמנט מלמדת עד כמה המשך הסיוע לספרד איננו פופולרי בגרמניה. למעשה, אלמלא הפריחה הנוכחית בכלכלת גרמניה, שמושגת למרות המצב באירופה, סביר להניח כי מרקל הייתה עלולה לשלם על מהלך הסיוע לספרד בקיטון משמעותי בסיכויה להיבחר שוב.

שנית, גם הסכמה של מדינות אירופה לחלץ את ספרד עשויה להיתקל בחוסר אמון מצד המשקיעים. נראה שהם כבר למדו כי כל חבילת חילוץ היא רק נקודת מוצא לדיון בחבילת החילוץ הבאה. הם יאמינו כי לחבילות הסיוע יש השפעה רק כשהם יתחילו לראות שינוי במצב הכלכלי במדינות שמקבלות את הסיוע, או במדינות שמבטיחות שינוי כזה בעתיד הקרוב.

אלא שכיום נראה שהמנהיגות באירופה לא מסוגלת להביא לשינוי כזה, ולכן לחבילת חילוץ כזאת תהיה רק השפעה קצרת טווח, ובתוך זמן קצר רמות הריבית על אג"ח של ספרד, ושל מדינות נוספות באירופה כמו איטליה, פורטוגל ויוון, יחזרו ויטפסו לרמות שיא. חוסר היכולת להוביל מדיניות של שינוי מוביל למצב שבו המשקיעים חוששים יותר ויותר מלהמשיך ולהשקיע באירופה, כי הולך וגדל החשש שקריסה של ספרד תוביל לקריסה כלכלית גם במדינות נוספות, כולל גרמניה.

המשמעות בשביל המשק הישראלי היא שניתן לצפות להמשך הקיטון ביצוא, להיחלשות האירו מול השקל, וכתוצאה מכך לאפשרות שהמשבר האירופי יוביל למיתון גם כאן.

הכותב הוא כלכלן התנהגותי ופוליטי, המכללה האקדמית נתניה