"במדען הראשי יושבים חבורת ביורוקרטים שאין להם מושג"

הפעילות של אבי חסון, המדען הראשי במשרד התמ"ת, זכתה אתמול לכותרות מרכזיות במדורי ההיי-טק, לאחר פרסום שמות הזוכים בסבב הראשון לניהול החממות הטכנולוגיות. פעילות המדען והעמדה כלפיו של החברות והמשקיעים, היו הנושאים המרכזיים שעמדו היום הפרק במסגרת הפאנל "מימון בדרך להצלחה", שערכה היום פירמת PwC ישראל.

המשתתפים בפאנל, כולם מקרנות וחברות שפעילות גם בחברות בשלב ה-Seed, היו חלוקים לגבי הכדאיות של קבלת מענקים מהמדען והמשמעות של מענקים כאלה להמשך חיי החברה. "למרות השיפורים בתקנות, יש עדיין חוסר וודאות לגבי התנהלות המדען", אמר ירון קניאז'ר, סמנכ"ל הכספים בקרן רודיום, "ואחת השאלות שלי היא לגבי הקרנות האמריקניות: אם הן יראו חברה בלי מענקי מדען ואחת עם, במי הם יעדיפו להשקיע? אם התשובה היא שהן מעדיפות ללא מדען, אז אני מעדיף לממן חברה בלי מענקי מדען".

על-פי התקנות של המדען הראשי, קבלת מענקים עלולה לסבך את המצב מבחינת מכירת החברה או אפילו מכירת רישיונות לשימוש בטכנולוגיה ושיתופי פעולה. קרנות ההון סיכון הזרות, מסתבר, רגישות לכך יותר. "הנוכחות של מענקי מדען בחברות היווה סימן של בעיה עבור המון משקיעים", מציין יזהר שי, שותף בקרן קיינן, "אבל רואים את זה פחות ופחות. הם הפחיתו את אי הוודאות וזה עוזר כי יודעים יותר מה הסיכונים בהתנהלות מולם. לצערי עדיין המצב הוא כזה שלא בהכרח כל החברות שמשקיעים בהן הן החברות הכי טובות".

לדברי רו"ח גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה של PwC ישראל, שהנחה את הפאנל, המצב אכן השתפר מול המשקיעים הזרים: "אני כבר לא רואה היום משקיעים זרים שנזהרים מהשקעה בחברות שקיבלו מענקים מהמדען. אי הוודאות שהייתה לגבי נושא התמלוגים וההתנהלות עם קבלת מענק ירד בצורה משמעותית. צריך רק לעשות את הדברים נכון ואז אני לא רואה שום בעיה לקחת מענקים מהמדען".

"זה לא בשבילנו"

מי שהיה יותר קיצוני לגבי תפקוד המדען, היה יוסי תמר, מנכ"ל משותף בקפיטל פוינט, שמפעילה את חממות מית"ג ואופקים, ונמצאת בקשר שוטף מול תוכנית החממות. "אני לא חושב שאפשר לצפות שהמדען ייתן כסף רק לחברות הטובות, זו פנטזיה. בדקתם מי יושב שם? חבורה של ביורוקרטים שאין להם מושג מה קורה. הם פשוט לא יודעים. בגלל זה אני אומר שיתנו כספים לכל מי שאפשר. בשורה התחתונה החברות הולכות לקחת את כספי המדען כי אין להם מישהו אחר שישקיע בהן".

קפיטל פוינט הפסידה במכרז החממות ותאבד בסוף השנה את החממות אותן היא מנהלת. המשמעות היא שהחברה לא תהיה זכאית להמשיך ולסבסד פעילות בחברות שהיא משקיעה מכספי המדען. בין השורות, אפשר להבין מדברי תמר כי אי הזכייה במכרז אינה נתפסת כתפנית עסקית מצערת, אולי אפילו להיפך.

חיזוק נוסף לכך שבקפיטל פוינט לא בהכרח מצטערים אפשר להבין מדבריו של תמר לגבי ההתנהלות של קרנות שפועלות בשלב ה-Seed ובהמשך הדרך מדוללות.

