קנדל נשלח לספק כותרות להמונים

9,702 קבלנים רשומים כיום בפנקס הקבלנים במשרד השיכון, מאות קבלנים פעילים מקימים עשרות אלפי דירות בכל הארץ, בבורסה בתל אביב רשומות כעת יותר מ-100 חברות נדל"ן ובינוי ציבוריות, ובערים כמו יבנה או נתניה יש תחרות קשה, ראש בראש, של עשרות קבלנים. לכן, הפתרון המקורי החדש מבית מדרשה של הממשלה: יבוא קבלנים מחו"ל שיבנו דירות בישראל, כי "אם אין מספיק תחרות שתוביל להורדת מחירים, הממשלה צריכה ליצור אותה", בעיקר מבהיל אותנו.

קבלנים ויזמים יש לנו מספיק. בתחום הביצוע, הקבלנים הישראלים הגדולים ביותר מציגים היום רווחיות כמעט אפסית (כ-3% בשיעור הרווח הנקי), וקשה לראות יותר מדי זרים רצים לפה לבנות בניינים בשביל רווחים כאלה.

התחושה כרגע היא שפשוט נגמר הארסנל הממשלתי לטיפול בבעיות האמיתיות של ענף הנדל"ן בישראל - המונופול של מינהל מקרקעי ישראל בקרקע, הסחבת במוסדות התכנון שכבר לא יודעים אם לחכות או לא לרפורמה, הדואופול של שני הבנקים הגדולים שמווסתים את האשראי לנדל"ן, העיוותים במיסוי הענף ועוד - אז החליטו שם להתחיל להפריח באוויר קוריוזים מפתים. אוטוטו גם יציעו לנו עוד פעם לגור על אי חדש שיקום מול חופי תל אביב.

אבל מה אנחנו מתפלאים? מדובר בסופו של יום בקוריוז כמו זה שזוכה לשם המרשים "המועצה הלאומית לכלכלה". כאשר ראש הממשלה, שר השיכון, שר האוצר, רשות המסים ושר הפנים לא מצליחים, וכנראה גם לא ממש רוצים, לשנות באופן דרסטי את המצב בשוק המגורים, נשלח שוב ושוב לחזית פרופ' יוג'ין קנדל כדי לספק את הכותרות שירצו את ההמונים.

לאחר מכן, אחרי שסיפר שהמליץ לבת שלו להמתין עם רכישת הדירה (ועידת הנדל"ן של "גלובס", מארס 2012), ואחרי שניבא ירידת מחירים בשוק הדירות בשיעור 30% (ועידת ישראל לעסקים, דצמבר 2011), חוזר קנדל - איש עם המון קסם אבל עם מעט מאוד שיניים - למשרד בירושלים, ונזכר שאין לו בעצם שום השפעה על מי מהשרים.