לדבריו: "אחת הבעיות המרכזיות שהיו לנו, היא שהיו מוחקים אותנו. היה בא משקיע חזק לחברות שמחפשות כסף יותר גדול ואומר החברה תחיה או תמות בלעדינו. היו לנו חברות שנמכרו ב-150 מיליון דולר אבל לנו נשאר שברירי אחוז. בעקבות זה אנחנו משקיעים רק בחברות שאנחנו יודעים שנוכל לקחת אותן עד הסוף. מעבר לזה אנחנו לא שם".

גם ישי בארי, ממנהלי קרן Ventures 34, מקבוצת פורום, דיבר על החשש מהדילול בהמשך הדרך לחברות שזקוקות לכסף גדול. "בגלל גודל ההשקעה שלנו אנחנו נהסס להשקיע בחברות שברור שדורשות עוד עשרות מיליוני דולרים בכדי להגיע לאקזיט. אנחנו לא בנויים להשתתף בגיוסי המשך לכל חיי החברה. במקרים שברור שהחברה צריכה הרבה כסף, כנראה זה לא בשבילנו". הקרן הודיעה אמש על ההשקעה הראשונה שביצעה, בחברת Newzzap.

עד כה לא ניתן היה לקבל את תגובתו של המדען הראשי לדברים.

פותחים דף חדש? / פרשנות - גלי וינרב

מודל החממות זוכה בשנים האחרונות ליחס אמביוולנטי. מחד, החממות הן הקטר של ההיי-טק הישראלי. מאידך, רובן לא הצליחו לפתח מודל עסקי רווחי. עדות לכך ניתן למצוא בביצועים של החממות שנסחרות בבורסה ובבחירה של חלק מהזכיינים לוותר על החממות.

תוצאות המכרז שפורסמו אמש יכולות להתפרש כדף חדש לתוכנית החממות. ל"גלובס" נודע כי כמעט כל הזכיינים שנבחרו, התחייבו להשקיע בחברות כ-80-100 מיליון שקל, במהלך שמונה שנים.

בשנים האחרונות, רק זכייניות מעטות השקיעו בעצמן סכומים כאלה בחברות החממה שלהן. רוב החממות העדיפו להתבסס על כספי המדען הראשי ולחפש גיוסים מבחוץ לחברות הבוגרות. במקביל, התלוננו הזכייניות שקשה להשיג מימון לחברות הבוגרות, שאינן בשלות ממש.

אז מה השתנה? ומדוע מוכנות הזכייניות החדשות להתחייב להשקיע בחברות הבוגרות מן החממה? שני גורמים פועלים היום לטובת המודל העסקי של הקמת מיקרו-קרן לצד חממה. האחד הוא תנאי השוק שלא מותירים הרבה ברירות: גם קרנות גדולות הפכו למיקרו-קרנות.

במקביל, גם החברות הטובות, שדרכן לשוק קצרה, נותרו בלי הרבה מקורות מימון אחרים. כשחברות כאלה מוכנות להיכנס לחממות, הסיכוי שהמיקרו-קרנות הללו יקבלו תמורה להשקעתן, עולה.

הגורם השני הוא שינוי של תנאי החממות. בתוכנית החממות החדשה, הביורוקרטיה מופחתת והתמיכה עשויה להיות מוגברת. המדען הראשי אבי חסון אמר אתמול ל"גלובס" כי "חברות בוגרות חממה או חברות בשלבים דומים, יקבלו מענקי מדען ראשי תנאים מועדפים, ואנחנו נקצה תקציב מיוחד לתמיכה בהן".

חברות נוספות

חסון ציין כי בין המתמודדים במכרז היו גם חברות רב לאומיות נוספות שלא זכו, אך המשרד מעודד אותן להגיש את הבקשות שוב. תוצאות המכרז הזה יפורסמו כנראה עד סוף השנה.

יצוין עוד כי אף אחד מן הזכיינים שזכו אתמול, אינו מגיע מתחום מדעי החיים. תוכנית החממות כוללת היום רק חממה אחת שמוגדרת רשמית כחממת ביוטק, והיא מופעלת על-ידי חברת ביוליין.

חסון מציין כי במכרז על חממת הביוטק (אשר עדיין לא ידוע מתי יתקיים) תוחזר החממה להיות חממת חברות, בשונה מן המודל העסקי של ביוליין. "אני יודע שעל המכרז הזה יתמודדו חברות פארמה גדולות", אומר חסון.